הגשת ראיות בתום דיון הוכחות

לאחר פטירת מסעודה, ביקש הנתבע מאת התובעת להכיר בו כ"דייר ממשיך" בהתאם לחוק הדיור הצבורי, אך וועדת לגאליזציה חטיבתית דחתה את בקשתו ביום 11.4.2018, בנימוק שהנתבע לא עמד בכללים המזכים לדיור צבורי, הואיל ולא התגורר בדירה תקופה מזכה ולא הוכח קשר משפחתי בינו לבין מסעודה על פי מסמכים רישמיים, מאחר והנתבע עלה ארצה לפני אמו מסעודה.

עקב המצב הבריאותי של הנתבע, הנתבע היה מבקש ממנו לבוא לדירה ולהעיר אותו, וראה שהנתבע אכן מתגורר בדירה וישן בה. לאחר תום שמיעת הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם.

דיון ומסקנות: תביעת הפינוי (תיק אז' 34669-05-18): הראיות האובייקטיביות למגורי הנתבע בדירה בין השנים 2011 עד 2015: התובע הגיש ראיות אובייקטיביות אודות מגוריו בדירה, כדלקמן: התובע הגיש את תיק קופת החולים שלו בקופת חולים כללית ממנו עולה כי הנתבע היה חבר בקופת חולים כללית וקיבל טפול רפואי במרפאת גיורא ברמלה, וכתובת מגוריו הרשומה בקופת חולים הנה רחוב השריון 11/3 ברמלה, שהיא כתובת הדירה.

...

בישיבת יום 26.12.20119 החלטתי בעמ' 15 לפרוטוקול החלטה אשר פתרה לרשות המנהלית מספר בעיות שהתחבטה בהן בבואה להחליט האם הנתבע הינו דייר ממשיך בדירה או לא. בתביעת הפינוי עתרה התובעת לפיצול סעדים באופן שתוכל להגיש תביעה כספית בנפרד מהתביעה לפינוי.

סבור אני שקביעה זו מביאה לדחיית תביעת הפינוי, בכפוף לכך שהנתבע יחתום על חוזה שכירות בלתי מוגנת עם התובעת בתוך 45 יום מהיום.

אמנם דין התביעה הכספית הנוכחית להידחות, אך לאחר שהנתבע יחתום על חוזה שכירות של דייר ממשיך, תקבע התובעת את דמי השכירות על פי ההנחות שיהיה זכאי להם הנתבע, ותוכל להגיש תביעה כספית חדשה ונכונה בגין דמי השכירות המופחתים, ככל שהנתבע יהיה זכאי שייקבעו לו, וככל שהנתבע לא ישלם דמי שכירות אלו סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: בתיק אז' 34669-05-18: תביעת הפינוי שהגישה התובעת נגד הנתבע, נדחית; התובעת תשלם לנתבע כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בתיק אז' 26525-11-20: התביעה הכספית שהגישה התובעת נגד הנתבע, נדחית, בכפוף לאמור בסעיף 20 לפסה"ד. ניתן היום, י"ד כסלו תשפ"ד, 27 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.

הבקשה לצרוף ראיות – החלטת בית-המשפט מיום 20.01.2020: בתום שמיעת הראיות ולאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, הגישו התובעים בקשה דחופה להבאת ראיה נוספת בצרוף הראיה, והיא תשריט חלוקה משנת 1993 עליו מתנוססות ארבעת חתימותיהם של בעלי החלקה, בקשה הנתמכת בתצהירו של המודד בדארנה.

לטענתם, במהלך הדיון שבו הציג המודד את תשריט החלוקה חתום על ידי הצדדים, אחד הנתבעים, מר מוחמד גזאל לא נתבקש לומר את דעתו ולא נתבקש לעשות כן ע"י עוה"ד המייצג אז, עוה"ד כסרא דראושה, בשאלה האם החתימה היא שלו או לא. הוסיפו התובעים שטענת הזיוף הועלתה לשם סירבול, הכשלת היתקדמות ההליכים וכדי להוסיף סחבת, שיחרר עצמו בא-כוחו הקודם של הנתבעים מייצוג.

ראיה זו יכולה הייתה להיות משמעותית, שכן אילו הוכיחו התובעים טענתם, אפשר היה לשקול לראות בתשריט א-100 כ"הסכם שתוף", לכל דבר ועניין, בין הבעלים הרשומים בטבו, וכפועל יוצא, לחייב את הבאים בנעליהם.

...

דא עקא שקבלת ראיה זו ובחינתה על ידי מומחה, לפי הסכמת הצדדים, לא הניבה דבר, משעה שעל פי חוות הדעת לא ניתן היה להגיע למסקנה כלשהי המאשרת מתן הזכות.

בנסיבות אלו, אין מנוס מהמסקנה כי לא עלה בידי התובעים להוכיח, לא קיומה של זכות מעבר סטטוטורית, ולא קיומה של זכות מעבר מכוח הסכם.

משכך דין התביעה להידחות.

לאחר שהוגשו תחשיבי נזק ולא עלה יפה ניסיון להביא לסיום ההליך בפשרה הוגשו ראיות הצדדים ונשמעו עדויות.

בתום שמיעת הראיות וערב ישיבה שנקבעה לסיכומים בעל פה, נעתרתי לבקשה של התובע שימונה מומחה בתחום הכאב (החלטה מיום 29.8.2021).

לפיכך אני פוסקת לתובע הוצאות רפואיות לעבר בסך של 20,101 ש"ח. הוכח בראיות התובע כי הוא נזקק לקנביס על מנת להקל על כאביו כתוצאה מהתאונה (ראו: סיכום מעקב במרפאת הכאב ורישיונות משרד הבריאות לקנביס החל מסוף שנת 2019 ועד לחודש יוני 2023, נספחים לתצהיר התובע).

...

לפיכך ובהתחשב בנכות בשיעור של 10% בכף הרגל, עליה אין חולק, אני קובעת כי הנכות הרפואית האורתופדית המשוקללת כתוצאה מהתאונה היא בשיעור של 37%.

נוכח ניצול ימי המחלה ושיעור ההיעדרויות של התובע מהעבודה עקב התאונה אני קובעת פיצוי עבור הפסדי עבר בגובה המענק שנמנע מהתובע לקבלו בסך של 218,000 ₪.

הטענה של הנתבעת לצמצום היקף העבודה של התובע בבית החולים שלא מחמת התאונה כי אם כהמשך לצמצום משרתו עקב התמחות לא הוכחה ודינה להידחות.

הנתבעת תשלם לתובע את התשלומים תוך 30 יום.

לטענת דהן, חמזה לא הוכיח שנטל הלוואות מהתובע או שהשיב לו את ההלוואות לאורך השנים, על כן יש להטיל ספק רב בטענה שהעברת מיליוני שקלים נעשתה במזומן ללא כל תעוד רישמי של מוסד פינאנסי, זאת למרות שדהן דרשו לאורך ההליך קבלת מסמכים רישמיים המלמדים על כך. אשר לקבוצת שווקי, כאמור, היא לא הייתה צד יעיל בהליך, לא הגישה סיכומים, ונמנעה ממתן גרסה ברורה בייחס ליחסים המסחריים בין הצדדים.

בתום שמיעת הראיות, הגישו הצדדים סיכומים בכתב והתיק הועבר לעיוני למתן פסק-דין.

בפתח הדברים יודגש, כי הצדדים ניהלו מערכת קשרי עסקים מסועפת במשך שנים, כשהם מחזיקים בחברות שונות הרשומות ברשות הפלסטינאית, ולאורך השנים ממלאים תפקידים שונים, לעיתים במקביל ולעיתים "בכובע" מתחלף של בעלי מניות ועובדים שכירים; יחסיהם העיסקיים לא הובררו עד תום במרוצת ההליך שלפניי ואינם דורשים הכרעה בגדרי פסק-דין זה. כך גם, בסיכומיהם העלו הצדדים טענות מן הגורן ומן היקב, בהתייחס לדיסציפלינות משפטיות שונות ולרבות בקשר לסוג המחאת הזכויות ולמימושה, שאיני מוצאת לידון בהם, בפרט כאשר לא היתקיים דיון סדור בעיניינם ולא הובאו ראיות בעיניין.

...

לאור המסקנה אליה הגעתי, וכאמור ברישא לפסק-הדין, איני נדרשת לדון בטענות הנוספות שהועלו על ידי התובע.

אשר על כן, התביעה נדחית.

אשר להוצאות משפט- התובע ישלם לנתבעים שכר-טרחת עורך-דין והוצאות משפט, בשים לב להתמשכות ההליך, לבקשות הרבות שהוגשו, לכך שההליך נמחק פעמיים בעתיו של התובע, ולדיונים שבוטלו בעתיו של התובע, ולמספר הרב של הישיבות שהתקיימו, ובהתאם לחלקם של כל אחד מהנתבעים בניהול ההליך, כדלקמן: לקבוצת אבו ערפה 10,000 ₪ לשוויקי 5,000 ₪ לדהן 50,000 ₪, הסכומים ישולמו תוך 60 יום, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלומם בפועל.

בתום שמיעת הראיות, הגישו הצדדים סיכומים בכתב, והשלימו סיכומיהם בעל-פה בדיון נוסף מיום 19.7.2023.

סכום זה נפסק תוך היתחשבות בכך שההליך נוהל באופן עינייני וממוקד, לא הוגשו תצהירים מלבד בעיניינן של שתי העדות, היתקיימו ישיבת קדם משפט אחת, ישיבת הוכחות אחת, וישיבה קצרה נוספת להשלמת סיכומים בעל פה. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

...

סיכום סופו של דבר, לא מצאתי כי התובעים הניחו תשתית ראייתית מספקת לביסוס טענותיהם בכתב התביעה, על כן שוכנעתי שדין התביעה להידחות.

מעבר לכך, ומהטעמים שהובאו בסיכומי הנתבעים, ועל יסוד קביעת בית משפט זה בהליך הקודם, מצאתי שחברת המסעדה לא נדרשה בהליך זה, ויש לדחות את התביעה בעניינה גם בשל היעדר עילה והיעדר יריבות.

אשר לשאלת ההוצאות- התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ש"ח תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.