ההבחנה בין כשלון תמורה לטענת קיזוז

בית המשפט העליון עמד לפני שנים ארוכות על ההבחנה בין סכום קצוב, לכזה שאינו.

כבוד השופט יצחק עמית סיכם את המצב המשפטי בשבתו בבית המשפט המחוזי בחיפה וכך כתב "המגמה הרווחת כיום בפסיקה היא לשאוף לאחידות בין דיני השיטריות לדיני החוזים, לפחות בכל הנוגע לצדדים קרובים לשטר... האפשרות של צד קרוב לשטר להעלות טענות הגנה חוזיות, כמו זכות קזוז או כשלון תמורה חלקי בלתי-קצוב, כדי להפחית גובה החיוב בשטר, לא הוכרה בעבר. ההלכה הייתה כי אוחז השטר זכאי להפרע על מלוא השטר, והנתבע-המושך היה מופנה להגשת תביעה חדשה להעלות את טענותיו החוזיות והאחרות כנגד הנתבע... על גישה זו נמתחה ביקורת, מאחר שהיא מביאה לריבוי הליכים ולתוצאה בלתי-צודקת, שאינה מתיישבת עם המגמה השואפת ליצור אחידות בין דיני השיטריות לדיני החוזים, לפחות בכל הנוגע לצדדים קרובים לשטר... כירסום בהלכה זו ניכר גם בפסיקה. כך, לדוגמה, נקבע כי ניתן להעלות בתביעה שטרית טענת קזוז... ניתן לטעון להפחתת פיצוי מוסכם בהתאם לסעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), כאשר השטר נועד להבטיח את תשלום הפצוי המוסכם... והחשוב לענייננו - ניתן לטעון כי החבות הממשית על פי עסקת היסוד קטנה מהחבות השטרית..." (ע"א (חי') 3876/06 רמקו בע"מ נ' שטרית אבי (2008) וראו גם ע"א (נצ') 33165-06-12‏ ‏ סורין שפר נ' עמרם וקנין (2013)).

...

ולסיכום חלק זה, מתוך מדיניות משפטית המונעת ריבוי הליכים שונים העוסקים במסכת עובדתית אחת; מעניקה יתרון לעקרון תום הלב, הצדק וההוגנות; ושאינה ממלאת אחר ציפייתו של מפר חוזה, להגנה על האינטרסים שלו, דרך צמצום טענות ההגנה של הנתבע (עוד על הטיעונים התומכים בביטול ההלכה לפיה טענת כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אינה טובה כלפי עילה שטרית, ראו בהרחבה: שלום לרנר, דיני שטרות 291-301, 2 (2007)), הרי טענותיו של הנתבע מתאימות להתברר בהליך שלפניי, בין אם אראה בהן טענות המבססות כישלון תמורה חלקי קצוב, בין אם מתוך המגמה לייצר האחדה בין דיני החוזים לדיני השטרות ביחסי צדדים קרובים לחוזה, ובין אם מכוח חוק המכר התשכ"ח – 1968 (להלן – חוק המכר).

התביעה אם כן מתקבלת באופן בו ישלם הנתבע לתובעת סך של 36,817 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל ועד למועד התשלום בפועל.

לחילופין, טענה התובעת, כי ככל ויתברר כי לנתבע עומדת הזכות להודיע על אי התאמה וזכות להשיב החלפים מבלי לשלם את תמורתם, על הנתבעת 2 להשיב לתובעת את תמורת הסחורה ששולמה לה שכן התובעת שימשה רק כ"צנור" המקשר בין הלקוח לבין בית העסק והנתבעת 2 חבה לה את החוב בעקבות ביטול הקזוז.

אלא שיש להבחין בין כשלון תמורה מלא וכשלון תמורה חלקי.

...

אינני מקבלת את טענת הנתבע 1 כי הנתבעת 2 עשתה יד אחת עם התובעת לרמותו וליתן בידיו חלפים מקולקלים ולא תקינים.

עולה מכל האמור לעיל, כי הנתבע 1 לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכיח ולו כישלון תמורה חלקי.

הנתבע 1 ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ אשר יצטרפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל. התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית והתובעת תשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

בפסק הדין קבע בימ"ש קמא כי התגלו הבדלים בין הגרסה שמסר בקסיס בכתב התביעה לעומת הגרסה בתצהיר, וכי הבדלי גרסאות אלה מעמידים בסימן שאלה את נכונות גרסת בקסיס לגבי כל השיקים.

ב"כ פרץ טען כי צדק בית משפט קמא עת קבע כי בקסיס לא הוכיח את רכיב "כשלון התמורה". ב"כ פרץ טען כי טענת הקזוז שנטענה על ידי בקסיס לגבי שיקים שנמצאים ברשותו ובוטלו על ידי בקסיס , לא נטענה בתצהירו של בקסיס וגם לא בסיכומיו.

...

ע"א אליהו בקסיס וא.ב. העמק בנין 2006 בע"מ נ. מאיר פרץ: בת.א. 29873-05-16 – תביעת בקסיס נ. פרץ – אנו מקבלים את ערעור בקסיס וקובעים כי בנוסף לסכומים אותם חוייב פרץ לשלם לבקסיס, כאמור בסעיף 56 לפסק דינו של בימ"ש קמא, פרץ ישלם לבקסיס את הסכום של 270,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.9.15 (אמצע תקופת מועדי הפרעון של שיקים 1-8 ) .

בת.א. 31433-02-16 – בקשה ראשונה לביצוע שיקים – אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את החיוב של בקסיס בגין השיקים נשוא תביעה זו. בת.א. 38931-02-16 אנו מבטלים את חיוב החברה בגין שני השיקים הראשונים, כאמור בסעיף 59(1)ו-(2) לפסק דינו של בימ"ש קמא .

בנוסף -אנו מחייבים את פרץ לשלם לבקסיס שכ"ט עו"ד בסכום של 30,000 ₪ ומע"מ. העירבון שהופקד על ידי בקסיס בע"א 16443-05-20, יוחזר לו באמצעות בא כוחו.

במעמד הדיון ולשאלת בית המשפט, מדוע לא שילם את יתרת הסכום לגביו אין מחלוקת, נולדה טענה חדשה שלפיה עומדות למבקשת טענות קזוז בסכומים שונים, טענות אלו נטענו בעלמא, ללא כל ביסוס וללא כל אסמכתא ממנה ניתן ללמוד על נזקים לכאורה שנגרמו למבקשת.

ככלל, הכירה הפסיקה בכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב כטענת הגנה ראויה מפני שיקים רק במקרים בהם עלה כשלון התמורה החלקי לכדי עילת ביטול עסקה שהביאה בפועל לביטולה.

במקרה דנן, נראה כי המבקשת מערבת בין קזוז – הנוצר כאשר ישנו חיוב הדדי באותה עסקה – לבין פגם בתמורה (גם אם עולה למקבל התמורה כסף לתקן את הפגם), שאינו בגדר "חיוב הדדי" (לניתוח ההבדל בין שני סוגי טענות ההגנה, ראו ש' לרנר, דיני שטרות, עמ' 347-340, ובעיקר המובא מר"ע 22/85 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' סלון אמפיסל בע"מ ואח', פ"ד לט (2), 565, בעמ' 568-567).

...

על רקע האמור, יש להידרש לטענות המבקשת ולברר האם אלה מגלות הגנה אפשרית בהנחה שהינן טענות אמת.

סיכומו של דבר, אני מורה על דחיית ההתנגדות.

אולם, בפסיקה עדיין קיימת הבחנה בין כשלון תמורה מלא לבין כשלון תמורה חלקי; וכן, בין כשלון תמורה חלקי קצוב לבין כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב.

בנוסף, בהתנגדותו לא ציין המבקש סכום אשר טוען כראוי לקזוז, או ככזה שיכול להצביע על כשלון תמורה חלקי קצוב, אולם על המבקש היה להתכבד ולהכנס לפרטי סכום הקזוז הנטען.

...

לאור זאת היה מקום לקבל את התביעה במלואה, אולם לנוכח השיהוי הניכר בהגשתה של התובענה אשר היה על סיפה של ההתיישנות, אני קובעת כי נגרם בכך לנתבע נזק ראייתי, ולפיכך יש מקום להורות על הפחתה של 30% מסכום השטר.

לאור זאת אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,612 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת הבקשה לביצוע שטר ועד היום ובצירוף אגרות המשפט בסך כולל של 763.44 ש"ח ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.