מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגשת מספר רב של תביעות לבתי המשפט לתביעות קטנות

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות קריות (כב' הרשמת הבכירה יונת הברפלד אברהם), מיום 24.6.2020, במסגרתו דחה בית משפט קמא תביעת המבקש לקבלת פיצוי בגין קבלת דואר ספם שנשלח על ידי המשיבה, תביעה מכוח סעיף 30 א לחוק התיקשורת (בזק ושירותים), תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התיקשורת").
בשיקלול הנתונים מצא בית משפט קמא כי במקרה זה המבקש אינו זכאי לפצוי כלל וזאת נוכח מספר ההודעות, הסרתו מיד לאחר כל פנייה להסרה, וכי היתרשמות בית משפט שהמשיבה שומרת חוק, היתנצלה והסירה את המבקש מרשימת התפוצה ובשל העובדה כי מדובר בתובע שהגיש מספר רב של תביעות למימוש זכויותיו עקב קבלת דואר ספם ובשל הקף ההפרה שהוא הקף מצומצם מאוד.
...
עוד הפנה בית משפט קמא לפסק דינו של בית המשפט המחוזי ברת"ק (ת"א) 33695-07-18 זיו אנג'ל נ' מ. א. ג. פרוייקטים ויזמות בע"מ במסגרתו נקבע: "מלשון סעיף 30 א (י)(1) עולה ברורות כי המחוקק לא חייב את בית המשפט בפסיקת הפיצוי אלא הותיר זאת לשיקול דעתו. במקרים מתאימים, בית משפט רשאי שלא לפסוק פיצוי אם הוא מגיע למסקנה שאין הצדקה לפסיקת הפיצוי כמבוקש". משבא בית משפט קמא ליישם את קביעתו הנורמטיבית, כאמור לעיל, מצא כי חלק מהשיקולים אם בכלל לפסוק פיצוי, מתבסס על מספר ההודעות שנשלחו והאם המבקש הוסר מרשימת המשלוח לאחר שביקש זאת.
מכל האמור סבר המבקש כי זה המקרה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא מאחר ומדובר בטעות משפטית בולטת המחייבת את התערבותו של בית משפט זה. המשיבה ביקשה לדחות את בקשת רשות הערעור וסומכת את ידה על פסק דינו המנומק של בית משפט קמא, ולטענתה לא קיימת כל עילה להתערב בפסק דין זה. דיון; לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובת המשיבה לבקשה ובתיק בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, דן בבקשה כערעור, והערעור מתקבל.
באשר לשכר טרחתו של עורך הדין התובע יפים דבריו של כב' השופט פוגלמן בהלכת חזני- רע"א 1954/14 אילן חזני נ' שמעון הנגבי ,פסקה 10: "הרי שתכליותיה המיוחדות של תביעה לפי חוק הספאם מוליכות למסקנה כי יש לפסוק שכר טרחה והוצאות בסכום שבמכלול יהפוך את הגשתה לכדאית. לשון אחר: סכום שכר הטרחה וההוצאות שייפסק בתביעה כזו קשור בקשר הדוק בסכום שייפסק כפיצוי בגין ההפרות, ויש לראות בהם מכלול אחד (ובלבד שלא ייפסק לתובע סכום גבוה מזה שסביר ומידתי להוציא לשם ניהול ההליך)." (ראה: פסקה 10 להלכת חזני).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 17.6.15 ניתן פסק הדין בתביעת הפינוי הראשונה (נספח 6 לתצהיר התובעת), במסגרתו נדחתה התביעה תוך שנקבע בפסק הדין, כי נכון למועד מתן פסק הדין, "לא מצוי הנתבע בהפרת הסכם". עוד ציין בית המשפט שם, כי להבנתו, "הסכם השכירות עומד בתוקף עד ליום 1.3.16". ביום 27.4.15 הגיש הנתבע נגד התובעת תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, לפצוי כספי בסך של 40,000 ש"ח, בגין הפגיעה ביכולתו להנות מהדירה, עקב עבודות בניה שהתבצעו בסמוך לדירה, בהסכמת התובעת (נספח 14 לתצהיר התובעת, להלן: "התביעה בבית משפט לתביעות קטנות").
אציין, כי התובעת הגישה מספר רב של בקשות לאחר מתן פסק הדין (נספח 19 לתצהיר התובעת), שנדחו כולן, ופסק דין זה (כמו פסק הדין בתביעת הפינוי הראשונה) הפך חלוט.
...
סוף דבר לאור האמור מצאתי לקבל התביעה בחלקה.
כן נתתי ליבי לכך שהתובעת בחרה לשוב ולטעון גם לעניין הליכים שכבר הסתיימו בפסקי דין חלוטים ולהכביר בטענות שלא נדרשו לצורך ההכרעה בתיק זה. לאחר שקילת כל אלו מצאתי לחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,875 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ש"ח. לפיכך: הנתבע ישלם לתובעת סך של 26,550 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,875 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ש"ח. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ‏א' תמוז תשע"ט, 04 יולי 2019 ת"ק 21106-12-18 קילגור נ' חברת דואר ישראל בע"מ תיק חצוני: בפני כב' הרשמת הבכירה יפעת שקדי שץ תובעת אווי קילגור נתבעת חברת דואר ישראל בע"מ פסק דין
בפסק הדין בהליך הקודם דחה בית המשפט את התביעה, תוך שנקבע, בין היתר, כך: "אשר לטענות התובע כי דברי הדואר לא הגיעו אליו וגרמו לו לנזקים, לא מצאתי כי טענה זו הוכחה בפניי. התובע הגיש לבית המשפט אסופה של מכתבים, בהם צוינה כתובת הוריו של התובע, כאשר הוא על פי דבריו מתגורר ברחוב הרב משאש.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שבחנתי את העדויות ואת המסמכים שהוגשו לתיק החלטתי לדחות את התביעה בהתבסס על הטעמים הבאים: ראשית, התובעת לא הציגה כל ראיה לביסוס טענותיה, כי המכתבים שנשלחו אליה לא הגיעו לתיבת הדואר, אלא לבית אמו של מר קילגור: במהלך הדיון הוגש קובץ של מספר רב של מעטפות (ת/1).
...
עוד נטען על ידי הנתבעת, כי "מידי בוקר מנהל הרובע עובר על כל מכתבי הפונה ומוודא שההפניה מבוצעת" (אבהיר, כי לא ברורה זהותו של הגורם המכונה "הפונה"); וכי "הדוור, מנהל הרובע, ומנהל האזור מודעים להפניה ומבצעים אותה הלכה למעשה מידי יום". כך גם נטען, כי לא יעלה על הדעת שהתובע (כך במקור), יגיש תביעה נוספת באותו ענין ללא בירור מוקדם אם אכן קרתה תקלה באותו ענין ולכן יש לדחות את התביעה על הסף.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שבחנתי את העדויות ואת המסמכים שהוגשו לתיק החלטתי לדחות את התביעה בהתבסס על הטעמים הבאים: ראשית, התובעת לא הציגה כל ראיה לביסוס טענותיה, כי המכתבים שנשלחו אליה לא הגיעו לתיבת הדואר, אלא לבית אמו של מר קילגור: במהלך הדיון הוגש קובץ של מספר רב של מעטפות (ת/1).
על כן, ככל שמכתב כלשהו הגיע לכתובת הרשומה על גבי המכתב (בין אם לביתה של התובעת או לבית אמו של מר קילגור), בהסתמך על עדותה של נציגת חברת הדואר אודות פקיעת השירות, חברת הדואר אינה מחויבת עוד במתן שירות "דואר עוקב". אם כן, בעדר ראיות שיש בהן כדי לתמוך בטענות התובעת, כי הדואר לא הגיע לתיבת הדואר אלא לכתובת אחרת; בהעדר ראיות לנזק כלשהו שנגרם לתובעת; ובהסתמך על הטענה כי שירות הפניית הדואר פקע - אני מורה על דחיית התביעה.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בין הצדדים התנהלו הליכים רבים, לרבות הטרדה מאיימת, ואף תובענות רבות שיזם התובע כנגד בני מישפחת הנתבע ופרוטוקולים של חלק מהם הוצגו בהליך (ראו הפרוט בפסק הדין שניתן ביום 18.7.23 ע"י בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקוה בת"ק 21622-03-23 (שי חיים נ' אורלי כהן).
כך גם הדיון נדחה לבקשתו, והוא הגיש מספר רב של בקשות בנסיון לדחות את הדיון פעם נוספת ונדחה.
התובע נידרש לנושא בהחלטותי מיום 16.8.23 ומיום 22.8.23 והשיב כי "נפגע ונחרד מבית המשפט בפתח תקוה" ובחר להגיש את התביעה בעיר תל אביב שלטעמו היא "עיר נייטראלית לקיים בו את הדיון". גם הסבריו בדיון לאחר שהנתבע הציג את הנושא, כי בחר בבית משפט זה כי הדיונים בתל אביב מוקדמים יותר אינם מניחים את הדעת, שכן כמתמחה במשפטים (כך לטענתו) הנתבע אמור לדעת כי כללי הסמכות אינם ענין הנתון לבחירתו החופשית, אלא קבועים בתקנה 2 לתקנות הנ"ל המתייחסת למקום מגוריו של הנתבע או מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.
...
עוד הוצגה תכתובת וואטסאפ (נ/1) בין התובע למי שניסה לתווך בין הצדדים להסדר כלשהו, במסגרתה, השיב התובע כי "עכשיו זה כבר לא יעזור... כי אני כבר החלטתי להרוס להם את החיים". הרושם שנוצר הוא שהתובע הגיש את התביעה דנן כחלק ממסכת ההטרדות של הנתבע ומשפחתו, ואכן גמר אומר "להרוס להם את החיים". יתרה מכך, משנטען כי התובע הוא תובע סדרתי וחרף עמדתו כי הוא מתמחה במשפטים, הוא לא צירף לתביעתו את טופס 1 המחויב בתקנה 3 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, ובמסגרת זו אף לא הצהיר כמה תביעות הגיש בשנה האחרונה.
נוכח כל האמור לעיל, סבורני כי התנהגותו של התובע מצדיקה פיצוי הנתבע.
סוף דבר משכך, התובע ישלם לנתבע (הוא התובע שכנגד) פיצוי בסך של 10,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 2,000 ₪.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בקשת רשות העירעור הנדונה הוגשה על פסק-דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כבוד הרשמת הבכירה ריבי לב אוחיון) מיום 24.7.2023 בת"ק 47225-02-22, אשר על-פיו נדחתה תביעת לשון הרע שהגישה המבקשת נגד המשיב, תוך חיובה בתשלום הוצאותיו בסך 1,000 ₪.
רקע דיוני קודם שנפנה אל פסק-דינו של בית המשפט קמא ואל בקשת רשות העירעור לגופה, ראוי להעיר מספר הערות; חלקן בעיניין ההליך בבית המשפט קמא וחלקן בעיניין ההליך הנידון.
אף עולה כי בצדק רב קבע בית המשפט קמא עוד ביום 17.5.2023 כי תביעות לשון הרע ובכללן התביעה הנדונה, אינן מתאימות להתברר בהליך של תביעה קטנה (ראו גם את החלטתו המשלימה והמנומקת מיום 21.5.2023).
...
בסופו של דבר (על-פי טענת המבקשת בבקשת רשות הערעור הנדונה, היה זה מסיבות חיצוניות להליך שלא נמצא מקום להידרש אליהן), לאחר תיקון כתבי הטענות ובכלל זה תיקון הסעדים שנתבעו, התביעה נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות.
אולם דומה כי אף ניתן היה להגיע למסקנה שונה, כי לא רק שלמשיב עמדה הגנה מכוח החוק בעניין אמירה זו, אלא שאמירתו לגבי התלונה שנסגרה אף בלי לחקור אותו, כי זו תלונת שווא, אינה בהכרח עולה כדי לשון הרע.
כך או אחרת, המבקשת לא הצביעה על קביעה של בית המשפט קמא או על מסקנה ממסקנותיו העולה כדי טעות של ממש, שהיא בגדר פגם מהותי בפסק דינו או שגיאה מהותית המצדיקים התערבות בפסק הדין.
לנוכח כל האמור, לא נמצא מקום למתן רשות לערעור על פסק-דינו של בית המשפט קמא ואף לא נמצא נימוק המצדיק להתערב בו. בהתאם לכך, בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו