כן עולה מחוות הדעת ומהראיות כי אחד היתרונות המשמעותיים הגלומים בשיטת בנייה זו היא מהירות הבנייה (וראו גם סעיף 24 לתצהיר הנתבעת 5), וניתן להווכח בכך במקרה דנן, כאשר בהסכם נקבע כי הווילה תמסר לתובע בשלמותה בתוך שישה חודשים ממועד סיום עבודות העפר, החפירה והמילוי, וכן נראה כי עלויות הבניה של בניה בשיטה הנזכרת נמוכות מבניה בשיטה הקונבנציונלית (וכלשונו של האדריכל טנוס, המומחה מטעם התובע, "זה בעצם לבנות מהיר, לבנות בזול ולבנות קל").
יוזכר בהקשר זה כי בהתאם להלכה הנוהגת "משהגישו הצדדים את חוות הדעת מטעמם, ומשהוגשה חוות דעת על ידי מומחה מטעם בית המשפט, אין הצדדים רשאים להוסיף ולהגיש חוות דעת נוספת מטעמם כדי לסתור את חוות דעתו של מומחה בית המשפט. סדר הדברים הוא, שמומחה בית המשפט מתייחס לחוות דעת המומחים מטעם הצדדים, ולא להיפך" (בר"ע (מחוזי חיפה) 731/06 חישולי כרמל בע"מ נ' קריאף, פסקה 14 (5.12.2006)).
...
המסקנה העולה מכל האמור היא כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי היה בכוונתו להשכיר את הווילה בהיקף שנתבע על ידו (דמי שכירות שנתיים), ולא הוכיח מה ההיקף הראלי בו היה בכוונתו וכן באפשרותו להשכיר את הווילה, וכן לא סיפק נתונים המאפשרים לערוך חישוב לגבי שכירות יומית.
בשים לב לאמור סבורה אני כי מקרה זה נמנה עם המקרים בהם ראוי לעשות שימוש בסמכות לפסוק פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון, וכי לתובע נגרם נזק משמעותי, ולאחר איזון בין כל השיקולים הצריכים לעניין זה, אני מורה על פיצוי בסך של 85,000 ש"ח (לפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ראו: גבריאלה שלו, יהודה אדר דיני חוזים - התרופות (התשס"ט), 299-312; ת"א (מחוזי מרכז) 37736-08-20 בר טל נ' בן גרא, פסקאות 57-62 (6.10.2022)).
סיכומם של דברים
מכל הטעמים עליהם עמדתי לעיל, אני מקבלת את התביעה, ומורה כי על הנתבעים לשלם לתובע פיצוי כדלקמן:
פיצוי בסך של 705,869 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן (12.12.2016) ועד למועד פסק הדין.