מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגשת תביעה לתשלום בגין אשפוז והוצאות רפואיות בחו"ל

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

על כן , משלא הוצגה אסמכתא משכנעת בדבר שיעור ההוצאות שבהן נשאה (או נשא אבי בתה) בשל הלידה, אין מקום להתערב בקביעת הנתבע לפיה דחה את תביעתה לתשלום דמי האישפוז.
משכך, וככל שטענת הנתבע היתה כי נשללת זכאות לתשלום בגין שנת 2020 כולה נוכח אי שהיה של 183 ימים ומעלה בישראל מכח הוראות סעיף זה , הרי שהטענה אינה יכולה לעמוד.
לכל אלה מצטרף חוסר המהימנות העולה הן משינויי הגרסה שלה לאורך ההליך (כך לגבי חברת התעופה עימה התכוונה לדבריה לשוב ארצה טרם הלידה, כך לגבי טיסת החילוץ, כך לגבי שבוע ההריון שבו ילדה, כך לגבי המסמכים הרפואיים והקבלות מחו"ל, והמצאת מסמכים בלתי מתורגמים או בתירגום שלאו תירגום הוא ("קבלה" על הוצאות הלידה) או ללא תירגום (בטענה מאוחרת ולא ממוסמכת שהוגש קודם לכן לנתבע- (מכתב נספח ו' לבקשה מ18.5.22).
...
) באלה יש כדי להוסיף משקל למסקנה כי עסיקנן בהסברים בדיעבד , חלקם אף אינם נטועים באמת, למצב דברים שאינו מתיישב עם הראיה הכוללת של השנים 2019 ו2020.
) אם כן, לא מצאנו מקום לקבוע כי יש להתערב בהחלטת הנתבע שלא לראות בתובעת כמי ששהתה בישראל למרות העדרות של מעל 3 חודשים- שנוכח האמור לעיל, היא סבירה.
התביעה נדחית איפוא.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משלא שולם החוב בגין האישפוז על ידי המעסיק ועל ידי הביטוח הלאומי, ניפתח נגדה על ידי שירותי בריאות כללית תיק הוצל"פ 14-10232-03-0.
נקבע, כי היה די זמן להגיש תצהיר חתום ומאומת בחו"ל. מדובר בתיק שניפתח לפני עשור שנים – נדחה פעם אחר פעם בשל היתנהלות הנתבע.
למרות זאת, בשום שלב לא מצא לנכון הנתבע לתקן את תביעתו באשקלון שהוגשה נגד מי שסבר שהיו מעסיקיו ולהוסיף את ההוצאות הרפואיות כאחד מרכיבי התביעה הנזיקית.
...
אינני מקבל את טענת הנתבע כי יש להותיר את התביעה במסלול של סדר דין רגיל משום שמדובר בתביעה מורכבת לאור הודעת צד ג' שמבקש הנתבע לברר במסגרת תביעה זו. לאחר שעיינתי במכלול הטענות הגעתי למסקנה כי אין מקום להתיר במסלול של סדר דין רגיל, לא היה מקום הגשת הודעת צד ג' במסגרת התביעה דנא, שכן זו תסרבל ותעכב את בירור התביעה.
ביום 14.5.18 נעתר בית המשפט לבקשה וביטל את פסק הדין.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) לא בכדי פירטתי את הרקע שהוביל למתן פסק הדין.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, יש לדחות הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

הצדדים לא טענו לגבי שווי ההטבה של הרכב הצמוד לתובע העובד, במובחן מהשווי שנקבע לעיין זה על ידי רשויות המס לצורך תשלום מס הכנסה.
אמנם, אין ראיה ואין טענה להעסקת עזרה בשכר, אולם אין בכך כדי לשלול מהתובע (ומבת זוגו) את הזכות לפצוי בגין העזרה שניתנה לו. לאחר ששקלתי את עמדות שני הצדדים בסוגיה זו, אני פוסקת לתובע פיצוי בגין הצורך בעזרת הזולת, בדרך של אומדנה, בסך 10,000 ₪ עבור התקופה של 7.5 החודשים הראשונים שלאחר הפציעה (עד הנסיעה לחו"ל) ובסכום של 15,000 ₪ עבור יתרת תקופת העבר ולעתיד.
נזק בלתי ממוני התובע זכאי לפצוי בגין כאב וסבל בשים לב לשעור הנכות ול-5 ימי אישפוז (יומיים בבית החולים הלל יפה – עמ' 8-10 למוצגי התובע, ו-3 ימים במרכז רפואי סוראסקי – עמ' 13 למוצגי התובע), בהתאם להוראות הדין.
ניכוי תשלום תכוף אין חולק כי התובע קיבל תשלומים תכופים בסכום מיצטבר של 35,000 ₪ עובר להגשת התביעה.
רכוז סכומי הפיצויים הפסדי שכר בעבר 86,000 ₪ הפסדי שכר לעתיד 179,000 ₪ הפסדי פנסיה 33,000 ₪ עזרה – עבר ועתיד 25,000 ₪ הוצאות – עבר ועתיד 6,000 ₪ כאב וסבל 7,000 ₪ סה"כ 336,000 ₪ ניכוי תשלומים תכופים 34,000 ₪ יתרה לפצוי 302,000 ₪ סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 302,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור15.21% (כולל מע"מ) ואגרת בית משפט ששולמה (כשהיא משוערכת להיום).
...
מקובלת עלי עמדת הנתבעת כי נסיעה כזו מחייבת תכנון.
התובע קיבל תשלום דמי אבטלה בגין תקופה זו, ואני סבורה כי מעבר לתשלומים אלה, אין לפסוק לטובתו פיצוי נוסף בגין הפסדי שכר.
ריכוז סכומי הפיצויים הפסדי שכר בעבר 86,000 ₪ הפסדי שכר לעתיד 179,000 ₪ הפסדי פנסיה 33,000 ₪ עזרה – עבר ועתיד 25,000 ₪ הוצאות – עבר ועתיד 6,000 ₪ כאב וסבל 7,000 ₪ סה"כ 336,000 ₪ ניכוי תשלומים תכופים 34,000 ₪ יתרה לפיצוי 302,000 ₪ סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 302,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור15.21% (כולל מע"מ) ואגרת בית משפט ששולמה (כשהיא משוערכת להיום).

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה כספית על סך של 32,571 ₪ השבה של תגמולי בטוח ששילמה לנתבע לכסוי הוצאות רפואיות שהוציא במהלך נסיעתו בחו"ל. הנתבע רכש מהתובעת פוליסת בטוח נסיעות לחו"ל אשר תוקפה לתקופת שהותו בגרמניה בספטמבר 2018.
תביעתו של הנתבע נדחתה ולפיכך, עושה התובעת שימוש בתביעה זו בסעיפי הפוליסה הפוטרים אותה מתשלום וביניהם פטור מתשלום נזק בארוע שארע במהלך או בקשר לשכרות כרונית ושימוש בסמים, ועותרת להשבה של התשלומים ששילמה לו למימון האישפוז בחו"ל והטיסה ארצה.
טוענת הנתבעת כי הנתבע השתמש בסמים בעת שהותו בחו"ל ולכן הייתה פטורה מתשלום לנתבע ומאחר ושילמה בזמן אמת – זכאית היא להשבה.
...
סוף דבר הוא כי התובעת לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה והתביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טענה, שבהתאם לפוליסת הביטוח באמצעות סוכנות הביטוח פספורטכארד, היא פיצתה את התובע בזמן אמת כפי שהתחייבה, בהתאם לבקשתו וכי הוא קיבל פיצוי מלא, בהתאם לבקשתו, עבור הוצאות רפואיות בעת אישפוז.
עוד טענה שסך של 1,495.42 $ הוטענו בכרטיס הפספורטכארד וסך של 7,481.28$ שולמו ישירות למרכז הרפואי בתאילנד וכי התובע קיבל שירות מיטבי ותגמולי ביטוח מלאים לפי דרישתו, ובהתאם לפוליסת הביטוח ולפיכך, דין תביעתו – דחייה.
התביעה לתשלום תגמול בגין קיצור נסיעה כאמור לעיל, התובע ביקש בכתב התביעה לחייב הנתבעת לשלם לו תגמול על פי הרחבת פוליסת ביטוח נסיעה לחו"ל לעניין קיצור נסיעה לחו"ל. הנתבעת השיבה בכתב ההגנה שהתובע לא קיבל פיצוי עבור קיצור נסיעה משום שכלל לא הגיש תביעה בעיניין זה וכי טענה זו עלתה לראשונה בכתב התביעה.
מההתכתבות עולה שהתובע מעלה ספק אם נגרם לו חסרון כיס עקב תשלום למלון ולכן יתכן שלא לחינם לא צרף לדרישה המקוונת נגד המבטחת מסמכים כלשהם המאשרים חסרון כיס עקב קיצור השהות בחו"ל. לא זו אף זו, גם לכתב התביעה ולתצהירו לא צורפו מסמכים המעידים על חסרון כיס ולכן ביהמ"ש דוחה התביעה בעיניין זה. התביעה לתשלום תגמול בגין נכות צמיתה כאמור לעיל, התובע ביקש בכתב התביעה לחייב הנתבעת לשלם לו תגמולי ביטוח בגין נכות צמיתה בשני סכומים שונים.
...
לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש דוחה גם הטענה בעניין זה. התביעה לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש כאמור לעיל, התובע ביקש בכתב התביעה לחייב הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין עוגמת נפש.
אילו ביהמ"ש היה קובע שהנתבעת דחתה שלא כדין התביעה, יתכן שהיה מקום לפסוק עוגמת נפש, אך זה לא המקרה כאן ולכן ביהמ"ש דוחה גם התביעה בענייו זה. ביהמ"ש דוחה התביעה לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש דוחה התביעה על כל רכיביה.
סוף דבר ביהמ"ש דוחה התביעה ומחייב התובע לשלם לנתבעת שכ"ט בא כוחה בסך של 15,000 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו