הגשת ראיות חרף מחדלים פרוצדוראליים

ביום 30/3/16, לאחר סיום הליך ההוכחות ובטרם ניתן צו לסיכומים, הגישה התובעת בקשה לזמן לעדות את מר רוני וכן להגיש ראיות נוספות: תצהיר עורכת הדין הגב' אילנה פאר המשמשת כב"כ של החברה בהליך המקביל (להלן: "עורכת הדין") ותצהיר משלים של בן הדוד (להלן: "התצהירים הנוספים").

יחד עם זאת, נוכח עיקרון חשיפת האמת ועשיית הצדק יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך שבנסיבות מסויימות תועדף עשיית משפט צדק על פני שמירה קפדנית של כללי הפרוצידורה, לעיתים חרף מחדלים דיוניים של בעלי הדין (דב"ע (ארצי) נה/285-3 מישל לנקרי נגד א.נ.ש חברה להחזקת נכסים והשקעות בע"מ; ע"ב (ת"א) 5817/00 עליזה נגלר נגד אל על נתיבי אוויר בע"מ (27/5/02)).

...

מן הכלל אל הפרט כאמור, סבורני כי בנסיבותיו החריגות של הענין יש מקום לאפשר לתובעת להביא את הראיות הנוספות המצויינות בבקשה, תוך חיובה בהוצאות ומתן אפשרות לנתבעת להגיש תצהיר משלים מטעמה.

יחד עם זאת, סבורני כי בנסיבותיו המיוחדות של הענין, אין במחדלה הדיוני החמור של התובעת כדי לשמוט את הקרקע תחת בקשתה, שכן מדובר בראיות מרכזיות ועקרוניות ביותר שעשויות להיות בעלות תרומה רבה ביותר לכך שההכרעה בתובענה תהא נכונה וצודקת.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

הראיות שמבוקש להגיש הנן סירטון וידאו (להלן – הסירטון), הקלטה ותימלול הסירטון וכן עדותו של עד נוסף, חוקר פרטי מטעם התובע, מר בן קדמון (להלן – החוקר), שערך/צילם את הסירטון (הסירטון ועדות החוקר יכונו להלן ביחד – הראיה).

יחד עם זאת, נוכח חשיבות עיקרון חשיפת האמת ועשיית הצדק יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך שבנסיבות מסויימות תועדף עשיית משפט צדק על פני שמירה קפדנית של כללי הפרוצידורה, לעיתים חרף מחדלים דיוניים של בעלי הדין (דב"ע (ארצי) נה/285-3 מישל לנקרי נגד א.נ.ש חברה להחזקת נכסים והשקעות בע"מ וכן החלטתו של מותב זה בס"ע (ת"א) 17479-05-14 TESFA KIDISAN נגד מ.מ. פלגי שירותים בע"מ (9.5.16)).

...

סבורני כי די במשקלה הזניח (לשון המעטה) של הראיה כדי לדחות את הבקשה.

למעלה מן הדרוש אציין כי מקובלת עלי טענת הנתבע בנוגע לכך שלא ניתן כל הסבר, לא כל שכן הסבר מניח את הדעת, לעיתוי הגשת הבקשה.

בשולי הדברים אזכיר כי הזכות להליך הוגן אינה מסורה אך לתובע, כנפסק (גם אם בנושא שונה) בבר"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג עמוס – IDI מכון היהלומים הישראלי בע"מ (15.7.2012): "במלאכת האיזון יש להביא בחשבון שהזכות להליך הוגן אינה רק נחלת התביעה אלא גם נחלת ההגנה. לפיכך, יש להביא בחשבון לא רק את האינטרס של התובע למיצוי עילות תביעתו אלא גם את 'עינוי הדין' שנגרם לנתבע ואשר לא בהכרח ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. עוד יש להביא בחשבון את התנהלות התביעה, שכן זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת ואין להתיר מצב בו זכות הגישה של האחד חוסמת את זכות הגישה של האחר. ניהול לא יעיל של הליכים ושל משאבי ההתדיינות פוגע בזכות הגישה של הציבור לערכאות. לפיכך – מקום בו תובע מבקש לתקן את תביעתו יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של הענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין". מהטעמים המפורטים - הבקשה נדחית.

יחד עם זאת, נוכח חשיבות עיקרון חשיפת האמת ועשיית הצדק יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך שבנסיבות מסויימות תועדף עשיית משפט צדק על פני שמירה קפדנית של כללי הפרוצידורה, לעיתים חרף מחדלים דיוניים של בעלי הדין (דב"ע (ארצי) נה/285-3 מישל לנקרי נגד א.נ.ש חברה להחזקת נכסים והשקעות בע"מ וכן החלטתו של מותב זה בס"ע (ת"א) 17479-05-14 TESFA KIDISAN נגד מ.מ. פלגי שירותים בע"מ (9.5.16)).

העובדה שבתצהיר גילוי מסמכים מטעם התובעת צויין בכלליות "הקלטות" אינה מלמדת בהכרח על כך שמדובר בהקלטה מושא בקשה זו. יתרה מכך, ככל שהיה בידי התובעת את ההקלטה במועד פתיחת ההליך היה עליה לפעול לשמירתה, תימלולה והעברתה לצד שכנגד במועד ואין מקום כי הנתבעת תישא כעת במחדלה של התובעת בהקשר זה. שנית וחשוב מאלה - סבורני כי הערך הראייתי של ההקלטה אינו גדול, גם לו היתה מוגשת בצרוף תמליל ערוך כדין, במועד ובאופן שהיה מאפשר חקירת העדים ביחס אליה.

...

מטעם זה נפסק כי אין לאפשר כאוס בניהול משפט וככלל אין להתיר לבעל דין להביא ראיות חדשות לאחר תום מסכת הבאת הראיות כדבר שבשגרה.

העובדה שבתצהיר גילוי מסמכים מטעם התובעת צויין בכלליות "הקלטות" אינה מלמדת בהכרח על כך שמדובר בהקלטה מושא בקשה זו. יתרה מכך, ככל שהיה בידי התובעת את ההקלטה במועד פתיחת ההליך היה עליה לפעול לשמירתה, תמלולה והעברתה לצד שכנגד במועד ואין מקום כי הנתבעת תישא כעת במחדלה של התובעת בהקשר זה. שנית וחשוב מאלה - סבורני כי הערך הראייתי של ההקלטה אינו גדול, גם לו היתה מוגשת בצירוף תמליל ערוך כדין, במועד ובאופן שהיה מאפשר חקירת העדים ביחס אליה.

בשולי הדברים אזכיר כי הזכות להליך הוגן אינה מסורה אך לתובעת, כנפסק (גם אם בנושא שונה) בבר"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג עמוס – IDI מכון היהלומים הישראלי בע"מ (15.7.2012): "במלאכת האיזון יש להביא בחשבון שהזכות להליך הוגן אינה רק נחלת התביעה אלא גם נחלת ההגנה. לפיכך, יש להביא בחשבון לא רק את האינטרס של התובע למיצוי עילות תביעתו אלא גם את 'עינוי הדין' שנגרם לנתבע ואשר לא בהכרח ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. עוד יש להביא בחשבון את התנהלות התביעה, שכן זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת ואין להתיר מצב בו זכות הגישה של האחד חוסמת את זכות הגישה של האחר. ניהול לא יעיל של הליכים ושל משאבי ההתדיינות פוגע בזכות הגישה של הציבור לערכאות. לפיכך – מקום בו תובע מבקש לתקן את תביעתו יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של הענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין". מהטעמים המפורטים - הבקשה נדחית.

בעיניין חגי דוד ובעניין קובלקובסקי שבנו על העיקרון בדבר "הגישה הסלחנית" של בית הדין לפיה בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסוימות, יעדיף בית המשפט, חרף מחדלי בעל הדין, את השגת מטרתו העיקרית - לעשות משפט וצדק, על פני שמירה על כללי הפרוצידורה.

פסקנו כי מקום בו מתנגשים האינטרסים של בירור האמת ושל ניהול ההליך כתיקונו על בית הדין לבחון, בין היתר: מה מידת הרלוואנטיות של הראיה לסוגיות המתעוררות, וזאת על רקע יתר הראיות שכבר הוגשו; מה חשיבותה של הראיה על רקע הסוגיה שבמחלוקת; האם הסטיה מהכללים הדיוניים היתה פרי מעשה מכוון - מתוך זילזול בהליך או מתוך כוונה להשיג יתרון דיוני בלתי הוגן, או שמא האם אותו מתדיין אך התרשל.

...

לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק מצאתי להתיר לנתבעים לצרף את שש ההמחאות שהוגשו לתיק ביום 20.4.2023, אולם זאת במספר תנאים, ואפרט.

בע"ע (ארצי) 53169-10-12 חגי דוד (דפוס משה) - יגאל אורמן (4/4/13) וכן בע"ע (ארצי) 62411-10-13 ויקטור קובלקובסקי - י.מ. ניהול ואחזקות חדרה בע"מ (4/2/14), שב ביה"ד הארצי על עיקרון ה"גישה הסלחנית" של בית הדין, לפיה בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסוימות, יעדיף בית המשפט, חרף מחדלי בעל הדין, את השגת מטרתו העיקרית - לעשות משפט וצדק, על פני שמירה על כללי הפרוצידורה(דב"ע (ארצי) נב/ 9-155 סולתם בע"מ - חנניה אסרף, פד"ע כד 279 (29/6/1992), כאשר בעיניין זה רלוואנטית תקנה 124 לתקנות.

כן פסק בית הדין הארצי כי מקום בו מתנגשים האינטרסים של בירור האמת ושל ניהול ההליך כתיקונו על בית הדין לבחון, בין היתר: מה מידת הרלוואנטיות של הראיה לסוגיות המתעוררות, וזאת על רקע יתר הראיות שכבר הוגשו; מה חשיבותה של הראיה על רקע הסוגיה שבמחלוקת; האם הסטייה מהכללים הדיוניים היתה פרי מעשה מכוון - מתוך זילזול בהליך או מתוך כוונה להשיג יתרון דיוני בלתי הוגן, או שמא האם אותו מתדיין אך התרשל.

...

בית הדין נעתר לבקשתה הנ"ל ובתאריך 10/9/23 הגישה התובעת את התייחסותה.

על רקע כללים אלה ובשים לב לטעם שמצאנו בתגובת הנתבע וכן בשים לב לסוגיות שבמחלוקת במסגרת תיק זה, בחנו את הדברים והגענו למסקנה כי אין להעתר לבקשה וזאת מהטעמים הבאים: מדובר במסמכים שהתובעת יכלה והיתה צריכה להגישם לכל המאוחר במסגרת ישיבת ההוכחות כאשר אין להתעלם מהעובדה שבמסגרת בקשתה היא אפילו לא טרחה לציין מדוע לא עשתה כן, כאשר גם בהתייחסות שהגישה ביום 10/9/23 לא מצאנו הסבר מניח את הדעת לכך שלא הגישה את המסמכים בזמן הנכון.

סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בטענות הנתבע כפי שמצאו ביטוי בתגובתו וחרף טענות התובעת, איננו מאשרות את צירופם של המסמכים שצורפו לבקשתה.