הגשת תביעה לבית הדין לעבודה באמצעות ייצוג משפטי

ביום 7.7.21, לאחר מספר בקשות של התובעת בעיניין ניהול ההליך, הוגש על ידי התובעת כתב תשובה לכתב הגנה של הנתבעת ממנו עולה כי התובעת חוזרת על מרבית הטענות שהועלו על ידה בכתב התביעה, ובנוסף הבהירה התובעת מדוע אינה מצליחה למצוא ייצוג משפטי ועתרה לתיקון כתב ההגנה בשל הפגמים שנפלו בו לשיטתה.

במעמד הישיבה תארה התובעת את הקושי, לשיטתה, לקבל תשובות נהירות מהנתבעת בעיניין תשלום שכרה, לרבות ניסיון לפנות לועד במקום העבודה ולמשאבי אנוש, אם כי מעיון במסמכים אשר הוגשו על ידי התובעת לתיק בית הדין עולה, בשלב זה, כי התובעת, לכאורה, זכתה להתייחסות של הגורמים בנתבעת וקיבלה, בדרך כלל, מענה לשאלותיה.

...

לא מצאנו, מתוך המסמכים שאליהם הפנתה התובעת את התוספת המפורטת של 5.35% או ממה היא מורכבת, למעט המצגת שצורפה כנספח, ושאינה יכולה לשמש מקור נורמטיבי.

עוד נציין כי באסופת המסמכים שהוגשו על ידי התובעת לא מצאנו הסכם מיום 18.04.1983.

כך שאם הנתבעת תרים את הנטל המוטל עליה להוכיח כי הנסיעות שולמו כחוק, או בהתאם להסדר הקיים בנתבעת, התביעה ברכיב זה עשויה להידחות.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 66170-01-20 בפני כבוד השופטת דגית ויסמן נציגת ציבור (מעסיקים), גב' דליה קוטאי התובע תוופיק יאסין ת"ז 852504299 ע"י ב"כ עוה"ד אורון מאירי וחלף מוחמד הנתבע צדדים שלישיים: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד הילה דמרי 1. עמרם טוינה ת"ז 028568533 2. עמי טויינה בע"מ חברות 515738896 ע"י ב"כ עו"ד ירון אלירן פסק דין

השאלה המתעוררת בהליך זה היא האם התובע היה "עובד" של מי מהצדדים השלישיים, וזאת אגב דיון בתביעה שהתובע הגיש להכיר בו כנפגע עבודה בגין ארוע מיום 2.7.18, בו נפגע עת סלע גינה נפל על רגלו השמאלית.

הנתבע הפנה בסיכומיו להתנהלות הדיונית מצד הצדדים השלישיים – אי הגשת כתב הגנה, אי התייצבות לחלק מהדיונים והגשת כתבי טענות באמצעות ייצוג משפטי בשלב מיתקדם של ההליך.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלנו את העדויות ואת הראיות האובייקטיביות הדלות שהוצגו בהליך, הגענו למסקנה כי יש לקבל את עמדת הנתבע ולקבוע כי הצדדים השלישיים או מי מהם היו מעסיקיו של התובע ביום התאונה הנדונה.

לא מצאנו כי יש ליתן למסמך זה משקל נמוך, כפי שביקשו הצדדים השלישיים.

ר' עדותו בעמוד 33 שורות 26 – 30: "אני יודע שהוא עבד קשה איתנו ביחד. אין לי קשר אישי לתובע ברמה כזו של ... מתפתחים קשרי חברות תוך כדי עבודה אבל לא משהו אישי מידי. גם עם עמי קשר חברי לחלוטין. אין לי שום דבר נגדו. עמי היה הבוס שלי במשך תקופה מסוימת". כלל עדותו של מר פדלון תומכת במסקנה לפיה הצדדים השלישיים, היינו מר טוינה בעצמו או באמצעות החברה שחתמה על טופס בל 250, העסיקו את התובע.

לאור כל האמור לעיל, משאין חולק כי התובע נפגע במהלך עבודתו ביום 2.7.18, באתר אליו הובא לבקשתו של מר טוינה, אשר החברה בבעלותו חתמה על טופס בל 250 המאשרת את פגיעתו של התובע בעבודה, יש להכיר בצדדים השלישיים כמעסיקים של התובע.

] כמו כן, התובע טען כי נודע לו לאחר שנתיים על דחיית התביעה, שעה שהיה מיוצג על ידי עורכת דין אחרת, ורק בשנת 2019 פנה לקבל ייצוג משפטי מבא כוחו הנוכחי, כך שרק אז למעשה נודע לו על דחיית התביעה[footnoteRef:18].

] אציין כי אין מקום לקבל את טענת התובע שלא היה מקום לידרוש שיגיש בקשה להארכת מועד משום שפסק הדין בעיניין אמויאל ניתן לאחר הגשת התביעה זו. דרישה להגיש בקשה להארכת מועד, קיימת גם בפסיקה קודמת של בתי הדין לעבודה ראה למשל ענין דולאני סעיף 54 ז' והפסיקה אליה הפנה בית הדין הארצי שם. וכן בעיניין אמויאל (ר' סעיף 21 לפסק הדין שם המפנה אל עניין מוניקה מאלו[footnoteRef:31]).

התובע לא הפנה לכך כי על פסק דין זה הגיש הנתבע ערעור לבית הדין הארצי (ע"ע 20883-10-17) במסגרתו קבע בית הדין הארצי "מוצע לצדדים כי נוכח הקשיים בפסיקת בית הדין האיזורי, ומבלי שבית דין זה יידרש להביע דעתו בשאלה העקרונית, המשיב - שכבר קיבל את כל הסכום לידיו מכח פסק הדין - ישיב למערער סך שבין 0 ל 40,000 ₪ שיפסק על ידי בית הדין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, ללא הנמקה". (ר' פסק הדין בבית הארצי מיום 12.11.2019).

...

לתשומת לבך אתה רשאי להגיש תובענה על החלטתי זו לבית הדין לעבודה ברחוב .

במסגרת כתב ההגנה העלה הנתבע טענת סף כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, ואתייחס לטענה זו בחלק הראשון של פרק דיון והכרעה להלן.

התיישנות טענות הצדדים טענות הנתבע – טענת סף הנתבע טען כי יש לדחות את תביעתו של התובע מחמת התיישנות, משום שזו הוגשה באיחור כשנה וחודשיים ובניגוד לתקנה 1 (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל – 1969 (להלן – תקנות הביטוח הלאומי – מועדים).

נספח א' – העתק מחיפוש במאגר דואר ישראל – נשמט מקובץ סיכומיו של התובע והוגש רק בסיכומי התשובה, לאור המסקנה אליה הגענו – אין משמעות למסמך זה, שעה שהמידע מהמסמך דנן דורש בירור עובדתי – כך שלא היה מקום לצרפו בשלב בו צורף.

אכן, גם אותם לא היה מקום לצרף בסיכומיו של התובע אלא לפרט את הגרסה העובדתית הנדרשת כבר בכתב התביעה או לכל המאוחר בתצהיר במענה לטענת ההתיישנות ולצרפם כבר אז. לאור המסקנה אליה הגעתי כמפורט לעיל, ממילא המסמכים הללו לא תרמו להליך.

על יסוד כלל המפורט לעיל, הן בשל איחור בהגשת התביעה והן לגופה - התביעה נדחית.

המשיב הגיש נגד המבקש תביעה כספית בעילה חוזית לסך של 205,800 ₪, בטענה שהמבקש פיטר אותו מייצוג משפטי כדי להמנע מלשלם לו את שכר טירחתו.

תמצית הטענות בכתב התביעה בכתב התביעה המשיב טען כך: המשיב הוא עורך דין אשר ייצג את המבקש בשלושה הליכים, שניפתחו במקור על ידי עורך דין אחר בלישכת ההוצאה לפועל בירושלים, נגד עמותת "בית הספר למלאכה" ונגד חברת "דפוס יד החמישה", שניהלה אותה (שתיהן מכפר חב"ד).

המבקש הגיש תביעות לבית הדין לעבודה באמצעות עו"ד אקסלרד, ולאחר שניתנו פסקי דין, פתח נגד העמותה תיקי הוצאה לפועל.

...

גם דין התביעה החלופית לשכר ראוי להידחות, שכן הזכות החוזית לתשלום שכ"ט לא בוטלה והיא אפשרית בעתיד, מה גם שהמשיב לא הוכיח את השכר הראוי.

התוצאה היא שדינה של הבקשה לסילוק על הסף של התביעה מחמת מעשה בית דין להידחות.

סיכום התוצאה היא שהבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית, למעט בכל הנוגע לסעד החלופי.

" על תכליתו של סייג זה נכתב בבג"ץ מפעלי השמירה כי: "סעיף 10(3) ביקש שלא לאפשר לעובדים לבחור בדרך התובענה הייצוגית, במקרה הרגיל, על מנת שלא לנוון ולהחליש את פעילותו של ארגון העובדים[footnoteRef:17]." בהתאם נקבע בעיניין אורגד כי "הרעיון של סעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק, הוא מתן האפשרות לארגוני העובדים לפעול במישור יחסי העבודה הקבוציים מול אירגוני המעסיקים וחבריהם. זאת, בהתאם למדיניותו רבת השנים של בית הדין לעבודה, לפיה ארגון העובדים הוא הגוף המשפטי שייצג באופן הנאמן והראוי ביותר את עניינם של כלל העובדים שבמקום העבודה המאורגן, ויפעל למיצוי זכויות העובדים בכללם באופן המיטבי והיעיל ביותר. על כן, לא תאושר בקשה לתובענה ייצוגית במקרים שבהם חל הסעיף"[footnoteRef:18].

להלן נפרט את הטעמים להחלטה זו. כחלק מהעדפתו של המחוקק כי אכיפת זכויות העובדים תעשה באמצעות ארגון העובדים, נקבע בפסיקה כי בטרם הגשת תובענה ייצוגית על העובד לפנות אל ארגון העובדים: "מלכתחילה נגד עיניו של המחוקק עמדה ההעדפה של אכיפת הזכויות באמצעות ארגון העובדים, ככל שקיים ארגון עובדים מתפקד במקום העבודה. לכן, עמידה על פנייה מוקדמת של העובד לאירגון העובדים מממשת את רצונו של המחוקק.[footnoteRef:26]" רק אם ארגון העובדים לא מתעורר לפעול לאכיפת הזכויות, בנסיבות מסוימות, בית הדין יכול לקבוע שהסייג לפי פרט 10(3) לא חל. [26: עניין מפעלי השמירה, פסקה 85.

...

לאור האמור, בהתאם לסעיפים 22 ו- 23 לחוק, אנו קובעים שההסתלקות מהתובענה אינה עונה על המקרים החריגים שמצדיקים קבלת תגמול למבקשת ואף לא פסיקת שכ"ט לבא כוחה.

עם זאת, בנסיבות העניין, לא מצאנו לפסוק הוצאות לחובת המבקשת, נוכח נושא התביעה המוצדק של תשלום גמלה בחסר; המענה הלא מפורט שקיבלה המבקשת ממנהלת הגמלאות; והזמן שחלף עד להסדרת סוגיית גמלת הפנסיה מושא המחלוקת, זמן שבמהלכו המבקשת לא קיבלה את גמלת הפנסיה שלה באופן מלא.

הבקשות לפסיקת תגמול למבקשת ושכ"ט לבא כוחה – נדחות.