עוד באותו יום נימסר לו צו הכנוס והוא נרשם ברשות התאגידים.
בין כלל הבקשות הללו ניתן למנות את בקשת הנתבעת למתן צו לגילוי מיסמך פלוני (בקשה מס' 8); בקשה חוזרת למתן פס"ד בשל הפרת צו הגמ"ס, בטענה כי התובע חתם על תצהיר גילוי כוזב ומטעה; בקשת הנתבעת למינוי מומחה גרפולוג לשם בחינת הסכם התיווך (בקשה מס' 10); בקשת התובע להטלת צו עיקול זמני על הנתבעת (בקשה מס' 12); בקשת הנתבעת למתן פס"ד בשל הפרת צו הגמ"ס (בקשה מס' 14); בקשת הנתבעת למחיקת התביעה או מתן הוראות בהעדר תצהיר עדות ראשית מטעם התובע (בקשה מס' 24); בקשת הנתבעת לחתימה על צו לצד שלישי להמציא לנתבעת את רישיונות התיווך של התובע (בקשה מס' 27); בקשת הנתבעת למתן הוראות לתובע למסור למומחה את הסכם התיווך המקורי (בקשה מס' 29); בקשת הנתבעת לסילוק התביעה מחמת ביזיון בית המשפט בשל היתחמקות התובע מהגשת תצהירים עובדתיים באשר להיעדרו של ההסכם המקורי (בקשה מס' 29); בקשת התובע למחיקת חלקים מתצהיר הנתבעת, והוצאת מוצגים מתיק המוצגים (בקשה מס' 34) בקשה של הנתבעת למתן פס"ד טרם בדיקת המומחה (בקשה מס' 40) ועוד.
ראשית, קובע סעיף 9 לחוק את דרישת הכתב, כדלקמן:
"(א) מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לבצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה".
בהמשך, קובע סעיף 14 לחוק את התנאים המצטברים לתשלום דמי תיווך, והם כוללים 3 תנאים מצטברים: רישיון תיווך, דרישת הכתב, כאמור בסעיף 9 לחוק, ואת הבחינה הנדרשת האם היה המתווך הגורם היעיל שהביא את הצדדים להתקשרות בעיסקה:
"(א) מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם
משכך, עלינו לברר את יתר הסוגיות שבמחלוקת: האם הנתבעת חתמה על הסכם תיווך והאם התובע היה אכן הגורם היעיל בתיווך העסקה?
נטל השיכנוע ונטל הראיה מוטלים על הנתבעת
כאמור, בדיון מיום 5.5.21 קבעתי כי ענייננו בטענת הגנה מסוג הודאה והדחה.
זיוף ההסכם בראי המשפט העברי
בשולי הדברים ונוכח המסקנה שאליה הגעתי באשר לזיופו של ההסכם, אבקש להפנות לפסיקת ההלכה ביחס ל"גט מוקדם" כלומר: גט של אישה שהתאריך המופיע בו הוא תאריך הקודם ליום כתיבתו של הגט בפועל.
לנתבעת נגרמו הוצאות רבות, כולל הטלת עיקול משמעותי, בהחלטתה של כב' הרשמת הבכירה פרס, מיום 3.5.21, בדבר הטלת עיקול זמני, ברשום על כספים בסך של 351,000 ₪, המוחזקים בחשבון נאמנות שבו הנתבעת נהנית! התובע פעל בחוסר תום לב ותוך מירמה הן כלפי הנתבעת והן כלפי בית המשפט.
...
לטענת התובע, כרת עמו אחד מבעלי מניות ומבעלי זכויות החתימה בחברה הסכם תיווך למכירת הנכס שנמכר בסופו של דבר לצד ג', כאמור.
סוף דבר
עולה מן המקובץ כי דינה של התביעה להידחות.
ענייננו בטענת התובע לפיה בעלי 2/3 ממניות הנתבעת, עזיזי (שנקלע להליכי חדלות פרעון), חתם לכאורה על הסכם התיווך, כאשר הנכס נמכר בסופו של דבר לאחר הליכי התיווך לצד ג'.
אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה.