הגשת טפסים בתיבת שירות סניף ביטוח לאומי

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ב"ל 3903-07-15 לפני: כב' השופטת יפה שטיין נציג ציבור (עובדים) מר יעקב מלול נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים בריל התובעים 1. היבה אבו פרחה ת.ז. 301712949 2. חאלד עוסמאן לפתאוי ת.ז. 312302664 ע"י ב"כ: עו"ד סופי טיקוצקי הנתבע המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494 ע"י ב"כ: עו"ד אפרת לבנוני פסק דין

ואכן, כידוע, תביעות רבות מוגשות למוסד באמצעות הדואר ו/או באמצעות הנחת טפסי התביעה בתיבת השרות המיועדת לכך בסניף המוסד מבלי שהמבוטחים נדרשים לבוא במגע עם מי מפקידי המוסד ואף ניתן להגיש תביעות אלו באמצעות התיבה המיועדת לכך מחוץ לשעות קבלת קהל.

...

אמנם לא כל תביעה מתקבלת לגופה אך כל תביעה מטופלת על ידי המחלקה, ועל פניו התביעות אינן נדחות על הסף על ידי פקיד הקבלה שאינו אמור למיין ולטפל בחומר שהגיע.

מקובלת עלינו אפוא, עמדת הנתבע כי אילו התובעת הייתה מגיעה לפקיד הקבלה בדלפק הקדמי בסניף הנתבע בתקופה הרלוונטית, לכל הפחות עצם פנייתה הייתה נרשמת, דבר שלא נעשה.

לאור זאת, טענות התובעת כי הגיעה פעמיים, ונדחתה (בניגוד לנוהל), ואף לא רשמו את עצם פנייתה - לא בוססו דיין, ולא הורם הנטל על התובעת בעניין זה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ומשלא שוכנענו כי הוגשה תביעה לדמי לידה במועד על פי החוק, אין מנוס מדחיית התביעה.

את הטופס ניתן להגיש באמצעות אתר האנטרנט של המוסד, בדואר, בפקס או באמצעות תיבת השרות של הסניף.

קבלת גישת המוסד תביא לתוצאה שלפיה ייפגעו ויופלו לרעה אותם מבוטחים שאין להם יכולת לקבל מידע מאתר מהאינטרנט ולהשתמש בשירותים המקוונים של המוסד לביטוח לאומי, אשר ככלל נמנים עם אוכלוסייה מוחלשת יותר.

...

הבקשה נדחתה, בנימוק ש "הוועדה מאשרת החזרת חוב מקורי לחייבים אך ורק במקרים חריגים ונדירים ולאור מצב רפואי ו/או סוציו אקונומי קשה ביותר. לדעת הוועדה זה לא המקרה ועל כן אין מנוס מדחיית הבקשה". המערערת עמדה על תביעתה להשבת מלוא סכום החוב שנוכה מקצבת הנכות ומקצבת הזקנה ששולמו לה. פסק דינו של בית הדין האזורי בתמצית, טענה המערערת בבית הדין האזורי כך: 14.1.

בהחלטת הוועדה לבחינת חובות מיום 16.7.2014 נקבע כי "במידה והיינו מעדכנים החוב ב- 2013 – החוב היה לביטול על פי החלטת מינהל הגמלאות". מהחלטה זו עולה כי אילו עניינה של המערערת היה נדון בוועדה לביטול חובות בשנת 2013 הייתה מתקבלת בקשתה לביטול יתרת החוב באותו מועד.

נוכח האמור, אנו קובעים כי בנסיבותיו הייחודיות של המקרה הנדון, ניתן לתקן את הפגם שנפל בהחלטת המוסד בדיעבד שלא על דרך החזרת עניינה של המערערת לדיון מחדש בוועדה לביטול חובות, אלא בקביעה כי יש לבטל את החוב כשיעורו נכון ליום 1.1.2013.

סוף דבר : הערעור מתקבל חלקית, ואנו קובעים כי המוסד ישיב למערערת את ההפרש בין סכום החוב נכון ליום 1.1.2013 לבין סכום החוב עליו ויתר המוסד בהחלטה מיום 16.7.2014.

בטופס הבקשה ציינה התובעת כי הסיבות לאי קיום חובת תשלום דמי הביטוח היו: "קודם כל, ההכנסה שלנו מאד נמוכה והיו לנו שבעה ילדים בבית. עכשיו ב"ה, יש לנו שמונה. גם מבחינה לוגיסטית וגם מבחינה כספית, היו מינעות לשלם את כספי הביטוח הלאומי בזמן. מצ"ב מכתב הרו"ח שלנו המסביר למה הוא לוקח אחריות על אי תשלום דמי ביטוח בזמן". עוד ציינה התובעת שהסיבה שמנעה תשלום דמי ביטוח במועד היא: "הרו"ח לא הגיש טופס 6101 בזמן כדי לעדכן שאני בפועל הייתי עובדת יותר בעשרים שעות בשבוע והייתי מקבלת יותר מ 3,500 ₪ בחודש. לפני העידכון באמצעות טופס 6101 לא יכולתי לעשות הֶסדר, וזה נעשה לצערינו רק אחרי הלידה." לאחר הגשת הבקשה הגישה התובעת לנתבע מכתב של רו"ח סברנסקי מיום 15 בינואר 2020, שבו אישר רוח סברנסקי, כי התובעת התחילה לעבוד יותר מ-20 שעות בשבוע, ולקבל הכנסה כעצמאית של יותר מ- 3,500 ₪ החל מינואר 2019.

בעלה של התובעת נימנע מלהעיד ולחשוף עצמו לחקירה נגדית, שבה ניתן היה לברר איתו אם אכן פנה לסניף, ועניינים נוספים כמו השאלה, שהועלתה בעדותה של גב' ניסים, שאם אמנם פנה לסניף - האם הוסבר לו שניתן להשאיר פנייה בכתב בתיבת השרות שהייתה מבהירה שהתובעת מעוניינת לשלם דמי ביטוח ומזה זמן מצפה לקבל מהמוסד שוברים מתאימים לבצוע התשלום.

התובעת טוענת שטענת הנתבע בסיכומיו, לפיה לא מוטל עליו לנחש מהי כוונת המבוטח כאשר מוגש דיווח חסר שאין בו כדי להביא לשינוי במעמדו, אינה אלא טמינת הראש בחול בנגוד לחובתו של המוסד לביטוח לאומי, כגוף סוצאלי, לפעול לטובת המבוטחים ולסייע להם במיצוי זכויותיהם.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת כאמור בסעיף 18 לעיל.

] רואה החשבון טען שלא הצליח להגיש טופס "דין וחשבון רב שנתי" באופן מקוון ולכן הגיש את הטופס הידני באמצעות הנחתו בתיבת שירות של הנתבע בסניף אום אל פחם[footnoteRef:5].

] "בשיחה עם המייצג גמיל טוען שהנ"ל נפגע בעבודה ולא זכור לו מתי נפגע או בחודש 11/2020 או 10/2020. ולדבריו בעבר הגיש טופס ידני ומשום מה לא עודכן. (כ)שנשאל למה לא עקב אחרי התיק לדבריו הייתה תקופת קורונה. הוסבר שביטוח לאומי עבד רגיל והוא מודע לזה את הטופס שנתקבל באתר ביום 30/6/2020 לא הוזן ובקש שלא להזין מכיוון שהחישוב שנתי". באותו היום (7.7.2021) עודכן מעמדו של התובע כ"עובד עצמאי" באופן רטרואקטיבי מיום 1.1.2020, בהתאם לטפסים שהוגשו והוא חויב בתשלום דמי ביטוח בגין מלוא התקופה[footnoteRef:14].

באותה תקופה כנראה שהיתה לנו בעיה בתקשורת ולכן, הגשתי את הטופס פיזית בסניף אום אל פחם, וזאת לאחר כמה פעמים שניסיתי ליצור קשר טלפוני עם המל"ל. אבקש לציין, שהיתה תקופת קורונה והיה קשה לכל משרדי הרו"ח ליצור קשר עם כל רשויות הממשלה.

בהקשר זה נציין כי מר אגבריה אישר שתיבת השרות בסניף אום אל פחם היא נקודת שירות למבוטחים ושניתן להגיש בה כל בקשה או אישור.

...

אי לכך, משהתובע הגיש את המסמכים לנתבע לפני התאונה ומשרואה החשבון פנה לנתבע מספר פעמים בנושא זה בשנת 2020 ובשים לב למגיפת הקורונה שפרצה באותה תקופה, אנו סבורים שיש לראות בתובע כ"מי שעשה את המוטל עליו להירשם".

בנסיבות אלה, מששוכנענו כי התובע עשה את המוטל עליו כדי להירשם כדין בהתאם לסעיף 77(א) לחוק, יש לראותו כ"מבוטח" לפי סעיף 75(א)(2) לחוק.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

באשר למעקב אחרי הגשת הטופס קבע בית הדין האיזורי כי הוא מקבל את עדות רואה החשבון שבאותה תקופה פרצה מגפת הקורונה והיה עומס עבודה רב במשרדו, במשרדי מס הכנסה והביטוח הלאומי ולכן התקשה לקבל מענה.

בית הדין האיזורי לא מצא כי העובדה שטופס ייפוי הכוח נחתם בחודש מאי 2020 כסותרת את גרסת רואה החשבון שהגיש את הטופס הידני עוד בחודש פברואר 2020 באמצעות תיבת השרות בסניף אום אל פחם יחד עם הטופס הידני, שכן לא נרשם בו שרואה החשבון מייצג את המשיב ולכן לא היה עליו להמציא למוסד טופס ייפוי כוח באותו מועד.

...

שנית, "המסמכים שהוגשו אינם כוללים פירוט של זהות הגורם שביצע את הפעולות, אינם כוללים פירוט של הפעולות שבוצעו אלא רישום תמציתי של סוג הפעולה. כמו כן, התובע לא נחקר על פעולות אלה ולא הוכח שנכנס לתיק האישי וראה את המעמד שעודכן בו". עוד קבע בית הדין האזורי כי "אין בעובדה שהתובע יוצג מיום 20.8.2020 ועד חודש 5.7.2021 על ידי רו"ח איתי כהן ושבאותה תקופה לא בוצעו פעולות בתיקו, כדי להחליש את גרסתו או כדי להצביע על כך שלא עשה את המוטל עליו על מנת להירשם, שכן שוכנענו שבאותה תקופה סבר התובע שמעמדו מעודכן". לכן הגיש את תביעתו למוסד בחלוף חמישה חודשים ממועד התאונה על יסוד הבנתו כי הוא רשום כעצמאי.

בית הדין האזורי סיכם וקבע כי "משהתובע הגיש את המסמכים לנתבע לפני התאונה ומשרואה החשבון פנה לנתבע מספר פעמים בנושא זה בשנת 2020 ובשים לב למגיפת הקורונה שפרצה באותה תקופה, אנו סבורים שיש לראות בתובע כ"מי שעשה את המוטל עליו להירשם". בית הדין חייב את המוסד בתשלום הוצאות בסך 4,500 ש"ח. טענות המוסד בערעור המוסד טוען, כי בניגוד למסקנת בית הדין האזורי, המשיב לא עשה את המוטל עליו כדי להירשם בהתאם להוראות סעיף 77 (א) לחוק.

לאור המקובץ, לטעמנו גם בהינתן הקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי לא ניתן לראות במשיב (לרבות באמצעות מייצגו) כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם כעצמאי במוסד.

מעבר לצורך ובנוסף נציין כי לטעמנו המשיב לא הוכיח כי הוגש למוסד הדין וחשבון, ונסביר: בית הדין האזורי השתכנע כאמור כי רואה החשבון דיווח למוסד על שינוי מעמד המשיב.

סוף דבר הערעור מתקבל.