חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגשת ערעור על החלטת משפטית במסגרת הסדר עם נושים

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

][] לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בפש"ר 31038-12-10 מיום 16.12.2020, במסגרתה בוטל הסדר נושים והליך פשיטת הרגל בעיניינו של המבקש.
על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה, ולצידו הבקשה שלפנַי.
בבקשה נטען כי סכויי העירעור טובים, שכן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלו שגגות עובדתיות ומשפטיות.
...
דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הנאמנת מיום 20.6.22 המורה על קבלת בקשת הנושה להארכת מועד להגשת תביעת חוב מטעמה, לפי תקנה 122 לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ט-2019 (להלן – התקנות).
עובר למתן הצוו, במסגרת הליכי ההסדר בהוצאה לפועל, הודיעה הנושה על החוב נשוא ערעור זה ודבר החוב עודכן בהחלטת כב' הרשם מיום 16.2.20.
במקרה דנן מדובר במחלוקת משפטית במהותה ולכן, לנאמנת אין יתרון על בית המשפט בהכרעה בתביעת החוב או בבקשה להארכת מועד.
בנוסף, בפסיקה נקבע כי יש להקשות על נושים מקצועיים כדוגמת רשויות מקומיות ובנקים לגבי הקריטריונים להארכת מועד – "שיקול נוסף אותו ניתן להביע בחשבון הוא מיהות הנושה, אשר איחר להגיש את תביעת החוב, עת קיימת נטייה להקל עם הנושה הפרטי, חסר האמצעים, ולהחמיר עם "נושים מקצועיים" כדוגמת המערערת" (פש"ר (י-ם) 4780-04-21 עריית ירושלים נ' אופיר (פורסם במאגרים, 10.07.2022) בס' 6 וכן רע"א 8855/14 הנ"ל בס' 7 ועש"א (מח'-ת"א) 5109-02-15 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' טימופייב (פורסם במאגרים, 07.05.2015)).
...
ודוק, סעיף 215 לחוק מעניק את זכות הערעור על הכרעת נאמן בתביעת חוב " לכל מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת הנאמן". כלומר, התקנות אינן יכולות לצמצם זכות מהותית זו ולהחילה רק על נושים ואין בידי לקבל את עמדת הנושה בהקשר זה, קל וחומר בשים לב לנתונים העובדתיים ביסוד ההליך דנן.
נקבע כי אם בקשה זו נדחית, הם רשאים להגיש ערעור לפי תקנה 130(ה).
לאור מכלול השיקולים דלעיל, אני מקבלת את הערעור ומורה על דחיית הבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב ועל יסוד כך מבוטלת גם תביעת החוב עצמה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 7.3 להסדר נכתב כדלקמן: "נושים אשר יהיו מעוניינים לערער על הכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב בעיניינם, יהיו רשאים לעשות זאת בתוך 30 יום ממועד ההכרעה". העובדה שניתנה לנושים האפשרות לערער על הכרעת החוב בתוך 30 ימים במקום 45 ימים בהתאם לפקודה, אינה שוללת את זכותה של החייבת להגיש ערעור.
השאלה שעמדה בבסיס העירעור הייתה האם בכך מסיגה החברה תשומה את גבול מיקצוע עריכת הדין ולכן בחינת הדברים הייתה מתוך פרספקטיבה זו. מדובר היה בחברה המתקשרת עם נושים שונים בהסכמים להמחאת חוב כאשר עיסוקה דרך קבע הוא גביית חובות.
לטענת ובר, החלטת הנאמן לקבל את תביעת החוב של מקובקי ולסווגו כחוב מובטח מכוח הערת אזהרה שנרשמה לטובתו, מהוה פגיעה ישירה, בלתי שויונית ובלתי מידתית בה. זאת, תוך נישולה מן הזכות כי חובה הסופי והחלוט בסך של 1,524,532 ₪ ייפרע מתוך התמורה שהתקבלה ממכירת בית החייבת, אשר הוותה את המקור הכספי היחיד שהועמד לזכות כלל הנושים במסגרת הסדר הנושים.
אף שבהחלטתה מיום 26.8.2021 אישרה כב' השופטת גרוסמן את הישתתפות ובר בפגישות במסגרת המשא ומתן, היא קבעה כי לא ראתה להורות על צירופה כצד ישיר לערעור, שכן משפטית היא לא אמורה ליטול בו חלק.
אשר לטענה כי הנאמן היה חייב להגיש בקשה לביטול הענקה לפי סעיף 96 לפקודה, אציין כי על הקביעה בפסק הדין בעירעור מקובקי כי בהליך של בקשה להסדר נושים הנאמן אינו רשאי ואינו מוסמך להכריע בשאלת ביטול הענקות במסגרת הכרעת החוב, הגישה החייבת ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 1688/22).
...
להלן דבריו: "הגשת הערעור הזה בלי להתייחס להחלטה של השופטת גרוסמן היא עבירה פלילית. באו לאדוני כשיש החלטה מפורשת באותו עניין בין אותם בעלי דין והסתירו זאת מאדוני. מה היה קורה אם לא הייתי זוכר את ההחלטה? אדוני היה מחליט על צירוף או אי צירוף ובר להליך בלי לדעת שיש החלטה קודמת סותרת של השופטת גרוסמן. הפניתי בבקשה שלי לפסק דין בערעור 31070/02 מ"י נ' אזוגי. לבוא לבית המשפט כאן ולומר שיש זכות להצטרף בלי להזכיר שהיתה החלטה שאסרה זאת, רק משום כך יש לדחות את הבקשה. אסור לקבל דבר במרמה מבית המשפט" (עמ' 18 לפרוטוקול מיום 6.6.23).
אשר על כן, לאור החלטתה החלוטה של כב' השופטת גרוסמן שדחתה את בקשותיה של ובר להצטרף להליך ולאור התנהלותה הבלתי תקינה כמתואר לעיל, דין הערעור שהגישה להידחות.
להלן הדברים: "הכונס הרשמי בעמדתו לפנינו סבור אף הוא – על רקע הניתוח הכתוב שהציג – כי אין יסוד להחלת סעיף 96 לפקודה על הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה, וכי מסקנה זו אף תואמת את ההסדר הסטטוטורי החדש לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. הוא אף מוסיף כי הנאמן והמערערת לא הפנו ולו למקרה אחד שבו בוטלה הענקה במסגרת הליך לאישור הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה. פרשנות בית המשפט המחוזי ועמדת הכונס הרשמי מקובלת אף עלינו". סוף דבר ערעור החייבת נדחה בעיקרו.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

חברת ליאן פתחה בהליך משפטי נגד הנושה, אשר במסגרתו גובש הסדר פשרה לפיו הנושה תשלם לחברת ליאן את התשלום ותהיה זכאית לתבוע את החייב להשבת סכום השיק שנימסר לידיו ונפרע.
כך נקבע: "הדעת נותנת כי הבקורת השיפוטית על החלטות נאמן מכל סוג ומהות תופעל במשורה, ותוגבל למצבים של חריגה קיצונית מסבירות ותקינות הפעולה, תוך הותרת מתחם שיקול דעת רחב לנושא התפקיד לאור הקף סמכויותיו, מומחיותו, וחשיבותם של גורמי היעילות הדיונית הפועלים בענין זה. השיקולים לענין זה דומים ביחס לפונקציות השונות שהנאמן ממלא, והכרעות הנאמן בתביעות חוב של נושים בכלל זה." על הלכה זו חזר בית המשפט העליון גם בע"א 850/22 דרור נ' עו"ד עוז עמית (20.7.2022) שם נקבע: "תפקידו של בית המשפט בעירעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב מתמצה בפקוח ובקרה על אופן ביצוע תפקידו ובחינת תקינות ופעולותיו. סמכות הפיקוח השפוטי על בעל תפקיד מתאפיינת בריסון ובהתערבות מצומצמת המוגבלת למקרים חריגים בלבד, בהם חלה סטייה מהותית וקיצונית מסבירות ומתקינות ההחלטה או הפעולה מושא הבקורת." האיחור בהגשת העירעור למעשה, דין העירעור להדחות על הסף בשל האיחור בהגשתו.
...
כך נקבע: "הדעת נותנת כי הביקורת השיפוטית על החלטות נאמן מכל סוג ומהות תופעל במשורה, ותוגבל למצבים של חריגה קיצונית מסבירות ותקינות הפעולה, תוך הותרת מיתחם שיקול דעת רחב לנושא התפקיד לאור היקף סמכויותיו, מומחיותו, וחשיבותם של גורמי היעילות הדיונית הפועלים בענין זה. השיקולים לענין זה דומים ביחס לפונקציות השונות שהנאמן ממלא, והכרעות הנאמן בתביעות חוב של נושים בכלל זה." על הלכה זו חזר בית המשפט העליון גם בע"א 850/22 דרור נ' עו"ד עוז עמית (20.7.2022) שם נקבע: "תפקידו של בית המשפט בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב מתמצה בפיקוח ובקרה על אופן ביצוע תפקידו ובחינת תקינות ופעולותיו. סמכות הפיקוח השיפוטי על בעל תפקיד מתאפיינת בריסון ובהתערבות מצומצמת המוגבלת למקרים חריגים בלבד, בהם חלה סטייה מהותית וקיצונית מסבירות ומתקינות ההחלטה או הפעולה מושא הביקורת." האיחור בהגשת הערעור למעשה, דין הערעור להידחות על הסף בשל האיחור בהגשתו.
למעלה מהצורך יובהר להלן כי דין הערעור להידחות גם לגופו.
נוכח זאת, הערעור נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשם הבכיר בנימין בן סימון) בת"ט 45075-09-22 מיום 6.8.23, במסגרתו נדחתה ההיתנגדות לבצוע שטר שהגישו המבקשים, זאת לאחר שהמבקש לא הפקיד את הערובה שקבע בית המשפט בהחלטתו מיום 25.5.23 כתנאי לקבלת ההיתנגדות.
לטענתם, בשל העיקולים הקשים שהוטלו על ידי המשיבה בתיק ההוצאה לפועל לאחר מתן פסק הדין, הוגשה לאחרונה על ידי המבקשת במסגרת תיק חדל"ת 49569-09-23 בקשה להסדר נושים במסגרתה הצהירה על נכסיה וביקשה לפרוס את התחייבויותיה לתשלומים לאור המצב שנוצר בשל הטלת עיקולים ומצב המשק, ושם הגישה המבקשת את כל המסמכים הנדרשים להוכחת הקף נכסיה.
מאחר שמטרת הערובה היא הבטחת הוצאותיו המשפטיות של המשיב, ככל שיידחה העירעור, בבקשה לפטור מהפקדת ערובה, הרף הנידרש בכל הקשור לבחינת סכויי ההליך גבוה מזה הדרוש לצורך מתן פטור מתשלום האגרה.
...
על הנימוקים לכך, עמד בית המשפט העליון בבש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07): "זכות הגישה לערכאות הניתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת. כנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו. זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי. הפקדת הערבון הכספי נועדה, אפוא, להגן על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך שהוגש נגדו וכשל...פטור מערבון בהליך סרק גורם לפגיעה ישירה בבעל הדין שכנגד, הנושא לבדו בעלויותיו של הליך-הנפל. מכאן השוני במשקלים הניתנים לגורם סיכויי ההליך בכל אחד מן המישורים האמורים. " בנוסף, הלכה היא שלא די בכך שהפקדת הערובה תכביד על המבקש מבחינה כלכלית, אלא עליו לפרוס תשתית ראייתית כי אין באפשרותו לגייס את סכום העירבון (בש"א 3849/11 אורי פלג נ' SOFASA Llc (22.5.11)) מעיון בהודעת הערעור ובהחלטה בהתנגדות לביצוע שטר, עליה נסמך למעשה פסק הדין, אני סבורה, מבלי לקבוע מסמרות, כי ההחלטה מנומקת היטב ומבוססת על טיעוני המבקש עצמו (הכוללים גם טענות סותרות).
לאור כל האמור, משלא הוכחו התנאים הנדרשים למתן פטור מהפקדת הערובה, אני דוחה את הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו