מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ההבחנה בין מבצע בצוותא למסייע

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

אמנם כבר נפסק כי: "במקרים רבים, נדרשים בתי המשפט להבחין בין "מבצע בצוותא" לבין "מסייע" או "משדל", והמלאכה אינה תמיד קלה" (ראו: 5706/11 רון נ' מדינת ישראל, פיסקה 153 (11.12.2014); ההדגשה שלי – ח"מ).
...
בנסיבות הנ"ל, ומבלי שאקבע מסמרות בעניין סיכויי הערעור, הרי שבשים לב: לחומרת העבירות בהן המבקש הורשע, הכוללות, בין היתר, סיוע לביצוע עבירות מין חמורות בתוך המשפחה, אורך עונש המאסר שהושת עליו, שאיננו קצר, ובהתחשב בטענות המבקש שהועלו במסגרת הבקשה ובמהלך הדיון בפני, סבורני כי הסיכוי שמשך עונש המאסר שהושת על המבקש יקוצר עד כדי כך שיתאפשר ריצוי של העונש בדרך של עבודות שירות, חלף ריצויו מאחורי סורג ובריח – נמוך.
אוסיף גם כי עם כל הרגישות למצבו הרפואי של המבקש – נחה דעתי כי אין בכך כדי להביא לשינוי במסקנתי שאין מקום לעכב את ביצוע עונש המאסר שהושת על המבקש, וזאת נוכח יתר השיקולים שהותוו בפסיקתנו לעניין עיכוב הביצוע עליהם עמדתי לעיל – שמטים את הכף לחובתו.
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2016 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הרשעתו של המערער 2 כמבצע בצוותא מערער 2 העלה טענה לפיה גם אם ייקבע שהוא והמערער 1 חברו יחד לבצוע עבירה, הרי שיש להבדיל ביניהם לאור השוני במידת הדומינאנטיות של כל אחד מהם בבצוע העבירה, וכי היתנהלותו של המערער 2 מתיישבת יותר עם סיוע לעבירה מאשר עם ביצוע עבירה בצוותא חדא.
...
בית משפט קמא התחשב בכל השיקולים, הן לחומרה והן לקולא, והעונש שהטיל בסופו של דבר על המערערים אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת ואינו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.
אין בידינו לקבל אף את טענת המערערים לפיה שגה בית משפט קמא משלא ניכה מתקופת המאסר את התקופה בה הם שהו במעצר תחת פיקוח איזוק אלקטרוני.
לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור אף על גזר הדין.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

יצויין, בהקשר זה, כי בספרות המשפטית נמתחה ביקורת על ההרחבה של גדרי ההרשעה בבצוע בצוותא (מרים גור-אריה "צדדים לעבירה – תיקון 39 לחוק העונשין במבחן הפסיקה", מגמות בפלילים: עיונים בתורת האחריות הפלילית 83 (אלי לדרמן עורך; 2001); רות קנאי "דיני עונשין – התפתחות ומגמות", עיוני משפט כג 717, 737 (2000); לגישה שונה מעט, ראו אהרן אנקר "על ההבחנה בין המבצע בצוותא למסייע" מחקרי משפט יז 339, 342 (2002)).
...
בסופו של יום איננו יודעים בדיוק מה אירע ביום הרצח, אך המארג שהציג חברי מביא למסקנה של "שדרוג" מעורבותה של המערערת, גם אין לכך נפקות עונשית.
אכן, עסקינן בראיות נסיבתיות, וכדברי השופט לוי בעניין מירופולסקי הנזכר (פסקה 7): "הרשעתם של המערערים מתבססת, רובה ככולה, על ראיות נסיבתיות, שבחינתן ושרטוט התרחישים האפשריים העולים מהן נסמכים על ההיגיון, על השכל הישר ועל ניסיון החיים. כידוע, אין משקלן של ראיות מסוג זה נופל מכוחן של ראיות ישירות, ובלבד שלא ניתן להסיק מהן אלא מסקנה הגיונית אחת המקימה יסוד להרשעה. אף לא נדרש כי כל אחת מן הראיות הנסיבתיות בפני עצמה תוביל להרשעה, ודי בכך שכל הראיות יחד כאשר הן משתלבות זו בזו מעשה-פסיפס, יצביעו על הנאשם, וברמה הנדרשת בפלילים, כמבצעה של העבירה". ושוב כך גם כאן.
אך ההכרעה תלוית מקרה, ובנידון דידן אין מנוס מהכרעתו של חברי.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכיוון שבפתח חוות דעתו המפורטת של חברי הובאו, בין היתר, העובדות המוסכמות שבכתב האישום ועיקרי טענות הצדדים, לא איחזור על הדברים, אלא אתייחס להלן תחילה בעיקר להבחנה העקרונית בין מבצע בצוותא לבין מסייע ולמבחני העזר שנקבעו בפסיקה לעניין זה; ולאחר מכן אבהיר את מסקנתי ואת נימוקיי בנוגע לעבירות הרצח והניסיון לרצח המיוחסות לנאשם 3 כמבצע בצוותא, תוך יישום מבחני העזר האמורים בעיניינו.
...
מרדכי לוי, שופט כב' השופטת שרה דותן – אב"ד: במחלוקת שנפלה בין חבריי, החלטתי לצרף דעתי לזו של השופט ירון לוי.
שרה דותן, שופטת אב"ד סוף דבר: פה אחד, הוחלט להרשיע את הנאשמים 1 ו-2 בעבירות הבאות: רצח בכוונה תחילה (ארבע עבירות), לפי סעיף 300 (א)(2) לחוק.
ברוב דעות השופטים שרה דותן (אב"ד) וירון לוי, וכנגד דעתו החולקת של השופט מרדכי לוי, החלטנו להרשיע את נאשם 3 כמבצע בצוותא של 4 עבירות הרצח ו- 41 עבירות ניסיון הרצח המפורטות לעיל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

כן טענה, כי הנאשמים כולם הנם מבצעים בצוותא, תוך הפניה למבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין ההבחנה בין מבצע בצוותא לבין מסייע לעבירה.
...
עוד החלטתי לזכות את הנאשמת 3 מן העבירות שעניינן, חבלה חמורה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, המיוחסות לה בכתב האישום ואף זאת, מחמת הספק.
לפיכך, באתי לכלל מסקנה, כי עלה בידי המאשימה כדי להוכיח מעבר לכל ספק סביר את העובדות המפורטות בסעיף 2 לעובדות כתב האישום והמיוחסות לנאשמת 3 בהקשר זה. הפן המשפטי: תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו: מהמארג הראייתי שהוצג לעיל ומהעובדות נשוא כתב האישום, הרי שהוכח, כי הנאשמת 3 ירקה בפניו של השוטר רושרוש.
אשר על כן, באתי לכלל מסקנה, כי עלה בידי המאשימה להוכיח את המיוחס לנאשמת בהקשר זה וזאת מעבר לכל ספק סביר ולפיכך, הנני מרשיעה אותה בעבירה זו. העבירה הנוספת המיוחסת לנאשמת 3 הינה העלבת עובד ציבור.
על כן, הנני מרשיעה אותה גם בעבירה זו. הערה - הכרעת הדין ניתנה בנוכחות הנאשמים וב"כ הצדדים ביום 18.5.17 ואולם היא מפורסמת עתה על הנמקותיה מפאת היקפה ואילוצי הדפסה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו