מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ההבדל בין מחלת מקצוע למיקרוטראומה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהקשר זה יש להוסיף כי בעב"ל (ארצי) 17235-12-21 ישעיהו – המוסד לביטוח לאומי, 26.7.22, עמד בית הדין הארצי על ההבדל בין עילת המקרוטראומה לעילת מחלת המיקצוע, כאשר בהקשר של עבודה עם מכשירים רוטטים, ההבדל בין שתי העילות הוא כי בתביעה על פי תורת המקרוטראומה נידרשת "הוכחה של רצף תנועות חוזרות ונישנות", בעוד שבעילת מחלת מיקצוע נידרש להוכיח "עבודה ממושכת". על פי עדות התובע, הוא עבד א.א. מראות מסוף שנת 2000 ועד יולי 2017, כעובד ייצור במפעל, כאשר עיקר עבודתו היא על מכונת ליטוש זכוכית, המכונה קורטזה.
...
לא מצאנו יסוד לטענות התובע בנושא המשקל שיש לתת לעדותו של מר חסון.
לא מצאנו סיבה שלא לקבלה, מה גם שבנקודות מסויימות עדותו תמכה בדבריו של התובע.
רק משום שעל פני הדברים מדובר בעניין דיוני (הגם שמהותי) ומאחר שעסקינן בזכויות מתחם הביטחון הסוציאלי, לא מצאנו לזקוף עניין זה לחובת התובע בשלב זה ולהורות על דחיית תביעתו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאור כל האמור סבור הנתבע, כי לא עלה בידי התובע להניח את התשתית העובדתית הנדרשת בדבר ביצוע רציף של פעולות חוזרות ונישנות, זהות או דומות במהותן, על פני פרק זמן משמעותי במהלך יום עבודה, ומשכך יש לדחות את התביעה כבר בשלב זה. דיון והכרעה מקרוטראומה ומחלת מיקצוע הגם שבטיעוני התובע לא נערכה הבחנה בין עילת המקרוטראומה למחלת מיקצוע, ובסיכומיו ביקש התובע כי בית הדין יקבע שהוא סובל מ"מחלת מיקצוע על פי תורת המקרוטראומה", הרי שמדובר בשתי עילות שונות שיש לבחון התקיימות כל אחת מהן.
...
מנגד טוען הנתבע, כי התובע לא הוכיח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע, ויש לדחות את התביעה כבר בשלב זה מבלי למנות מומחה רפואי.
[19: "אני מאשר כי באמת כשאני נמצא במחסן זה בערך שעה ביום עם מסור חשמלי ומאחר שאני בד"כ נמצא במחסן יומיים בשבוע ובשאר הימים ובשאר הימים בבתי לקוחות, זה יוצא שעתיים בשבוע עם המסור", עמ' 4 ש 13-35 ] [20: עמ' 10 ש' 19-24] מלבד המסור החשמלי התובע עובד גם על מכשיר ניטים ומכשיר ניקוב אך גרסתו ביחס להיקף העבודה עם מכשירים אלה היתה עקבית וברורה ומשכך התקשינו לתת בה אמון.
לכל הפחות, "טרם מענה החלטי, ראוי לבחון את הדברים עם המומחה הרפואי היועץ לבית הדין"[footnoteRef:24], וזאת אף אם מצאנו סתירות בגרסת התובע, והשתכנענו כי הערכתו לגבי היקף עבודתו עם הכלים הרוטטים היא הערכת יתר.
[26: נת/2] לאור כל האמור השתכנענו, כי יש למנות מומחה רפואי שיחווה דעתו באשר לליקוי של התובע בכפות ידיו והקשר הסיבתי שבינו לבין תנאי עבודתו של התובע.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בפסיקה מאוחרת להילכת סואעד הובהר (עב"ל (ארצי) 11333-09-13 דליה חרותי - המוסד לביטוח לאומי (5.3.15; להלן: עניין חרותי) כי יש להבחין בין תאונה בעבודה לבין מחלות מיקצוע ומקרוטראומה, כאשר "לגבי תאונה בעבודה בדרך כלל השאלה הנה הנכות עובר לפני קרות התאונה בהשוואה לנכות הנקבעת מיד לאחריה וכאן יש מקום לשאלת ניכוי 'מצב קודם' על פי ההלכות הידועות". למרות זאת, בעיניינו ביצעה הועדה ניכוי בשל מצב קונסטיטוציונלי, שאינו "מצב קודם" שאפשר לנכותו.
...
להסרת ספק נבהיר כי המוסד כלל לא העלה טענות המצדיקות לבחון מחדש את הלכת מרגוליס, ואכן לא מצאנו הצדקה לשינויה.
בהתחשב בכך שעניינו של המערער כבר הוחזר לוועדה עם הנחיות והוועדה לא פעלה לפיהן, וכן לאור כלל נסיבות המקרה המיוחדות וחלוף הזמן, שוכנענו כי ראוי לקבל את בקשת המערער להעביר את עניינו לוועדה בהרכב חדש, ולא להחזירו לאותה ועדה עם אותן הנחיות (גם אם מפורטות יותר).
סוף דבר - הערעור מתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הובהר כי יש להבחין בין תאונת עבודה לבין מחלת מיקצוע או מקרוטראומה.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלנו כלל טענות הצדדים מצאנו כי כדין קבע הנתבע וכי דין התביעה להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו