לאחר מימוש תחנת הדלק, ולאחר פרעון חובות, נותרה יתרה כספית משמעותית, יתרה הרלוואנטית לצורך ההיתחשבנות שבין חורי לסופר, ביניהם נוהלה בוררות שלאחרונה הסתיימה בפסק בורר שניתן בה, (להלן: "הליך הבוררות", בו ניתן פסק דין ביום 12.3.23).
בפסק דין שהזכיר חורי בטיעוניו, בתנ"ג (תל אביב, המחלקה הכלכלית) 10876-01-21 מכון עידן נ' מנשה כהן, (כב' השופטת ר' רונן, 13.2.22), בנסיבות דומות של חברת מעטים לא פעילה בה שני בעלי מניות, הופנה תובע בתביעה נגזרת, בעל מניות להגיש תביעה אישית נגד בעל המניות השני, במקום בשם החברה בתביעה אישית, משיקולים דומים בהם ממילא מדובר בתביעה לגבי חלקו של בעל המניות.
...
בתיק התביעה הנגזרת התנהל הליך הוכחות נשמעו טענות הצדדים ובסופו של דבר, ניתן פסק דין בתביעה הנגזרת ביום 30.7.21, במסגרתו נדחתה טענת חורי לאשר לו להגיש תביעה נגזרת בשם החברה, כאשר המחלוקת ופסק הדין מושא הערעור, עוסקים גם במשמעויות נימוקי פסק הדין בתביעה הנגזרת.
מטעם חורי הופניתי לפסיקה נוספת המאפשרת באופן עקרוני, הגשת תביעה אישית במצב שבו לא הותרה תביעה נגזרת, גם נגד צדדים שלישיים, ראו בש"א (ת"א 2818/04), יגאל דרור נ' סלטי משני, (כב' השופטת ע' ברון, 25.5.10), בנסיבות דומות נקבע כך (פסקה 13 סיפא):
"יישום דברים אלה על עובדות המקרה שבפניי, בשונה מן התשתית העובדתית בעניין דרין ומבחינת צידו השני של המטבע, מוביל למסקנה כי אין להתיר למבקש לעשות שימוש באישיותה המשפטית של החברה על מנת לעמוד על זכויותיו שלו מול המשיבים, או כדי להעביר לכיסו הפרטי פיצוי בגין הנזק שנגרם לו לטענתו כתוצאה מהפרת זכויות אלה. את התוצאה הרצויה לו עליו להשיג באמצעות תביעה אישית, או במסגרת הליכי פירוקה של החברה...".
לדברים יש להוסיף, בכול הנוגע לצד החיצוני לבעלי המניות, חברת אופק, בנסיבות בהם הטענות הינן של קנוניה ותרמית, הרי אותו צד חיצוני לבעלי המניות, שנגדו נטען כי היה שותף למרמה והקנוניה, אינו יכול לקבל פטור וחסינות מבירור התביעה, כאשר הדגש הינו בכך שלא יהיה צפוי להיתבע בשנית בידי החברה.
לפיכך וגם מטעם זה, מסקנתי הינה שדין הערעור להתקבל.
סיכומם של דברים, מסקנתי הינה שדין הערעור להתקבל, ובהתאם תבוטל קביעת בית משפט קמא, אודות סילוק התביעה על הסף, מהטעמים שפורטו לעיל וכך אציע לחברי.