מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ההבחנה במשפט מבצע בצוותא למסייע

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

אמנם כבר נפסק כי: "במקרים רבים, נדרשים בתי המשפט להבחין בין "מבצע בצוותא" לבין "מסייע" או "משדל", והמלאכה אינה תמיד קלה" (ראו: 5706/11 רון נ' מדינת ישראל, פיסקה 153 (11.12.2014); ההדגשה שלי – ח"מ).
...
בנסיבות הנ"ל, ומבלי שאקבע מסמרות בעניין סיכויי הערעור, הרי שבשים לב: לחומרת העבירות בהן המבקש הורשע, הכוללות, בין היתר, סיוע לביצוע עבירות מין חמורות בתוך המשפחה, אורך עונש המאסר שהושת עליו, שאיננו קצר, ובהתחשב בטענות המבקש שהועלו במסגרת הבקשה ובמהלך הדיון בפני, סבורני כי הסיכוי שמשך עונש המאסר שהושת על המבקש יקוצר עד כדי כך שיתאפשר ריצוי של העונש בדרך של עבודות שירות, חלף ריצויו מאחורי סורג ובריח – נמוך.
אוסיף גם כי עם כל הרגישות למצבו הרפואי של המבקש – נחה דעתי כי אין בכך כדי להביא לשינוי במסקנתי שאין מקום לעכב את ביצוע עונש המאסר שהושת על המבקש, וזאת נוכח יתר השיקולים שהותוו בפסיקתנו לעניין עיכוב הביצוע עליהם עמדתי לעיל – שמטים את הכף לחובתו.
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

יצויין, בהקשר זה, כי בספרות המשפטית נמתחה ביקורת על ההרחבה של גדרי ההרשעה בבצוע בצוותא (מרים גור-אריה "צדדים לעבירה – תיקון 39 לחוק העונשין במבחן הפסיקה", מגמות בפלילים: עיונים בתורת האחריות הפלילית 83 (אלי לדרמן עורך; 2001); רות קנאי "דיני עונשין – התפתחות ומגמות", עיוני משפט כג 717, 737 (2000); לגישה שונה מעט, ראו אהרן אנקר "על ההבחנה בין המבצע בצוותא למסייע" מחקרי משפט יז 339, 342 (2002)).
...
בסופו של יום איננו יודעים בדיוק מה אירע ביום הרצח, אך המארג שהציג חברי מביא למסקנה של "שדרוג" מעורבותה של המערערת, גם אין לכך נפקות עונשית.
אכן, עסקינן בראיות נסיבתיות, וכדברי השופט לוי בעניין מירופולסקי הנזכר (פסקה 7): "הרשעתם של המערערים מתבססת, רובה ככולה, על ראיות נסיבתיות, שבחינתן ושרטוט התרחישים האפשריים העולים מהן נסמכים על ההיגיון, על השכל הישר ועל ניסיון החיים. כידוע, אין משקלן של ראיות מסוג זה נופל מכוחן של ראיות ישירות, ובלבד שלא ניתן להסיק מהן אלא מסקנה הגיונית אחת המקימה יסוד להרשעה. אף לא נדרש כי כל אחת מן הראיות הנסיבתיות בפני עצמה תוביל להרשעה, ודי בכך שכל הראיות יחד כאשר הן משתלבות זו בזו מעשה-פסיפס, יצביעו על הנאשם, וברמה הנדרשת בפלילים, כמבצעה של העבירה". ושוב כך גם כאן.
אך ההכרעה תלוית מקרה, ובנידון דידן אין מנוס מהכרעתו של חברי.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1998 בעליון נפסק כדקלמן:

במספר פסקי-דין, שניתנו מאז תחילתו של תיקון 39, נידרש בית-משפט זה ליסודות ההבחנה בין מבצע בצוותא לבין מסייע, כמשמעם בדין החדש.
...
ודי באלה כדי לחייב את המסקנה, שהמערער נמנה עם מבצעי העבירה וכי לא היה רק בגדר מסייע, שמעמדו במידרג הנושאים באחריות לעבירה ובסולם העונשים נמוך משל מבצעי העבירה.
גם טענה זו דינה להידחות.
סיכומו של דבר הוא, כי יש לדחות את הערעור על כל חלקיו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 1996 בעליון נפסק כדקלמן:

ואולם, ביודענו כי מבצע בצוותא עובר עבירה שונה מחברו הרע, המסייע-ובעניינה של אותה עבירה עיקרית ומושלמת; ומשנמצא לנו כי קושי מובנה הוא להבחין באורח נורמאטיבי בין מבצע בצוותא לבין מסייע; נוסיף ונדע, כי לאחר תיקון 39 יכולה שתעלה בכל משפט ומשפט-בעיניינה של עבירה רבת משתתפים-השאלה אם ראובן הנאשם חייב את עצמו כמבצע בצוותא או כמסייע גרידא.
...
על-פי הוראת סעיף 34א(א)(1) לחוק העונשין, כשם שעבודי הורשע בעבירה על סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין-שביסודו אינה עומדת כוונה תחילה אלא אדישות-כך גם מרדכי היה מורשע על-פי אותו סעיף, ומכוח אותו מצב נפשי.
והינה, המאפיינים שמצאנו למבצע בצוותא ולמסייע, כולם הנם מאפיינים "אנליטיים", מאפיינים הבונים עצמם על עיקר ועל טפל בביצועה של עבירה, על "תוך" ועל קליפה, על תרומה מהותית ועל תרומה שאינה מהותית, על "מעגל פנימי" ועל "מעגל חיצוני", על "גרעין קשה" ועל מה שאינו גרעין קשה.
לאחר שבחנתי אפשרויות שונות לפירוש-בחנתי אותן ודחיתי אותן-הגעתי לכלל מסקנה (המובנת מאליה) "שתחום התפרשותה וחלותה של ההחזקה בחוק השומרים יימצא לנו-בראש וראשונה-בניתוח חוק השומרים מתוכו-ובו, ולא במציאתה של נקודת מישען לבר החוק" (שם, בעמ' 140).

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 1998 בעליון נפסק כדקלמן:

בכמה פסקי-דין שניתנו מאז תחילתו של תיקון 39, נידרש בית-משפט זה ליסודות ההבחנה בין מבצע בצוותא לבין מסייע, כמשמעם בדין החדש.
...
בית-המשפט המחוזי, בסכמו את העולה מגרסת המערער ביחס לחלקו במעשה הפשע, קבע לאמור: "ברור מכל האמור לעיל כי חלקו של הנאשם 2 [המערער-א' מ'] במעשה הרצח היה הקטן ביותר לעומת חלקם של חמזה ושל הנאשם 1 [נאסר-א' מ'] שביצעו את הרצח במו ידיהם המגואלות בדם. הנאשם 2 לא נכנס לבניין שבו גר קרבן הרצח, איש השב"כ חיים נחמני הי"ד, אלא התייצב מרחוק ליד המכונית, בלא ספק כדי להבטיח את נסיגתם של חבריו לאחר ביצוע הרצח". עם זאת ציין בית-המשפט, כי אף שחלקו של המערער היה קטן מחלקיהם של שותפיו, חלה עליו אחריות לביצוע הרצח.
ודי באלה כדי לחייב את המסקנה, שהמערער נימנה עם מבצעי העבירה וכי לא היה רק בגדר מסייע, שמעמדו במידרג הנושאים באחריות לעבירה ובסולם העונשים נמוך משל מבצעי העבירה.
סיכומו של דבר הוא, כי יש לדחות את העירעור על כל חלקיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו