הגשת הקלטה ללא תמלול כדין בתביעות קטנות

הנתבעת הגישה את התמלילים מבלי שהוגשו הקלטות של השיחות.

זכויות המשמורת הנזכרות בסעיף קטן (א) יכול שינבעו במיוחד מכוח דין, החלטה שיפוטית או מינהלית או הסכם בעל תוקף משפטי על פי דין אותה מדינה.

שלושה תנאים מקדמיים נקבעו איפוא בסעיף 3 לחוק אמנת האג, כדי שהרחקתו של קטין תיחשב "שלא כדין": המעשה הפר את זכויות המשמורת של הגורם ממנו הורחק הקטין; זכויות המשמורת הופעלו בפועל ע"י אותו גורם; המדינה ממנה הורחק הקטין הייתה מקום המגורים הרגיל של הקטין סמוך להרחקה.

על יסוד התשתית הראייתית שהובאה לפניי, השתכנעתי כי התביעה הוגשה על רקע הסיכסוך שפרץ בין הצדדים בחודש אוקטובר 2021 , אשר הוביל למעצר התובע ולקרע ממשי ביחסי הצדדים.

...

על יסוד מסקנות אלה, אני קובע כי מקום המגורים הרגיל של הקטינים הינו בישראל.

כפועל יוצא, אני קובע כי הנתבעת לא ביצעה חטיפה ואין מקום להפעלת המנגנון הקבוע בחוק אמנת האג.

( פ"ד נא( התוצאה היא כי התביעה נדחית.

ביום 13.7.2022 הוריתי לתובעת להגיש תמליל כדין של אותן הקלטות שבידיה.

אכן, כפי עמדתן הבסיסית של הנתבעות, קיימת רלוואנטיות (מסוימת לפחות) לשאלות ולמסמכים מושא הבקשה שבנידון, למרות שאלו עוסקים במנכ"ל התובעת, למרות שהמנכ"ל בחר שלא להגיש תביעה אישית משלו, ובשים לב לחלק מעילת התביעה ולחלק מהטענות של התובעת בכתב התביעה (שיוצרות זיקה רלוואנטית ברורה בין התובעת לבין המנכ"ל שלה).

עם זאת, אני יכול להבין, באופן חלקי לפחות, את טענת התובעת, לפיה הבקשה שבנידון אינה נוגעת בהכרח בליבת המחלוקת שבין הצדדים (מחלוקת גם באשר לנכונות ולמוטיבציית הפרסומים שביצעו הנתבעות, כאשר מן הדברים שעלו בישיבת קדם המשפט מיום 6.11.2022 עולה ספק לכאורה בשאלה, האם ומדוע פירסמו הנתבעות על דבר עיקול שהטילה התובעת על צרכנית מים רלוואנטית בגין חוב גדול של כ- 102,000 ₪ בשעה שהתובעת טוענת, בסוף היום אם כי לא מיד ובזמן אמת כנראה, כי כלל לא הוטל עיקול בגין חוב גדול זה, אלא בגין חוב קטן בהרבה ע"ס כ 1,500 ₪ ואף ישן).

...

בסעיף 2 לכתב ההגנה נטען "עסקינן בתביעה חסרת תום לב, בעלת מאפיינים של תביעת השתקה, שהוגשה תוך הסתרה מכוונת ושיטתית, לכל אורכה ממש, של מצגי התובעת ומנכ"לה בזמן אמת, המשמיטים את הקרקע מתחת לטענות התובעת". בסעיף 8 לכתב ההגנה נטען "המסקנה ברורה: התובעת ומנכ"לה ביצעו עוולות נזיקיות של הטעיה, לרבות הטעית צרכן, ואף התנהגו ברשלנות...". בסעיף 17 לכתב ההגנה נכתב "התובעת לא זכאית לשום פיצוי ושום סעד" ובסעיף 18 לכתב ההגנה נכתב "בפרסומים הנטענים אין הוצאת לשון הרע כלפי התובעת, ולחילופין, עומדות לנתבעות הגנות לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965...התובעת ומנכ"לה ניתקו, בהתנהגותם, כל קשר סיבתי, אם היה (דבר המוכחש), בין התנהגות הנתבעות לבין כל נזק (מוכחש)...". ביום 9.6.2022 הוגשה רשימת בקשות מטעם הנתבעות – בקשה לקבל מהתובעת תצהיר תשובות לשאלון ובקשה לקבל מהתובעת תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים.

שוכנעתי להעדיף את עמדת ואת נימוקי הנתבעות על פני אלו של התובעת.

למען הסדר הטוב, התובעת תגיש גם לתיק ביהמ"ש עד אותו מועד העתק מהנ"ל. התובעת תשלם לנתבעות הוצאות ההליך בסך 4,000 ₪ (סכום הוצאות זהה לזה שבו חויבו הנתבעות כלפי התובעת בישיבת יום 30.6.2022).

הנתבעת הפרה את הוראות המפקח על הביטוח, שעה שלא שלחה מכתב דחייה למבוטח כדין, ולפיכך בחלוף הזמנים, לא נותר לתובעת אלא להגיש תביעה זו. טענות הנתבעת הנתבעת טוענת כי המבוטח לא עמד בנטל ההוכחה החל עליו לכל אורך הדרך להוכיח כי אכן היתקיים ארוע הביטוח המצדיק את תגמולי הביטוח למבוטח ומכאן לתובעת כמי שבאה בנעליו, וכמי ששעבדה לטובתה את פוליסת הביטוח ותגמוליה.

ייאמר גם כי על דוכן העדים המבוטח ואביו גם כן לא דייקו, מאחר ונדרשו להיזכר בפרטים קטנים כגון שעה ויום.

הטענה כי אמו של המבוטח הכחישה את כל סיפור הסיוע לאביו של המבוטח ביום בו נסע לקחת את רכבו של המבוטח, לא הוקלטה ולא הובא כל תמליל של שיחה כזו.

...

התרשמות מהחוקר ייאמר כבר מיד: אינני מקבל את טענות התובעת בסיכומיה באשר לכושרו המקצועי של החוקר.

מכל האמור אני קובע כי הוכח שווי הרכב בסך של 49,000 ₪.

סוף דבר מכל האמור מצאתי לקבל את התביעה ברובה, ולחייב את הנתבעת בתשלום סך של 49,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 31424-08-22 אזולאי נ' אביעד שירותים תיק חצוני: בפני כבוד הרשם הבכיר יגאל ברק- עופר התובע – הנתבע שכנגד אמיר אזולאי, ת.ז. 039235718 הנתבע – התובע שכנגד אביעד סי ג'יי, ת.ז. 039796289 פסק דין

הגבייה דרך כרטיס האשראי נעשתה כדין בהתאם להזמנת העבודה, כאשר התובע נידרש לשלם סכום נוסף עבור ניקיון הציוד.

התובע הוכיח באמצעות תימלול הקלטה שלא הוכחש ע"י הנתבע, כי הנתבע ציין שציוד בהיר עולה 10% יותר.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על האמור בפסק דין זה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בתוך 15 יום.

...

לעניין התביעה שכנגד, אין חולק כי בנוסח ההזמנה החתום נכתב, בין היתר, כדלקמן: "הציוד באחריות הלקוח לרבות גניבה, החרמה, שבר, שריפה, לכלוך ונזקים אחרים". אולם, אני סבור כי לא מתקבל על הדעת לפרש את נוסח ההזמנה ככולל תשלום בגין לכלוך ונזקים צפויים, אלא יש לפרש כי כשם שגניבה, החרמה וכו' הם מקרים בלתי צפויים, כך אף הלכלוך ושאר הנזקים מחייבים את הלקוח בתשלום רק כאשר הם חורגים מהצפוי.

אני סבור, לפיכך, כי עלות תיקון הנזק המוכח – חיבור פלטת כיסא אחת והחלפת פלטת שולחן אחת, איננה עולה על 200 ₪, וממילא סכום התיקון מתקזז עם התשלום ששילם התובע ביתר.

לאור סכומי התביעות, אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 350 ₪.

בהמשך, עברה התובעת בירור רפואי אשר הדגים קרע קטן בשרירי הירך האחוריים מימין.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בעיניין ההקלטה, קבעתי כי התובעת תמציא לביהמ"ש את ההקלטה בצרוף תמליל ערוך כדין עם העתק לנתבעת.

ביום 17.11.2022 הוגש תימלול של ההקלטה ותצהיר של עורך ההקלטה מטעם התובעת.

סעיף 38 לפקודת הנזיקין קובע כי "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה." ההלכה הפסוקה קובעת כי דבר מסוכן יכול להיות מסוכן לפי טבעו או בשל פגם לא רגיל במוצר.

...

מכאן, הרי שיש לדחות את התביעה.

לסיכום, התובעת לא הוכיחה את נסיבות התאונה או את העברת נטל הוכחת הנסיבות לנתבעת ומשכך הרי שהתביעה נדחית.

בנסיבות תיק זה, אני מורה לתובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 5000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.