הגשת תביעה בגין חוזה עבור תיקון תקלות במוצרי חשמל

הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור, היא: "כל לקוחות המשיבה אשר במהלך שבע השנים הקודמות ליום הגשת בקשת האישור, היו קשורים עם המשיבה בהסכם שירות למעלית אחת לפחות". תת הקבוצה הראשונה הוגדרה ככוללת את - "לקוחות המשיבה אשר חויבו על ידה בתשלום עבור כיול וכיוון וסת המהירות של מעלית הנמצאת בשירות המשיבה, וזאת מבלי שווסת המהירות כויל וכוון בפועל, כנדרש". תת הקבוצה השנייה הוגדרה ככוללת את - "לקוחות המשיבה, המחזיקים במעלית חשמלית עם ממסרה, והקשורים עימה בהסכם שירות המחייב אותה להחליף את שמן הממסרה ללא תשלום נוסף, אשר המשיבה לא החליפה בה את השמן, על פי הוראות היצרן, ולכל המאוחר, מידי 4 שנים". המבקש העמיד את סכום תביעתו האישית על סך של 2,128 ₪.

המשיבה הוסיפה וטענה, כי למבקש לא קיימת עילת תביעה אישית כנגד המשיבה, זאת, בין היתר, משום שההסכם בין נציגות ביניין מגורי המבקש לבין המשיבה אינו מציין כי המשיבה חייבת בפעולות הנטענות בבקשת האישור.

המבקש הוסיף וטען כי המשיבה מבצעת תחזוקת שבר, בגדרה היא מתקנת תקלות במקום לפעול למניעתן ומחליפה רכיבים רק לאחר שנגרמה תקלה.

ביום 22.11.20, לאחר שהתקיים דיון קדם בפני בית המשפט ולאחר שהמבקש הגיש חוות דעת מתוקנת מטעמו בהתאם לרשות שניתנה לו לעשות כן בהחלטה מיום 11.2.20, הוגשה בקשת ההסתלקות שבפניי.

ככל שמדובר בהסתלקות מתוגמלת, יש לפעול על פי הקוים המנחים שנקבעו בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם במאגרים, 5.8.18) (להלן: "עניין מרקיט"), לפיהם, הכלל הוא כי אין לפסוק גמול לתובע הייצוגי ושכ"ט לב"כ, בגדרי בקשת הסתלקות, אלא במקרים החריגים המתאימים, בהם נמצא כי התובע (או המבקש) הצביע על עילת תביעה לכאורה נגד המשיבה וכן כי ההליך הייצוגי השיג "תועלת ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה" (ר' ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 22.12.10)).

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומששוכנעתי כי נחזית תועלת ציבורית בהתחייבויות שנטלה על עצמה המשיבה, נראה כי ההליך הייצוגי שהוגש היה נחוץ לשם השגת תועלת זו. יחד עם זאת, בשים לב למכלול השיקולים שנמנו בעניין מרקיט, בכללם עוצמת העילה ואיזונה למול התועלת שהושגה שעניינה הסדרה לעתיד, אני מוצאת לנכון לפסוק גמול והחזר הוצאות למבקש ושכר טרחה לבאי הכוח המייצגים אולם בסכומים שאינם מגיעים כדי אלו שעליהם המליצו הצדדים.

הגמול למבקש יעמוד אפוא על סך של 35,000 ₪ ושכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים יעמוד על סך של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן, אני סבורה כי יש להתערב במועדי התשלום, כמפורט להלן – המשיבה תשלם למבקש ולבא כוחו, בהתאמה, מחצית מסכומי הגמול ושכר הטרחה בתוך 30 ימים ממועד אישור בקשת ההסתלקות.

תביעתו האישית של המבקש נדחית בזאת.

משכך, ביום 2/2/20 נשלח מכתב התראה נוסף ורק לאחר קבלתו הגיעו אנשי מיקצוע מטעם הנתבעת וביצעו תיקון חלקי של הליקויים במושכר כאשר ליקויים רבים לא תוקנו עד למועד הגשת התביעה ואף לא לאחר מכן.

עוד טוענים התובעים כי הנתבעת חייבה אותם שלא כחוק בדמי תיווך בסך של 8,100 ₪ עבור יחסי השכירות בין הצדדים תוך שהיא מגדירה אותם כסכום חד פעמי להבטחת דמי שכירות קבועים למשך כל תקופת השכירות.

התובע ציין כי מעולם לא עמד על אי העלאת דמי השכירות והעיד כי "גם אם היו גובים ממני שכירות גבוהה יותר או בתקופה שחתמתי על חוזה זה היה אחד, לא הייתי עוזב כי אנו עם ילדים, מה גם, קנינו ריהוט, מוצרי חשמל. לעבור לחפש דירה פחות רלוואנטי". ב"כ הנתבעת הכחיש את טענות התובע כי הנתבעת לא התייחסה לפניותיו וציין כי נציגי הנתבעת ביקרו במושכר שלש פעמים לצורך תיקון ליקויים שונים.

עוד העיד כי התובע לא שיתף פעולה עם המשך התיקונים "...בא נציג הנתבעת בודק ליקויים ואז קובעים מועדים. אי אפשר היה לקבוע את המועד. הוא סרב. לא ענה". בעיניין הרטיבות, ציין ב"כ הנתבעת כי "רטיבות אחת סודרה. רטיבות שניה סודרה בדירה מעל ובדירה מתחת ופנו אליו בבקשה לצלם את הקירות לפני שמגיעים לתקן... פנו אליו בטלפון. שמעון. שמעון לא כאן". עוד ציין ב"כ הנתבעת לגבי הרטיבות ה"שנייה" כי לאחר שטופל מקור הרטיבות "נותרו רק תקוני טיח בחדר האמבטיה אותם יכול היה התובע לבצע בעצמו ולהתקזז והתיקון היה עולה 500 – 1000 שח בתוספת מע"מ". אשר לנזילה מסיפון המטבח, צוין כי ככל שמדובר בתקלה חוזרת, הרי שהיא תוצאה של שימוש לקוי.

אשר לטענות בעיניין הגימורים הלא אסתטיים במושכר, הרי ששעה שהתובעים הסכימו לשכור את המושכר לאחר שבדקו אותו וויתרו על טענת אי ההתאמה בהתאם לסעיף 3.3 להסכם השכירות ושעה שלא מדובר בליקויים נסתרים או מוסתרים אלא בליקויים לקיומן היו ערים התובעים במעמד חתימת הסכם השכירות, הרי שלא מצאתי כל עילה שבדין לחיוב הנתבעת בתיקון או בפצוי התובעים בגין ליקויים אלו.

...

עם זאת, מקובלת עליי גם טענת הנתבעת כי משעה שמקור הרטיבות טופל, יכלו התובעים בנקל לטפל בבעיה של הטיח המתקלף בחדר האמבטיה המרכזי אך עד היום נמנעו מלעשות כן. נוכח האמור לעיל, הרי שיש לקבוע כי נמנע מהתובעים לעשות שימוש בחדר האמבטיה המרכזי למשך תקופה של כשנתיים.

בהתייחס לסדקים בקירות המושכר, הרי שלא עלה בידי התובע להוכיח כי מדובר בליקוי בטיחותי אשר אינו מאפשר שימוש סביר במושכר או בליקוי אסתטי בהיקף העולה כדי עוגמת נפש ומכל מקום, לא נטען וממילא לא הוכח מהו הנזק שנגרם לתובעים בפועל בשל ליקוי זה. אשר לטענות התובעים בעניין הסיפון הנוזל או אי התאמת התריס למזגן, הרי שהן מכח סעיף 12.1 להסכם השכירות והן מכח דיני הנזיקין הכלליים, חלה על התובעים חובת הקטנת הנזק במסגרתה ניתן היה להחליף התריס או לטפל בסיפון ולקזז הסכומים הרלוונטיים מדמי השכירות ועל כן, דין טענת התובעים בעניין זה להידחות.

סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 6,000 ₪.

בכך מנע מהנתבעת את האפשרות לאתר את מקור התקלה ולתקן את הפגם, ככל שהיה, על פי סעיף 7 לחוק חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, וסעיף 28 לחוק המכר, תשכ"ח-1968.

לטענתה, אין פירוט בתביעה לגבי פעולות שביצע התובע לבדיקת מערכות ויסות מתח החשמל ותאימות אלקטרומגנטית, המשפיעה על תאורת לד. כמו כן, אין פרוט לגבי ההדרכה שקבל לקוחו של התובע בקשר להפעלת מערכת התאורה וכיצד בפועל הפעילה, ואם היו תקלות במערכת החשמל במהלך אותם 11 יום.

לטענתו, הנתבעת סירבה להחזיר לו את ששילם עבור המוצרים התקולים, ולכן נאלץ להגיש תביעה ולהוציא הוצאות נוספות.

בהתאם, על התובע להשיב לנתבעת את המוצרים שרכש ממנה ועל הנתבעת להשיב לתובע את התמורה ששילם לה בסך של 12,156 ש"ח. ג(3) פיצויים התובע טען להפסד של 9 ימי עבודה, שלו ושל העובד שלו, כדלקמן: 15.9.2017 חצי יום פירוק גוף 2.10.2017 חצי יום איתור התקלה 9.10.2017 חצי יום התקנת גוף 22.10.2017 חצי יום איתור תקלה נוספת ושיחה עם מנהל הנתבעת 25.10.2017 חצי יום בדיקה עם טכנאי הנתבעת 29.10.2017 חצי יום התקנת גוף עם טכנאי הנתבעת 25.11.2017 חצי יום איתור תקלה 3.12.2017 חצי יום תיקון תקלה עם טכנאי הנתבעת 4.12.2017 חצי יום איתור תקלה 11.1.2018 חצי יום איתור תקלה עם טכנאי הנתבעת 26.4.2018 חצי יום לקיחת מידות 1.5.2018 חצי יום התאמת גופים 27-29.5.2018 3 ימים פירוק והתקנת ציוד חדש התובע תבע עבור כל יום עבודה של עובדו 420 ש"ח, ועבור כל יום עבודה שלו 2,000 ש"ח בצרוף מע"מ. זאת בהסתמך על חשבונות שהפיק ללקוחות אחרים שלו.

בנסיבות אלה ייפסק לתובע בגין ביזבוז זמן, נסיעות ונזק לא ממוני, בדרך של אומדן, סך של 3,000 ש"ח. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: 15,156 ש"ח בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

...

להוכחת טענות אלה היה על הנתבעת להגיש חוות דעת מומחה, ודין הטענות להידחות כבר מהטעם שלא הוגשה חוות דעת מומחה.

בנסיבות אלה ייפסק לתובע בגין בזבוז זמן, נסיעות ונזק לא ממוני, בדרך של אומדן, סך של 3,000 ש"ח. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: 15,156 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

המשיבה היא חברה אשר נותנת שירות תיקונים ואחזקה למוצרי חשמל יוקרתיים של יבואנים מסוימים, ביניהם מקררי "אמנה". המבקש רכש מקרר אמנה 3 דלתות (להלן: "המקרר") בשנת 2009.

באשר לטענה בדבר מכירת כרטיסי "מוח" משופצים נטען כי הרוב המוחלט והמכריע של כרטיסי הפיקוד ("המוח") שהמשיבה התקינה ללקוחותיה בתקופה הרלוואנטית לתביעה זו היו כרטיסי פיקוד חדשים אשר נרכשו ישירות מיצרן כרטיסי הפיקוד בחו"ל. יחד עם זאת, במקרה של תקלה בכרטיס הפיקוד המביאה להשבתת המקרר, כמו שאירע בעיניינו של המבקש, במקצת המקרים, המהוים מיעוט שבמיעוט מתוך סך ההתקנות כרטיסי הפיקוד, נוצר צורך לתקן את התקלה על ידי התקנת כרטיסי פיקוד משופצים, וזאת עקב חוסר זמני במלאי של כרטיסי פיקוד חדשים, וכחלופה עדיפה על פני השבתת המקרר.

עקרי הסכם הפשרה במסגרת הסכם הפשרה התבקש בית המשפט להגדיר את הקבוצה כדלהלן:"כל מי שרכש מהמשיבה תמורת תשלום כרטיס פיקוד למקרר מתוצרת "אמנה" ב-7 שנים אחרונות לפני הגשת הבקשה לאישור ועד היום, קרי מיום 22.4.2013 ועד יום מתן חתימת הצדדים על הסכם זה. מובהר כי הקבוצה אינה כוללת את מי שהותקן לו כרטיס פיקוד כאמור במסגרת חוזה עם המשיבה למתן שירותי אחריות ותיקונים".

עוד צוין כי במתן הטבת תקופת האחריות, המשיבה תהיה רשאית לגבות הישתתפות עצמית בסך של 150 ₪ עבור בגין כל ביקור טכנאי בתקופת השרות כפי שהיא גובה מלקוחותיה המתקשרים איתה בחוזה שירותי תיקונים ותחזוקה למקרר במהלך עסקים רגיל, ואולם ככל שנגבה סך זה, לא יגבו דמי הישתתפות נוספים בגין כל ביקור נוסף בגין אותו מכשיר משך ששת החודשים העוקבים.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסכם הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 17,200 ₪ וכן שכר טרחה לבא כוח המייצג בסך של 100,000 ₪ בצירוף מע"מ. אופן תשלום הגמול ושכר הטרחה הוא כמפורט בסעיף 97 לפסק הדין.

הנני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום".

לטענת הנתבעת, היא מספקת מיגוון שירותים ללקוחותיה ובהם שירות תיקונים למוצרי חשמל, התובע מחזיק במנוי שירות תיקונים למוצרי חשמל אצל הנתבעת מיום 12.1.2022 במסגרתו הוא זכאי לתיקון מספר סוגי מוצרי חשמל בביתו על פי תנאי כתב השרות.

התובע הגיש לעיוני הצהרה מטכנאי המזגנים שהיה אצלו ותיקן את התקלה מההצהרה עולה בין היתר כי: "[...] לאחר מספר בדיקות וביניהם בדיקת לחץ במערכת עם מד לחץ מתאים, בדיקת דליפות במדחס עם סבון לאיתור דליפות ועם מכשיר אלקטרוני לאיתור דליפות, מצאתי שהלחץ במדחס נכון, אין חוסר בגז ואין דליפת גז מהמדחס. אכן ניראו סימני חלודה בתחתית אבל זה לא גרם לדליפת גז מהמדחס וכפי שכתוב בהמשך זו לא הייתה סיבת התקלה של המזגן.

עוד עותר התובע כי ייפסק לו פיצוי עבור הפרת הסכם השרות וסרוב החברה לטפל בתיקון התקלה שהיא מכוסה בכתב השרות וגודל הפצוי המבוקש הוא כגודל ההפסק שהיה נגרם אם היה מבצע את החלפת המדחס, בסך של 7,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 1,700 ₪ בגין ביקור הטכנאי ועלות התיקון בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (24.8.23) ועד למועד התשלום בפועל.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 1,700 ₪ בגין ביקור הטכנאי ועלות התיקון בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (24.8.23) ועד למועד התשלום בפועל.

בסה"כ תשלם הנתבעת לתובע סך של 2,603.5 ₪.