הגשת דוח תקופתי למע"מ ללא תשלום - סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ

כתב האישום ייחס למערערים 3 ו-4 – בעלים ומנהלים של מסעדות שכל אחת מהן פעלה כעוסק מורשה בפני עצמו (המערערות 1 ו-2) – ביצוע עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ תקופתיים ושל אי תשלום מע"מ במועד, עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: החוק) ועל פי תקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: התקנות).

בהכרעת הדין הורשעו המערערים 3 ו-4 בחמש עבירות של אי-הגשת דו"חות תקופתיים של מע"מ במועד (עבירות לפי סעיף 117(א)(6) בקשר לסעיף 67 לחוק ותקנה 20 לתקנות) ובשבע עבירות של הגשת דו"ח ללא תשלום (עבירות על סעיף 118 לחוק בצרוף סעיף 88(א) וסעיף 23(ב)(1) לתקנות).

...

אף שדומה כי יש טעם בטענות לפיהן נקלעים רבים מבעלי העסקים העצמאיים לקושי בשל הוראות החוק והתקנות ודרך אכיפתן, הגענו למסקנה לפיה דין הערעור להידחות.

מאחר שטענתם העיקרית של המערערים סבבה את התוצאה הקשה של עצם ההרשעה ואת הכתם הפלילי הדבק בהם בעקבותיה, וכאשר המסקנה היא שהיה מקום להרשיעם בעבירות של אי-הגשת דו"חות במועד, הרי שלא מתקיימות אותן נסיבות חריגות המצדיקות הידרשות לערעור מעין זה, שאינו אלא בגדר תקיפה עקיפה של הוראות החוק ושל מעשים מינהליים.

לנוכח כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות, וכך אנו מורים.

כתב האישום המקורי ייחס לנאשם ביצוע שבע עבירות על הוראות סעיף 117 (א) (6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975; וכן ביצוע שלוש עבירות על סעיף 118 יחד עם סעיף 88 (א) לחוק מע"מ ותקנות 23 (ב) (1) ו-27 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו – 1976.

כאמור, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המקורי, כלומר, הוא הודה בכך שביצע שבע עבירות על חוק מע"מ, שעניינן אי הגשת דוחות תקופתיים ואי תשלום המס הנובע מהם, ושלוש עבירות של דיווח חסר תשלום, כלומר, דיווח ללא העברת התשלום הנובע מהעסקאות שביצע.

...

ככל שההסדר אינו מניח את דעתם, להם שיקול דעת רחב באם להעתר לבקשה ובאם לדחותה.

כששיקולים מתווספים לקדירת השיקולים שיש לקחת בחשבון בבחינת הסעדים הנתונים תחת ההגנה מן הצדק, התוצאה היא שאין מקום לבטל את כתב האישום המקורי.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לבטל את כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק.

הנאשם הורשע, על פי הודאתו בבצוע 4 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד לפי סעיפים 117(א)(6) ו- 88(א) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן – חוק המע"מ) ולפי תקנה 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו 1976 (להלן – תקנות המע"מ) וכן בבצוע עבירה של אי תשלום המס במועד לפי סעיפים 117(א)(6) ו- 88(א) בחוק המע"מ ולפי תקנה 23(ב)(1) לתקנות המע"מ. על פי עובדות כתב האישום הנאשם, על אף היותו עוסק מורשה לא הגיש במועד 4 דוחות תקופתיים לרשויות מע"מ, בין התאריכים 6/17-2/18 וכן לא שילם במועד את המס אותו חייב בהתאם לדוח 4/18..

המבקש הורשע על פי הודאתו בבצוע 17 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6)  לחוק המע"מ. סכום המחדל 303,688 ש"ח. המחדל הוסר באופן חלקי ובמועד גזר הדין עמד חוב המס על סך של 112,429.

...

] יוצא אפוא כי על-פי תכליתם, האיסורים הפליליים על הימנעות מהעברת מסים שנגבו משתרעים גם על מצבים שבהם לפרט עומדת אך ברירה בין עיכוב כספי המסים בידיו לבין התמוטטותו הכלכלית.

לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות שבפני נע ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר, קנס הנע בין 6,000-13,000 ₪ וענישה נלווית.

ראו למשל: רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013): "... לא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו (רע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (6.7.2009)).קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות. אף טענתו של המבקש, כי בסופו של יום, יזכו רשויות המס לקבל את כספי החוב בחזרה, אינה מובילה למסקנה, כי יש להקל בעונשו. המבקש מנע העברתם של כספים, אשר נועדו לקופת הציבורית, ובכך גיבש את חובו למשיבה. כעת מבקש הוא מבעלת חובו להמתין תקופה בלתי ידועה מראש, עד לפרעון החוב, ועוד לראות בכך טעם להקל בעונשו. איני סבור כי הדבר ראוי מבחינה מוסרית, וודאי שאין לעמדה זו כל עוגן משפטי...במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם." ראו גם רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14).

עונשם של הנאשמים סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים.

רקע כנגד הנאשם, אשר בזמנים הרלוואנטיים היה מנהל פעיל בעוסק מורשה בתחום עבודות שיפוצים, הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו 13 עבירות של אי הגשת דוח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ").

הנאשם הורשע בבצוע העבירות לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון כי בין השנים 2016-2019 לא הגיש במועד, במודע, 13 דו"חות תקופתיים למע"מ ולא שילם את המע"מ הנובע מהם בסך של 262,864 ₪.

...

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, בחנתי את ההסדר המוסכם אל מול מתחם העונש ההולם והבאתי בחשבון גם את האינטרסים שאינם כלולים בתיקון 113 – עידוד עריכת וקבלת הסדרי טיעון; השיקולים שעמדו בבסיס ההסדר; והציפיה של הנאשמים כי ההסדר יכובד - הגעתי למסקנה כי הענישה לה עותרת המאשימה אינה חורגת מהענישה הראויה.

בהתייחס לכל האמור לעיל, אני מוצאת כי הסדר הטיעון עומד במבחן האיזון והסבירות ומשכך יש לכבדו.

סיכום והכרעה בשקלול נסיבות התיק שבנדון אני סבורה כי בשים לב מחד לאי הסרת המחדלים ומאידך לאי ביצוען של עבירות נוספות, עברו הנקי של הנאשם בתחום עברות המס ויתר הנסיבות האישיות והכלכליות שפורטו - עונש מוחשי בצירוף עונשים נלווים יאזן נכונה בין מכלול השיקולים, לרבות אינטרס ההרתעה, האישי והציבורי.

כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן בשלישית, הנאשם שימש מנהל בפועל של חברת ר.א ברק טכנולוגיה בע"מ (להלן: "החברה", אשר נרשמה כעוסק מורשה לעניין החוק ביום 1.9.93 ומתוקף כך הייתה חייבת בהגשת דו"חות תקופתיים למע"מ ותשלום המס הנובע מהם.

באישום השני מפורט כי הנאשם במסגרת תפקידו כמנהל בחברה לא הגיש במועד 4 דו"חות תקופתיים כאשר הדו"חות הוצגו באיחור, חלקם לא שולמו וחלקם שולמו באופן חלקי או מלא.

בת"פ (רמ') 48925-11-10 מדינת ישראל נ' שמעיה (18.7.13), הורשע הנאשם בבצוע 28 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת, או מסירת דוח או מיסמך אחר הכולל ידיעה כאמור, במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום המס וכן ב- 8 עבירות על סעיף 117(ב)(7) לחוק מע"מ. סכום החוב של הנאשם במועד גזר הדין עמד על 447,704 ₪ קרן מס. בית המשפט השלום, גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר ויום אחד לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, וכן קנס בסך 25,000 ₪.

...

שקלול הנתונים בעניינו של הנאשם, לאחר ששמעתי העדים השונים במסגרת פרשת התביעה וההגנה ולאחר שבחנתי סיכומי הצדדים הביאו אותי למסקנה כי יש מקום שלא למצות הדין עם הנאשם שבפני, אשר התרשמתי כי הפיק את הלקח מההליך המשפטי לעניין ההתנהלות הכלכלית הנכונה ואף בחר לשנות את דרכיו בשנים האחרונות תוך שהסיט עצמו להיות עובד שכיר אצל אחרים.

עם זאת, בשים לב לגריעת סכומי הכסף מהקופה הציבורית אין מנוס מהטלת קנס כספי מתון שיש בו כדי לאזן בין הנזק לקופה הציבורית ונסיבות העושה והמעשה.

סוף דבר אשר על-כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בבית אבות "שירלי" בדימונה, ברחוב באבא סאלי 2 בדימונה, במשך חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.