הגשת תביעה לביטול חוזה בתביעה רגילה ולא בהמרצת פתיחה

דיון תחילה הוגשה התובענה העיקרית כהמרצת פתיחה.

בהחלטה מיום 3.1.19 נקבע שהתובענה תוגש ככתב תביעה רגיל, ובהמשך הוגש כתב תביעה מתוקן עם בקשה לביטול החוזה ופצוי ע"ס 133,000 ₪.

...

ביחס לטענות של בעיות במערכת החשמל נטען שלא ניתן לקבוע אם הדיירת צודקת, וכי המומחה מטעמה לא הציג אסמכתאות שניתן לפיהן להגיע למסקנה שקיימת בעיה בחשמל.

בסופו של דבר למרות הסיכום אודות מסירת חדר נוסף הוא לא נמסר לונונו.

לגבי הרכוש למעט המלאי הנני מקבל את חוות דעתו כאשר הוא הדגיש כי הערכתו התבססה על ניסיונו בתחום הערכת נזקים (עמ 63 ש' 31-34).

ההליך התביעה הוגשה כהמרצת-פתיחה, ובמסגרתה התבקש סעד של ביטול עסקת המכר, ביטול הערת האזהרה לטובת הנתבעת, מתן הוראה על השבת הסכומים שהתקבלו בהפחתת פיצוי מוסכם.

ב-2/1/20 ניתנה החלטה המורה להעביר את המרצת-הפתיחה להליך של תביעה רגילה, והדוחה את צרופם של אייל ועוה"ד בז'רנו כצדדים ישירים נוספים בהליך.

בהקשר לכך יש לציין כי התביעה הוגשה כתביעה לביטול הסכם מכר בעילה שההסכם הופר, ושלא היתקבל מלוא התשלום, אלא שהמסכת העובדתית שנטענה לא שונתה כלל, ולמעשה שני הצדדים הודו כי התמורה שפורטה בהסכם בכתב הנה למראית עין, כאשר כל אחד מהצדדים טען להסכמה אחרת.

...

משהגעתי למסקנה כי היתה הסכמה בין הצדדים אולם לא נערך מסמך הקובע מה סכום התמורה התואמת את ההוצאות שהוציאה התובעת לרכישת הנכס, הנני סבורה כי אי תשלום מלוא הסכום הינו הפרה שיש ליתן לנתבעת אפשרות לתקנה בהינתן הקביעה כעת לגבי הסכום.

הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום מקבלת פסק-דין זה סך של 217,500 ₪ (שהינם ההפרש בין הוצאות התובעת המוכחות, בכל הקשור בנכס, שהינן 620,000 ₪ עבור רכישת המגרש ו-384,500 ₪ עבור חלק משלבי הבניה לבין הסכום של 787,000 ₪ שהתובעת קיבלה).

ההודעה לצד ג' שהוגשה כנגד מר אייל ורדי - נדחית.

תקנה 258 לתקנות הישנות קובעת כדלקמן: "בכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לידון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות." בהתאם לתקנה הנ"ל מסור לבית המשפט שיקול דעת רחב, בכל שלב של הדיון, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לידון בה כאילו הייתה תובענה רגילה –לעניין זה ראו רע"א 1190/17 קסל נ' אבטן ואח' (ניתן ביום 20.3.17); רע"א 3329/16 נחלת יהודה בע"מ נ' בודסקי (ניתן ביום 10.5.16).

הן בהמרצת הפתיחה והן בתביעה שכנגד שצפויים המשיבים להגיש, מדובר באותו הסכם מכר, כאשר המבקשת מבקשת לבטל את הערת האזהרה שנרשמה על יסוד הסכם המכר שלטענתה בוטל בהסכמה ואילו המשיבים מבקשים לאכוף את הסכם המכר, לכן יהיה מקום לשמיעת עדים, כפי שמציינים אף המשיבים בתשובתם.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את התקנות והפסיקה הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את טענת המשיבים שלפיה הדרך המתאימה לבירור התובענה היא בדרך של תביעה אזרחית רגילה, ולא על דרך של המרצת פתיחה.

אני קובע ישיבת קדם משפט ליום 5-10-21 שעה 10:00.

תחילה הוגשה התובענה כהמרצת פתיחה נגד הנתבעים 1 ו- 2 בלבד.

בנוסף הוריתי על העברת התובענה לפסים של תביעה רגילה.

סבורני, כי יש להעדיף פרשנות זו, המאפשרת את קיום הסכם המכר, על פני פירוש המביא לבטלות העסקה, שכן חזקה על הצדדים שכוונתם הייתה ליצור היתקשרות חוקית, שאם לא כן כילו את זמנם לריק וללא הועיל, מה גם שבהתאם להוראות סעיף 25(ב) לחוק החוזים, יש להעדיף פרשנות המאפשרת את קיום החוזה על פני פירוש המביא לבטלות העסקה.

לא מצאתי כל ממש ביתר טענותיהם של הנתבעים, ובמיוחד בטענותיו של הנתבע 2 כפי שנטענו בהרחבה בסיכומי ב"כ. לאור כל המקובץ לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי וקובע כי הנתבע 1 מר עבדללה אבו קנדיל, זכאי להרשם מכוח הסכם המכר מיום 11.8.1988 כבעלים של דירת המגורים המורכבת משתי קומות בשטח כולל של 335 מ"ר (קומה ב' 1-1 לפי תכנית החלוקה), במבנה הקיים על מיגרש 101 (המבנה הצפוני) בנכס המקרקעין הידוע בתור חלקה 23 גוש 17123 בכפר סולם.

...

סבורני, כי יש להעדיף פרשנות זו, המאפשרת את קיום הסכם המכר, על פני פירוש המביא לבטלות העסקה, שכן חזקה על הצדדים שכוונתם הייתה ליצור התקשרות חוקית, שאם לא כן כילו את זמנם לריק וללא הועיל, מה גם שבהתאם להוראות סעיף 25(ב) לחוק החוזים, יש להעדיף פרשנות המאפשרת את קיום החוזה על פני פירוש המביא לבטלות העסקה.

לאור האמור, אני קובע כי על-פי הסכם המכר מכר אחמד האב לנתבע דירה המורכבת משתי קומות בשטח כולל של 335 מ"ר. לזכותו של הנתבע נרשמה ביום 7.12.1999 הערת אזהרה בהתאם לסעיף 126 לחוק המקרקעין על יסוד הסכם המכר.

לא מצאתי כל ממש ביתר טענותיהם של הנתבעים, ובמיוחד בטענותיו של הנתבע 2 כפי שנטענו בהרחבה בסיכומי ב"כ. לאור כל המקובץ לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי וקובע כי הנתבע 1 מר עבדאללה אבו קנדיל, זכאי להירשם מכוח הסכם המכר מיום 11.8.1988 כבעלים של דירת המגורים המורכבת משתי קומות בשטח כולל של 335 מ"ר (קומה ב' 1-1 לפי תכנית החלוקה), במבנה הקיים על מגרש 101 (המבנה הצפוני) בנכס המקרקעין הידוע בתור חלקה 23 גוש 17123 בכפר סולם.

התובענה התובענה בתיק זה הוגשה ביום 5.1.17 כתובענה בדרך המרצת פתיחה.

בתום הישיבה החלטתי, בהסכמת הצדדים, כי התובענה תעבור להתברר כתביעה רגילה ולא כהמרצת פתיחה.

בשארי טוענים ומדגישים בסיכומיהם, כי "החוזה הנ"ל ריפא כל פגם ככל שהיה כזה בעסקת בשארי. אף אם יקבע בית המשפט הנכבד על פי חומר הראיות שבתיק שהעסקה בוטלה כדין על ידי התובע (דבר שמוכחש), הרי שהחוזה הנ"ל החייה את העסקה והחזיר אותה על כנה. לאחר שבשארי קיימו את חלקם בחוזה ככתבו וכשלונו, על התובע לקיים את חלקו הוא ולהמשיך את העסקה עם בשארי. אי לכך, יתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את התביעה מטעם זה בלבד" (סעיף 4 לסיכומי בשארי.

...

מהטעמים שאביא להלן אין בידי לקבל את טענת בשארי.

ירשום שיק, ישים יחתום ואז אשכנע את מרשי שלא אוהב את הענין שאדם עבד על כולם במשך שנתיים ובסופו של דבר מקבל מגרש אבל אם זו התוצאה אז זו התוצאה אבל כמו כולם שם שיק וחותם על מסמכי המינהל.

סוף דבר מהטעמים שאותם הבאתי אני מחליט לקבל את התביעה.