מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ההבדל בין פיצויי פיטורים בחקיקה לפיצויי פיטורים בסכם עבודה

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2015 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בקשר לכך נקבע כי המבקשת יכולה וצריכה הייתה לבקש מהמשיב לשלוח לה מדי חודש דו"חות אודות ימי נוכחות בעבודה וימי העדרות, ולערוך בהתאם בתלושי שכרו מאזן מסודר של ימי חופשה שנוצלו, ואלה שנותרו; בהיתחשב באמצעים הטכנולוגיים הקיימים ותקשורת אלקטרונית, אין כל סיבה להבחין בין עובדים העובדים "מחוץ למפעל" (עובדים העובדים מהבית בתוך גבולות הארץ), לבין עובדים העובדים מחוץ לישראל, וניתן לערוך רישום בקלות רבה.
אכן, כפי שטוענת המבקשת, השאלה העומדת לדיון אינה האם הפרשות המבקשת לקרן הפנסיה הבריטית באות במקום פצויי פיטורים, בהתאם לסעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, ולכן אין רלוואנטיות לשאלה אם היתקיימו התנאים שנקבעו בסעיף 14 לחוק פצויי פיטורים וההיתר הכללי שניתן על ידי שר העבודה מכוח סעיף זה. השאלה העומדת להכרעה היא האם חלק מהפרשות המבקשת לקרן הפנסיה האנגלית, בשיעור של 13.3%, באות על חשבון פצויי פיטורים, כמקובל על פי הדין הישראלי, והאם אין תוצאת פסיקתו של בית הדין האיזורי משום תשלום כפל של פצויי פיטורים למשיב.
...
בהתייחס לטענות המבקשת הוסיף בית הדין כי בעוד שבטיוטה הראשונה להסכם העבודה הוצע שיחול ההיתר הכללי, הרי בטיוטה שהעביר המשיב נמחק כל אזכור לפיצויי פיטורים בכלל ולהיתר הכללי בפרט, וגם כותרת הסעיף בהסכם שונתה מ - Severance Payל- Pension, כך שהמסקנה היא שהוסכם בין הצדדים על אי תחולת ההיתר; יש לדחות את טענת המבקשת שלפיה המשיב, שביקש הפקדה לקרן פנסיה בריטית וידע בעת המשא ומתן שלא תהיה לו אפשרות לפדות את פיצויי הפיטורים, היה צריך להסב את תשומת לבה של המבקשת לכך שהשינוי שביקש כרוך בתוספת עלות; המבקשת לא הוכיחה כי בדין האנגלי אין חובת תשלום פיצויי פיטורים; על מנת שכספים שהופרשו לקרן פנסיה יבואו על חשבון פיצויי פיטורים עליהם להיות מופקדים לצורך כיסוי פיצויי פיטורים; הצדדים הסכימו על תחולת הדין הישראלי, ולא קבעו בהסכם כל הסדר ספציפי לעניין פיצויי פיטורים, ולכן יש לראותם כמי שהסכימו גם לתחולתו של חוק פיצויי פיטורים; גם אם היו מסכימים הצדדים על תחולת דין זר שאין בו הסדר לעניין תשלום פיצויי פיטורים, סביר שבית הדין לא היה נותן תוקף להסכמה כזו.
אשר למאזן הנוחות אני סבורה כי אין להתעלם מכך שהמשיב אינו מתגורר בארץ ואין לו נכסים בארץ, וכפועל יוצא מכך השבת הכספים שישולמו לו ככל שיתקבל הערעור תהיה כרוכה בקשיים, גם אם אפשרית.
כללו של דבר: באיזון בין כלל השיקולים, הגעתי למסקנה שיש לקבל את הבקשה, ונכון יהיה לעכב את ביצועו של החיוב בתשלום פיצויי פיטורים, בכפוף להפקדת הסכום שנפסק או ערבות בנקאית.
סוף דבר: ביצועו של פסק הדין יעוכב חלקית, כך שיעוכב תשלום פיצויי פיטורים על פי פסק הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעניין ההבדל בין שלילת פצויי פיטורים המגיעים מכוח דין לבין שלילת פיצוי המגיע מכוח הסכם, ר' הנפסק בע"ע (ארצי) 57033-11-13 כפרי - שניב תעשיות נייר בע"מ (10.11.2016): "המערער העלה טענה חלופית, לשם הזהירות, שלפיה בכל מקרה אין מקום לשלילה מלאה של פצויי הפיטורים והודעה מוקדמת, נוכח ההלכה הפסוקה שלפיה גם במקרים שבהם העובד הפר את חובות האמון החלות עליו ביחסי העבודה, אין זה מצדיק, בכל מקרה, שלילת פצויי פיטורים מלאה. אין בידינו לקבל טענה זו. ראשית, אכן, עת מדובר בשלילת פצויי פיטורים המגיעים לעובד על פי חוק פצויי פיטורים, הרי שבהתאם לפסיקה לבית הדין סמכות הן לשלול את פצויי הפיטורים והן להפחיתם, תוך היתחשבות במכלול נסיבות יחסי העבודה בין הצדדים [ע"ע (ארצי) 659/08 טוליפ תעשיות הנדסה בע"מ – אלכסנדר פסחוביץ (20.12.2009) (להלן - עניין טוליפ).
...
נוכח אי התאמות אלה, כאשר לגבי מכתב הדרישה הראשון, כלל לא ברור באיזו שנה הוא נשלח, ובשים לב לעובדה שתצהירי התובעים הוגשו במאי 2015 (כלומר, ניתן היה להציג בשלב זה דוחות שנתיים לשנים הרלוונטיות, המהווים הודאת חברת הביטוח גם כלפי העובד וגם כלפי הרשויות בדבר הסכומים שהופקדו אצלה), לא שוכנענו שקיים חוב דמי גמולים בסכום שנתבע.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע מס' 1, צבי בובליצקי, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 15,000 ₪ אשר אם לא ישולמו תוך 30 ימים, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.
התביעה של התובע מס' 2, זהר ימי, נדחית, וכך גם התביעה שכנגד ברובה המכריע.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ספקטור עצמו הודה שיש להבחין בין הזכות החוזית לתמלוגים לבין הזכות למענק כפי שהן באות לידי ביטוי בסעיפים הנ"ל. הוא הבהיר שהמענק היה "כתגמול עמידה ביעדים. בתחילת שנה כל עובד היה מקבל, בהתאם ליעדי החברה, מכתב שאומר מה הוא יקבל אם הוא יעמוד בתוכנית העבודה." ולעניין זה הסתמך על מוצג נ/13 שעניינו "בונוס לשנת 2014" (ע' 29, ש' 18; ע' 30, ש' 1).
הדבר נכון הן לגבי התקופה שקדמה לצוו ההרחבה לפנסיה חובה (ר' לעניין זה: האישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פצויי פיטורים לפי חוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963; בג"ץ 439/82‏ ‎נחיאס‎ ‎נ' בית הדין הארצי לעבודה (1983); בג"ץ 513/87 ראובן נ' בית הדין הארצי (1987)), והן לאחר כניסתו לתוקף של הצוו.
השכר המובא בחשבון לצורך חישוב הפצוי עבור אי מתן הודעה מוקדמת, להבדיל משכר עבור עבודה בפועל, הוא זה המשמש לחישוב פצויי הפיטורים.
...
נוכח כל האמור, גם דינו של רכיב תביעה זה להידחות.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 42,418 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

מלשון הסעיף עולה כי הכוונה בהסכם היא להפריד ולהבחין בין השכר הבסיסי לבין תוספת העבודה במשמרות.
בהקשר זה, מצאנו לנכון להפנות לפסיקתו של בית הדין הארצי מקדמת דנא, לפיה יש להבחין "בין הרעת תנאי העבודה במשמעות סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 לבין יישום תנאי העבודה משתנים עליהם הוסכם בין הצדדים, אפילו אם הם עשויים להרע עם העובד ואין העובד שהסכים לשינוי מראש יכול לשנות את טעמו ולטעון להרעה מוחשית המזכה בפיצויי פיטורים" בדב"ע (ארצי) נד/3-63 נפתלי – ארדיטי פד"ע כז 28 (1994).
...
סיכום התביעה נדחית ברובה.
סך הסכומים שהנתבעת תשלם לתובע הם כדלקמן: הפרשי שכר בגין תוספת עבודה במשמרות בסך של 8,211 ₪.
בשים לב לסכומים שנתבעו לעומת הסכומים שנפסקו, החלטנו לחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ובנוסף לכך, בסעיף 2.1.2 להסכם, התובע הסכים לעבוד בכל תפקיד נוסף בחברה שהחברה, לפי שיקול דעתה, תטיל עליו מדי פעם בפעם בהיתחשב בצרכי החברה ובהתאם לכישוריו, השכלתו, עסוקו ומעמדו של התובע "ובילבד שלא ייפגעו העובד וזכויותיו על פי בסכם זה אלא אם הוסכם אחרת בין החברה לעובד (להלן-שמירת זכויות)". מעדותו של התובע בעצמו, עבודת לווי ההורים של מנהל הנתבעת לבתי חולים, לא הייתה שונה מעבודת לווי ימאים/תיירים.
לא נעלמה מעניינו הפניית התובע למודעת דרושים שצרף אשר פורסמה לאחר התפטרותו וממנה ניתן ללמוד לטענתו, על ההבדל בין תנאי העסקתו לבין התנאים המוצעים.
אשר קובע, כי עובד שתנאי עבודתו הורעו, לצרכי חוק פצויי פיטורים יראו עובד שהתפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, כאילו הוא פוטר.
...
אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 699 ש"ח בגין פדיון חופשה.
לסיכום לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובע פדיון חופשה בסך 699 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
בנוסף, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סך של 500 ₪ בגין הוצאות משפט, לאחר שלקחנו בחשבון את ההוצאות בגין הישיבה שהתקיימה ביום 28.1.21, ואת העובדה שרוב רובה של התביעה נדחתה וגם את העובדה שהתובע חרג בהיקף הסיכומים מבלי לקבל את רשות בית הדין .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו