הגשת תביעות קטנות ללא ייצוג משפטי

אכן, הגשת תביעה שעה שהנתבעת מיוצגת והתובע אינו מיוצג עשויה ליצור יתרון כלשהו לנתבעת אולם בהיתחשב בכך כי הדין אינו מתיר לחברה בע"מ להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות אין לנתבעת למעשה כל ברירה זולת הגשת תביעה לבית משפט השלום.

התובע אמנם לא שכר ייצוג משפטי אך זאת עשה משיקוליו הכלכליים הלגיטימיים ובעניין זה אין חובה שיהיה שויון בין צדדים.

...

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור אני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה ואת תביעתה של הנתבעת במלואה.

התוצאה היא אפוא כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,750 ₪ כהשבה חלקית של הסכום שנגבה ממנו עבור אותם ששה חודשים שמאז החזרת הרכב ועד לתום התקופה הקבועה בהסכם.

מאחר והחיובים ההדדיים ניתנים לקיזוז התוצאה היא כי על התובע לשלם לנתבעת סך של 3,556 ₪.

לפניי תביעה כספית בסך 18,100 ₪ שהוגשה בהליך של תביעות קטנות, שעניינה קבלת פיצויים לדוגמה על פי סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") והחזר הוצאות ועגמת נפש, וזאת בגין המשך חיוב התובע לאחר ביטול ההיתקשרות עם הנתבעת.

באשר לדרישת התובע לקבלת החזר הוצאות שכר טירחת עו"ד ותמלילי שיחות בסך של 2,900 ש"ח; בית משפט לתביעות קטנות לא נוהג לפסוק שכר טירחת עורך דין בתביעה קטנה שכן אין ייצוג משפטי בבית משפט זה. משכך, ככל שבעל דין בחר להיוועץ בעורך דין ולבקש ממנו להכין ולנסח עבורו את כתבי הטענות, עליו לשאת בעלויות הכרוכות בכך.

...

באשר לדרישת התובע לקבלת פיצויים בגין עגמת נפש; חרף האמור לעיל, סבורני שהתובע זכאי לקבלת פיצוי בגין נזקים לא ממונים שנגרמו לו בהתאם לסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.

מכל האמור לעיל, אני מורה על קבלת התביעה באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 1,400 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

התביעה הוגשה באופן עצמאי, ללא ייצוג משפטי.

יש להצר על ריבוי ההליכים ועל המשאבים השפוטיים והכספיים שירדו לטמיון: דיון בבית הדין האיזורי לעבודה; בבית המשפט לתביעות קטנות; ושוב בבית הדין האיזורי לעבודה; ערעור על החלטת הסיוע המשפטי לבית המשפט המחוזי; ובקשת רשות העירעור שלפנַי.

...

לבסוף, מציין כהן, "איני עורך דין בהכשרתי, ואינני עובד מזה, ואין ברשותי לרכוש שירותי עורך דין. בנסיבות דנן מתבקש בית המשפט לתת לי את יומי בבית משפט ולהורות על קבלת הערעור, לתת לי לזמן עדים ולקבל מסמכים להוכיח את תביעתי". המשיבה טוענת מנגד, כי דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה אקדים אחרית לראשית ואומר, כי החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להידחות, וכך אמליץ לחברַי שנעשה, אם כי מנימוקים שונים מאלו שעליהם התבסס בית המשפט המחוזי.

נמצאנו למדים, כי אין זה נכון שכשבהליך ביקורת מנהלית עסקינן לא ניתן לזמן עדים ולבקש גילוי מסמכים.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה - (1)   אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע; (2)   אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג; (3)   אם הייצוג נעשה בתמורה".

אם מדובר באדם הרשאי לייצג, אך הוא בעל הכשרה משפטית ולו חלקית, על בית המשפט לברר היטב אם בנסיבות העניין נוצר חוסר איזון, להחליט כיצד לאזן ולבחון אם יש לאפשר ייצוג גם לצד שכנגד.

...

עם זאת, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות אני סבורה, כי בפי הנתבעת טענות הגנה שיש מקום לבררן לגופן (ובכלל כך הטענות בדבר הגורם שנשא בפועל בנזק; שיעור הנזק ואחריותה של הנתבעת).

אם כן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את המשמעות של הותרת פסק הדין על כנו לעומת הנזק שיגרם מביטולו לכל אחד מהצדדים ואת היכולת לפצות על הנזק באמצעות פסיקת הוצאות, אני קובעת, כי פסק הדין יבוטל.

ואולם, באיזון בין זכותה של הנתבעת לבירור טענותיה וזכותו של התובע שלא לסבול ממחדליה של הנתבעת אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לתשלום הוצאות לטובת התובע בסך 950 ש"ח עד ליום 2.10.2019.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה – (1) אם המייצג עוסק בייצוג דרך קבע; (2) אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג; (3) אם הייצוג נעשה בתמורה.

האיסור על ייצוג מקצועי בהליכים אלה – לצד הסדרים דיוניים נוספים שמאפשרים גמישות בהחלת דיני הראיות וסדרי הדין – נועד לעודד בעלי דין לנהל את ההליך המשפטי בגפם, באופן שיפחית את עלויות ההיתדיינות עבורם (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב,[פורסם בנבו] פסקה ח (20.3.2005); שמואל בכר ואבישי קליין "פרדוקס הייצוג והכוח בבית המשפט לתביעות קטנות?" הפרקליט נ 327, 342 (2010) (להלן: בכר וקליין)).

...

דברים דומים ציינה השופטת ע' ארבל בעניין פרטוק: "מטרתו של סעיף זה [סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט – ע' פ'] משתלבת עם המטרה הכללית של בתי המשפט לתביעות קטנות שהוזכרה לעיל: הסעיף מאפשר לאזרח מהשורה ולצרכן הקטן לפנות לבית משפט ללא צורך בידע משפטי מוקדם וללא צורך בשכירת שירותיו של עורך דין אשר מייקרת מאוד את ההליך ויוצרת חסם בפני הפונים לבתי המשפט, בוודאי כאשר מדובר על תביעות בסכומי כסף קטנים. הסיפא של הסעיף מלמדת על החשיבות שראה המחוקק באיזון ובשוויון בין בעלי הדין, כך שאם בעל דין אחד מקבל היתר להיות מיוצג על-ידי ארגון מסוים, ירשה בית המשפט גם לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה בית המשפט. לסיכום ניתן ללמוד מהסעיף על החשיבות בשמירתם של שני עקרונות בבית המשפט לתביעות קטנות: עיקרון העדר ייצוג משפטי של בעלי הדין ועיקרון האיזון והשוויון בין בעלי הדין" (שם, פסקה 8; ראו גם רע"א 6892/13 חיימוביץ' נ' אוריון, [פורסם בנבו] פסקה י"א (23.2.2014)).