הגשת חוות דעת מומחה מטעם צד אחד

אכן, כפי שמציין המלומד יששכר רוזן-צבי: "בעלי הדין רשאים להגיע להסכמות דיוניות בעניינים שבהם סדרי הדין מעניקים לצדדים זכאות פרוצדוראלית שהם רשאים לוותר עליה (כגון ההסכמה כי חלף הגשת חוות דעת מומחה מטעם כל אחד מן הצדדים תוגש חוות דעת אחת מטעם שניהם; הסכמה על צימצום הקף גילוי המסמכים שכל צד ידרוש מן הצד שכנגד; וההסכמה כי אף אחד מן הצדדים לא יחקור את עדי הצד שכנגד), וכן בעניינים שבהם הצדדים רשאים לסטות מהוראות סדרי הדין (כגון ההסכמה לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט לגורם חצוני כגון בדיקת פוליגראף)" (י' רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 228-227 (מהדורה שנייה, 2023; להלן: "רוזן-צבי")).

...

רק בעקבות החלטתי מיום 17.1.2023 התייחסה התובעת לסוגיה בהודעה המשלימה, במסגרתה טענה מדוע יש מקום לדעתה לסטות מההסדר הדיוני ולהתיר את חקירת השמאי כהן.

מאחר שהתובעת נמנעה לציין בבקשתה את ההסדר הדיוני שקיבל תוקף של החלטה, וממילא גם נמנעה מלטעון מדוע אין לכבד אותו, דין הבקשה כפי שהוגשה להידחות על הסף (וכאמור דינה להידחות גם לגופה).

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לחקירת השמאי כהן נדחית.

כן עולה מחוות הדעת ומהראיות כי אחד היתרונות המשמעותיים הגלומים בשיטת בנייה זו היא מהירות הבנייה (וראו גם סעיף 24 לתצהיר הנתבעת 5), וניתן להווכח בכך במקרה דנן, כאשר בהסכם נקבע כי הווילה תמסר לתובע בשלמותה בתוך שישה חודשים ממועד סיום עבודות העפר, החפירה והמילוי, וכן נראה כי עלויות הבניה של בניה בשיטה הנזכרת נמוכות מבניה בשיטה הקונבנציונלית (וכלשונו של האדריכל טנוס, המומחה מטעם התובע, "זה בעצם לבנות מהיר, לבנות בזול ולבנות קל").

יוזכר בהקשר זה כי בהתאם להלכה הנוהגת "משהגישו הצדדים את חוות הדעת מטעמם, ומשהוגשה חוות דעת על ידי מומחה מטעם בית המשפט, אין הצדדים רשאים להוסיף ולהגיש חוות דעת נוספת מטעמם כדי לסתור את חוות דעתו של מומחה בית המשפט. סדר הדברים הוא, שמומחה בית המשפט מתייחס לחוות דעת המומחים מטעם הצדדים, ולא להיפך" (בר"ע (מחוזי חיפה) 731/06 חישולי כרמל בע"מ נ' קריאף, פסקה 14 (5.12.2006)).

...

המסקנה העולה מכל האמור היא כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי היה בכוונתו להשכיר את הווילה בהיקף שנתבע על ידו (דמי שכירות שנתיים), ולא הוכיח מה ההיקף הראלי בו היה בכוונתו וכן באפשרותו להשכיר את הווילה, וכן לא סיפק נתונים המאפשרים לערוך חישוב לגבי שכירות יומית.

בשים לב לאמור סבורה אני כי מקרה זה נמנה עם המקרים בהם ראוי לעשות שימוש בסמכות לפסוק פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון, וכי לתובע נגרם נזק משמעותי, ולאחר איזון בין כל השיקולים הצריכים לעניין זה, אני מורה על פיצוי בסך של 85,000 ש"ח (לפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ראו: גבריאלה שלו, יהודה אדר דיני חוזים - התרופות (התשס"ט), 299-312; ת"א (מחוזי מרכז) 37736-08-20 בר טל נ' בן גרא, פסקאות 57-62 (6.10.2022)).

סיכומם של דברים מכל הטעמים עליהם עמדתי לעיל, אני מקבלת את התביעה, ומורה כי על הנתבעים לשלם לתובע פיצוי כדלקמן: פיצוי בסך של 705,869 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן (12.12.2016) ועד למועד פסק הדין.

כל אחד מן הצדדים הגיש חוות דעת מומחה מטעמו לעניין שאלה החבות לארוע התאונה.

...

לסיכום פרק זה, אני סבור כי לתובע אשם תורם לקרות התאונה בשיעור של 25%.

עוד נמצאנו למדים, כי בחודשים 5/19-7/19 התובע הועסק ע"י אי. קיי.

עם זאת, אני סבור כי יש מקום לפסוק לתובע סך של 3,000 ₪ כפיצוי גלובלי בגין ראש נזק זה. נזק שאינו ממוני – התובע טוען, כי תחת ראש נזק זה של כאב וסבל, הוא זכאי לפיצוי בגובה 60,000 ₪ ובהתחשב בחומרת פגיעתו, נכותו, סוג הפגיעה, אופי הנכות שנותרה לו, שני הניתוחים שעבר בברכו וימי האשפוז בעקבותיהם, כאביו ומגבלותיו הפיזיים, שלא חלפו עד היום.

נקדים ונאמר שמומחה בית המשפט מונה בהסכמת הצדדים על פי תקנה 88(ד)(2) לתקנות הקובעת שכאשר מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, "יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא התקבלו כראיה". לפיכך, אדרש רק לחוות דעתו של מומחה בית המשפט.

רק בסיכומים, כאשר התוצאה אינה לרוחה היא טוענת לראשונה לעניין זה. עוד אציין ששלושת פסקי הדין שהציגה קנרול, עסקו בחוות דעת של תובעים ואלו בתיק זה עסקינן בחוות דעת של מומחה מוסכם על הצדדים, אשר יש לו מלכתחילה מעמד שונה ממעמדו של מומחה מטעם צד אחד.

...

לפיכך איני מקבלת את טענת קנרול להפסדים של 6 חודשי הפעלה, אשר לטעמי כלל לא הוכחו.

בהתחשב בכל האמור לעיל, והיות והמומחה מטעם בית משפט קבע 20 ימי עבודה על מנת לתקן את הליקויים וקנרול טוענת לתקופת השבתה של חודש וחצי, אני קובעת שיש לחייב את פז בפרק זמן של חודש של השבתה לצורך תיקון הליקויים לעניין זה הביאה פז את חוות דעתו של מומחה פז שבסיס הנתונים שלו היה מכירות התחנה בפועל בין השנים 2014 עד 2019.

סוף דבר לתביעה ולתביעה שכנגד בתביעה העיקרית - קנרול ובעלי המניות, יחד ולחוד, ישלמו לפז סך של 1,787,144 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית של 5.2% לשנה וזאת מיום חתימת הסכם התוספת (8.4.2019) ועד למועד התשלום בפועל; וכן את הסכום הנוסף בסך 84,552 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת כתב התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כאמור, לאחר שכל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת מומחה מטעמו יחד עם כתבי הטענות, בהמשך לקדם המשפט מיום 29.5.22 בו הסכימו הצדדים כי חוות דעת המומחה שובל שצורפה לכתב ההגנה מוסכמת על שני הצדדים, ובהמשך להמלצת בית המשפט – הוסכם כי אותו מומחה ישלים את חוות דעתו בשאלת האחריות לניזקי הרטיבות.

...

כפי שפירטתי לעיל בהרחבה, שוכנעתי כי נזקי הרטיבות החלו בשנת 2017 או בסמוך לפני כן. לפחות שנתיים וחצי מתוך התקופה האמורה לא התגוררה התובעת בדירתה כי אם השכירה אותה לעמותת "הבית של אנדריי" (לעניין זה ר' עדותה של התובעת בעמ' 32 ש' 33-12 לפר').

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 20,638 ₪ (65% מעלות תיקון הנזקים כפי שהוערכה על ידי המומחה מטעם בית המשפט).

בנוסף לאמור וללא קשר אליו ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 7,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מהתנהלותם; את חלקה של התובעת בשכרו של המומחה מטעם בית המשפט קרבצ'יק כפי ששילמה התובעת בפועל, ואת שכר המומחה מטעם התובעת מר ישראל אביטל כפי ששילמה התובעת בפועל.