ההליך לפיצויי הפקעה של מקרקעין

התובעים קיבלו בסופו של יום פצויי הפקעה שאינם שנויים במחלוקת בהתאם לחוות דעת השמאי הממשלתי בגין הפקעת המקרקעין בסכום כולל של 166,425 ₪ בהתאם לפסקי הדין בהליך הקודם (פסק דין מיום 18.6.14 ופסק דין משלים הנובע מהגדלת חלקם בעיזבון האב המנוח מיום 27.10.15).

במקרה דנן מונה מומחה מטעם בית המשפט, שצידד בהתחשבות מינורית ומוגבלת בתוכנית ג/424 ששני שלביה הראשונים כבר היו קיימים במועד הקובע תוך מתן הסבר שמאי לקביעתו, וללא סטיה מעקרונות פצויי ההפקעה – קרי פיצוי בשווי של דונם ראשון לבניה כהוראת הילכות דבאח ואסדי, ויתרת המקרקעין בשווי שטח חקלאי, כיעוד התיכנוני של המקרקעין במועד הקובע (תוך היתחשבות מסויימת כאמור בפוטנציאל ההתפתחות של המקרקעין).

...

סוף דבר: התובעים זכאים לפיצויים בגין דמי חכירה אבודים עד ליום 31.12.16, המועד בו נבחנו פיצויים אלה ע"י שמאי הצדדים ומומחה בית המשפט, וכפי דרישתם בסיכומיהם, בצירוף שערוך מתאים מיום 1.1.17 (להלן: "פיצויי ההפקעה").

הנתבעת תשלם לתובעים בת.א. 213-05-15 שכ"ט עו"ד בשיעור של 30,000 ₪ ולתובע בת.א. 42205-08-15 שכ"ט עו"ד בשיעור של 20,000 ₪, תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

ב"כ הצדדים יגישו פסיקתא משותפת לחתימתי בהתאם לנפסק בפסק דין זה (ומתומצת בפרק "סוף דבר" לעיל) תוך 30 ימים מהיום.

בשנת 2005 פנו האחים בדראן למערער, עו"ד א' יחזקאלי, העוסק בין היתר בייצוג בעלי מקרקעין בתביעות לפיצויים בגין הפקעה על מנת שייצגם בהליכים לקבלת פיצויים בגין הפקעת המקרקעין.

...

אני סבור אחרת.

בית המשפט העליון קבע, במקרים שונים, שראיות על ביצוע הצד האחד של הפעולה צריכות להביא למסקנה על ביצוע הצד האחר של הפעולה.

כך לדוגמא, בע"א 7398/14 י. פריצקר ושות' חברה לבנין חיפה בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ (7.3.2016), קבע בית המשפט העליון : "בית משפט קמא קבע באופן כללי שהיזם לא הוכיח במידת הצורך את מלוא הוצאותיו. זאת, בין היתר, מכיוון שחלק מהאסמכתאות שהוצגו כללו רק חשבוניות והעתק המחאות שאינן חתומות. בנקודה זו אינני רואה עין בעין עם בית משפט קמא ואני סבור כי הוא נקט גישה גורפת וקפדנית יתר על המידה". ודוק - באותו מקרה נטען שחשבוניות שולמו על ידי מי שהיה בידו להציג את דף החשבון המראה שההמחאות שהוא טוען שניתנו בגין החשבוניות האלה, אכן נפרעו.

טרם הדיון אשוב ואדגיש כי לא יכול להיות חולק כי מיום פירסום ההודעה ברשומות לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), הפכה הערייה בעלת הזכויות הקנייניות של המקרקעין ובכך הושלמה הלכה למעשה ההפקעה.

לפיכך כל טענות העותרת כנגד הליך ההפקעה, פצויי הפקעה, מתן קרקע חלופית ועוד, אינן במקומן ולא אדרש להן במסגרת פסק דין זה. האם נזנח מימוש מטרת ההפקעה ההלכה היא כי משהופקעו מקרקעין, מחויבת הרשות לממש את המטרה שעמדה בבסיס ההפקעה בשקידה ראויה ובמהירות סבירה.

...

שוכנעתי כי השיהוי במימוש מטרת ההפקעה הוא סביר בנסיבות העניין ואינו מלמד על זניחתה.

לפיכך, העתירה נדחית.

העותרת תשלם למשיבות גם יחד הוצאותיהם בסכום כולל של 8,000 ₪.

אזכיר כי בהליך תשלום הפיצויים בשל הפקעת מקרקעין יש להבחין בין שני מועדים; המועד הראשון הוא מועד רכישת הקרקע, שהוא גם המועד הקובע לשומת הפיצויים; המועד השני הוא מועד השתכללות הזכות לפיצויים, שהוא מועד תפיסת החזקה במקרקעין.

אולם כדי לזכות בפיצויים מכוח סעיפים אלה, יש להוכיח כי הפגיעה הנטענת נגרמה כפועל יוצא של ההפקעה ולא בשל עילה אחרת כגון תכנית ו/או ביצוע לקוי של העבודות; נזק ליתרת השטח בעקבות נתוק ממקרקעין שהופקעו : "עשוי להגרם כאשר החלק הנותר הנו חלק קטן וזניח שלא ניתן לנצלו למטרה שהוא מיועד" (אהרון נמדר הפקעת מקרקעין מהדורה שניה- 2011, הוצאת חושן עמ' 411 להלן "נמדר")); ראו גם "קמר", עמ' 748.

...

על כן, אני סבור כי השווי, כעולה מחוות דעתו של בית המשפט הינו 6.7 ₪ למ"ר, מדובר בחוות דעת של מומחה מטעם בית השפט, שלא נחקר, ולא נשלחו שאלות הבהרה, ואין מקום, לסטות מקביעתו לפיה שווי מ"ר למועד הקבוע הינו 6.7 ₪ למ"ר. באשר לשטח המופקע, טענתה העיקרית של הנתבעת שהמומחה סטה מהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה מיום 1.11.18.

אין מחלוקת ביחס לשווי, על כן אני מקבל את קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט באשר לשווי של המחוברים: 12 X 600 = 7,200 ₪ ליום 06.05.1989.

סוף דבר; לסיכום, אני מורה לנתבעים 1-2 לפצות את התובעים בסכומים כדלקמן: אני מקבל את התביעה בחלקה ליום 26.05.1988, וסך 2,914 ₪ ₪ נכון ליום 26.05.1988, סך 7,200 ₪ ליום 6.05.1989 , וסך 3,000 ₪ נכון ליום 23.04.2002 .

כמו כן אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בשיעור 15% בתוספת מע"מ מהסכום המשוערך וכן הוצאות משפט חלקיות לתובעים 1-8 סך 6,000 ₪ והתובע מס' 2,500 ₪ נכון להיום, וזאת בשל הפער בין הסכומים שנתבעו לבין הסכום שנפסק.

הרקע ותמצית טענות הצדדים בכתבי הטענות התביעה בתיק זה עניינה בטענה להטעיה, ייעוץ וייצוג כושלים ורשלניים של הנתבעת, עורכת דין במקצועה, את התובע בהליכים לקבלת פצויי הפקעת מקרקעין ובגדרה נתבעים, בעילה חוזית ונזיקית, החזר שכר הטירחה, אגרת בית משפט שנגבתה ביתר מהתובע והוצאות התובע.

...

אינני מקבלת את הטענה.

מכל האמור לעיל התביעה התיישנה.

סוף דבר אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על דחיית התביעה מחמת התיישנות.