הגשת תביעות באיחור בגין הבטחת הכנסה

האם הוכח טעם מיוחד להארכת מועד להגשת התביעה לבית הדין ראשית נבהיר כי כיום אין עוד מקום להשתמש במושג "היתיישנות" בסיטואציה של איחור בהגשת תביעה לבית הדין, שכן נפסק שתקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל - 1969 (שחלה גם על תביעות מכוח חוק הבטחת הכנסה מכוח סעיף 23 לחוק זה), אינה קובעת הוראת "היתיישנות". עם זאת גם אם אין מדובר בהתיישנות, עדיין יש להגיש בקשה להארכת מועד, ולהצדיקה בטעם מיוחד, אם מבקש המבוטח להגיש תביעה תוך חריגה מהמועד שנקבע לצורך כך בהוראות הדין (עב"ל (ארצי) 41488-04-17 אחמד חמאדה - המוסד לביטוח לאומי (3.5.20) ביחס להילכת מאלו ולעב"ל (ארצי) 33351-11-12 מוחמד דולאני - המוסד לביטוח לאומי (26.9.17)).

...

בענייננו אין מדובר בשלילת גמלת הבטחת הכנסה אלא בקביעה ראשונית של הזכאות לה, אך גם בהקשר זה, ככל שהמוסד מחליט לדחות תביעה להבטחת הכנסה בשל אי הגשת מסמכים, במקום לעכב את הטיפול בה, עליו לנקוט לטעמנו בזהירות.

משעה שמצאנו גם אנחנו שיש לדחות את הערעור, לא נדרשת הכרעתנו בשאלה זו. אף על פי כן נבקש לחדד שהמערער הגיש קודם תביעה לאבטלה, ביום 9.1.14, והתייצב בשירות התעסוקה במדור אבטלה ביום 8.1.14.

סוף דבר - הערעור נדחה.

ביום 20.3.18 הגישה התובעת באיחור תביעה לקיצבת ילדים ולכן על פי סעיף 296(א) תביעתה אושרה בגין 12 חודשים לפני הגשת התביעה, קרי מחודש 3/17 ועד לחודש 8/16, עד גיל הזכאות של הבן.

"המוסד לביטוח לאומי הוא מעמודי התווך עליהם נשענת המדיניות החברתית בישראל ופועל מתוקף חוק הביטוח הלאומי שהיתקבל בכנסת ב-1953. המוסד לביטוח הלאומי נועד להבטיח לאוכלוסיות חלשות ולמשפחות שנקלעו למצוקה בסיס כלכלי לקיומן. לבד מגימלאות בכסף נותן המוסד שירותי שקום והכשרה מקצועית לנכים, לאלמנות ולנפגעי איבה, שירותי סיעוד ושרותי ייעוץ לקשישים. המוסד מופקד גם על ביצוע חוקים והסכמים בתחום הביטוח הסוצאלי, ביניהם חוק הבטחת הכנסה שנועד להגן על כל מישפחה בישראל מפני אובדן הכנסה ולהבטיח קיום בסיסי לאוכלוסיות נזקקות." במילים אחרות המוסד לביטוח לאומי הוא למעשה ביטוח סוצאלי הפועל להבטחת קיום בסיסי לאוכלוסיות השונות.

...

עם זאת אני מסכים עם חברי, נציג הציבור, כי דין התביעה להתקבל.

משכך, ובשל הנימוקים אותם פרט חברי ואשר מקובלים עלי, אני סבור כי דין התביעה להתקבל.

סוף דבר התביעה מתקבלת על דעת רוב חברי המותב כנגד דעתה החולקת של אב"ד. הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

כמו כן, סעיף 14(ג) לחוק הבטחת הכנסה המאפשר תשלום למי שהגיע לגיל פרישה גם לתקופה שלפני הגשת התביעה חל רק על תביעות שהוגשו לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 55 לחוק, במסגרתו הוסף סעיף 14(ג), דהיינו תביעות שהוגשו לאחר חודש 12/2020.

באותו עניין פורטו אמות המידה שיש לשקול עת מוגשת בקשה להארכת מועד, וביניהם סכויי התביעה לגופם; משך האיחור; היתנהגותו של המבוטח, לרבות מאפיינים מיוחדים שלו המלמדים על היותו חלק מאוכלוסייה מוחלשת המתקשה במימוש זכויותיה; האם קיימות נסיבות אובייקטיביות שלא אפשרו את הגשת התביעה במועד או סיבה סבירה אחרת לאיחור; האם חלוף הזמן פוגע באינטרסים של המוסד או באינטרסים צבוריים אחרים, וכדוגמא נוכח קושי בהתגוננות מפני התביעה; וכן מהותו של העניין וחשיבותו - הן מבחינה ציבורית והן ביחס למבוטח המסוים.

...

לאור כלל האמור שוכנענו שיש להאריך את המועד להגשת התביעה וכי יש לקבל את התביעה לגופה, מהנימוקים המפורטים לעיל, ומשלא הצביע הנתבע על טעמים אמתיים לקיומה של הבחנה בין התקופה בה אושרה תביעת התובע לנתבע ובין התקופה שבמחלוקת.

[3: ראו לעניין זה עבל (ארצי) 65145-05-16 שירה אילנה אבידר נ' המוסד לביטוח לאומי (7.7.2019) ] סוף דבר ממכלול הטעמים המפורטים לעיל – התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע השתתפות בהוצאות משפט ושכ"ט בסך 3,000 ₪.

"אכן, הוראות החוק ופירושו הנכון עלולים להביא למצבים בהם מבוטח לא יוכל לממש את זכותו בשל הגשת תביעה באיחור, אך זה גורלו של כל אדם שזכותו מותנית בעשיית מעשה תוך פרק זמן קצוב הקבוע בחוק... אי ידיעת החוק אינה מהוה טעם לפעולה באיחור". שנית, אפילו הייתה התובעת פונה במוקדם מוקדם יותר לנתבע ואפילו היה הנתבע פונה לתובעת לברר עימה האם היא זכאית להבטחת גמלת הבטחת הכנסה – פניה שכלל אין מקום להורות על ביצועה – ממילא לא קמה לתובעת הזכאות להבטחת גמלת הבטחת הכנסה במועדים שקדמו לחודש פברואר 2020, הוא המועד שבו ניתן צו קיום לצוואת המנוח, אשר קבעה כי בנו של המנוח (ולא התובעת) הוא היורש של נכסי המקרקעין.

...

סבורים אנו כי לא נפל כל פגם בהתנהלות הנתבע כלפי התובעת ואין מקום לקבוע, כטענת התובעת, שנסיבות ענייננו עולות כדי "אחריות המוסד" באופן המאפשר תשלום הפרשי גמלת הבטחת הכנסה באופן רטרואקטיבי ל 7 שנים.

שלישית, והרבה למעלה מן הדרוש, מקובלת עלינו טענת הנתבע, שלא הופרכה, לפיה הנתון אודות בעלות בנכסי מקרקעין אינו מצוי בידיעת הנתבע, אינו קיים במאגריו ואין הנתבע עושה בו שימוש אוטומטי.

מהטעמים המפורטים – התביעה נדחית.

בכתב ההגנה טען המוסד כי התביעה הוגשה באיחור כנגד ההחלטה על הווצרות החוב, וכך גם בנוגע לשתי ההחלטות הראשונות של הועדה לביטול חובות.

המוסד חזר על טענותיו ולפיהן נוכח דיווח ההכנסות על ידי התובע וגובהן בדין הוקטנה ונשללה זכאותו לקיצבה באותו חודש, וחזר על טענותיו לפיהן התובע יכול לשוב ולפנות לועדה לביטול חובות נוכח השינוי בנסיבותיו וכן לחזור ולהגיש תביעה להבטחת הכנסה ולקצבת נכות כללית.

...

כפועל יוצא מכך, ביום 26.12.19 נערכה עם התובע שיחת טלפון בה הסבירה פקידת התביעות לתובע כי נוכח עדכון הכנסותיו אין מנוס מהפסקת תשלום הגמלה, ואף נשלח לו מכתב על כך מאותו יום.

עוד נציין כי מעיון בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו נמצאנו למדים כי התובע פנה למחלקה המטפלת, ומשם הופנה לוועדה לביטול חובות שדנה בטענותיו שלוש פעמים.

סוף דבר החוב שנוצר לתובע בשל קבלת תשלומי גמלת הבטחת הכנסה ביתר נוצר כדין, ועל כן, התביעה נדחית.