מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הגשת בקשת ביזיון על ידי צד שלישי

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר הסכמת התובעת וסיום יחסי העבודה יוצגה היא על ידי הנתבע במסגרת תביעה כספית שהוגשה כנגדה על ידי צד ג'.
חרף קבלת התלושים לא הססה התובעת והגישה תביעה לקבלת תלושי שכר ובקשה על פי פקודת ביזיון ביהמ"ש. מלבד הסתירה בגירסת התובעת לעניין תלושי שכרה קיימת סתירה נוספת שכן התובעת טענה כי פנתה רק בחודש מאי – יוני לקבלת דמי אבטלה ומנגד בחקירתה הנגדית התברר כי החלה לעבוד כחודש ימים לאחר הפסקת עבודתה אצל הנתבע.
טענת הנתבע כי התובעת אשר הייתה בימי מחלה והתייצבה במשרד כשרגלה מגובסת, בקשה לסיים א העסקתה לאור קשים משפחתים – אישיים לא הוכחה על ידי הנתבע, והוכחשה מכל וכל ע"י התובעת.
...
בהתאם לכך ולאחר איזון בין הפרמטרים הנזכרים לעיל ונוכח תקופת העבודה, מצאנו להפחית את סכום הפיצוי בגין רכיב זה ולהעמידו על סך של 20,000 ₪ בגין הפרת חוק איסור לשון הרע.
עוגמת נפש: לאור הסכום אשר נפסק לחובת הנתבע בשל הפגיעה בשם הטוב ונוכח ההלכה הפסוקה על פיה פסיקת פיצויים בגין עגמת נפש, אינו סעד אשר יינתן כדבר שבשגרה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד (ע"ע (ארצי) 10376-05-10 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ – אליאס, 23.12.10; ע"ע (ארצי) 456/06, בש"א (ארצי) 205/07 אוניברסיטת תל אביב – אלישע, 27.2.2008), לא מצאנו מקום לפסוק לתובעת פיצוי נוסף בגין עגמת נפש.
סוף דבר: הנתבע ישלם לתובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין העדר שימוע בסך של 6,350 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

עוד הוסיף כי "אם מרשתך לא תבהיר להורים (עוד היום) – ברחל בתך הקטנה – שהגן עובר בעלות וימשיך לפעול במתכונתו הנוכחית גם בשנה הבאה, מרשי הורה לי לפעול בכל דרך אפשרית על פי כל דין, לרבות – הגשת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, הגשת תביעה נזיקין ובטול ההסכם" (הודעת מייל משעה 12:06, עמוד שני בנ/1).
בעמוד השלישי לתכתובת בין פרקליטי הצדדים (נ/1) מיום 6.7.17, כותב ב"כ הנתבעת לב"כ התובע, בין היתר, כי "בסופו של יום ידענו שזה סיכון שאנו נודיע על העברת בעלות שיהיו חששות ושאלות ורכילות...אני בטוח שמרשך שיגיע ביום שני לגן הילדים (הכוונה ל-10.7.17 – י.ש.) אחר הצהריים יסכם עם רחלי את צורת החפיפה וההורים בסופו של דבר יקבלו את החלטתם לשנה הבאה". לאחר מייל זה, כאמור, הסכימו על הנוסח המוסכם של ההודעה להורים וזו נשלחה על ידי הנתבעת להורי הילדים בו ביום.
בסעיף ו' להסכם נקבע כי תבוצע חפיפה מסודרת על ידי הנתבעת לתובע "כולל פגישה עם הילדים והוריהם, אם הדבר יידרש". התובע אף פנה לנתבעת, ככל הנראה יום אחד לאחר קיום הפגישה שקיימה עם ההורים ביום 5.7.17, ובקש כי תכנס את ההורים בנוכחותו ביום שלישי, 11.7.17 (ראו מיסרון ששלח לתובעת, ת/3; התאריך מוסק על ידי מכך שנירשם במוצג זה שההודעה נשלחה לנתבעת ביום שישי).
...
לפיכך, לא יהא זה צודק ונכון להיעתר לתביעתה הנגדית ולחייב את התובע בסכומים נוספים מעבר למחצית התמורה לפי ההסכם.
בע"א 8850/10 ‏שיר משכנות ותיקים בע"מ נ' הליגה למניעת מחלות ריאה תל אביב (20.8.13) (להלן – עניין שיר משכנות), התייחס בית המשפט העליון למקרה כזה: "נקודות המבט המנוגדות שביסוד האינטרסים השונים הללו מובילות למסקנה לפיה אם יינתנו פיצויים המגנים על שני האינטרסים באופן מצטבר, גם קיום וגם הסתמכות, יזכה הנפגע בפיצוי שיעמידו במצב טוב מזה שבו היה יכול להיות נתון, בין אם החוזה לא היה מופר ובין אם החוזה לא היה נכרת. מתן פיצוי יתר שכזה יעמיד את הנפגע במצב טוב יותר משהיה באפשרותו להשיג בכל אחד מהמסלולים המתוארים לעיל, ויעשיר אותו שלא כדין על חשבון המפר. על כן, לא מאפשרים לו לזכות בפיצויים שונים אלה במצטבר; מה גם שעל מנת לזכות בפיצויי קיום על הנפגע היה להוציא את אותן ההוצאות שנועדו לביצוע החוזה, בגינן הוא מבקש פיצויי הסתמכות, ולכן יש לנכותן מפיצויי הקיום" (סעיף 16 לפסק הדין; ראו גם סעיפים 17 - 21).
לכן, אף אם הייתי מגיע למסקנה כי ראוי לחייב את התובע בסכום נוסף, הרי שהדבר היה כפוף לכלל לפיו לא מעמידים את הנפגע במצב טוב יותר לולא ההפרה (עניין שיר משכנות, סעיף 22), ובמקרה דנא, רק קבלת דמי שכירות ולא אבדן רווחים, סעד המניח ביטול ולא אכיפה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

שבוע לאחר מכן, ביום 24.04.2013 הגישה התובעת בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט ועתרה לחייב את הנתבעת לחדול לאלתר מלהטריד אותה וכן לפצות אותה על הטירחה וטרדה ולחייבה בתשלום הוצאות.
צד ג' טענה עוד כי פעלה על פי נתונים שניתנו לה על ידי הנתבעת והדגישה כי את הנתונים היא שואבת ממערכותיה של הנתבעת.
בעדותה העידה עו"ד מלול כי "אני לא מתעסקת בגבייה, וציון יותר מוסמך ממני לענות. יכול להיות שאני פחות מכירה את הנתונים. ציון הוא הגורם המקצועי". עו"ד מלול הופנתה לאמור בתשובתו של מר ממו במייל מיום 05.08.2013 ולפיה "התקלה אינה נעוצה המערכת אשר לעיתים "טועה" אלא מדובר בחיתוך לא נכון של הקובץ למשלוח, או אי עידכון החלטות בית משפט בעבר" והיא השיבה כי המערכת עושה את החיתוך אך העידה כי "אני לא מעורה בהליכי הגבייה. אני הגשתי תצהיר כדי להביא את התשובה בשם אומרה. לא בכדי בית המשפט ביקש שאני אפנה לגורמים מקצועיים" ובהמשך העידה כי "כתבתי את מה שנאמר לי מפי הגורמים המקצועיים". עו"ד מלול העידה כי היא מיתנהלת מול אגף הפיקוח, שבראשו עומד כאמור מר מגרלישוילי אשר לא הובא לעדות, ובמקרה הזה היתנהלה גם מול נציג צד ג'.
...
סיכומו של דבר לנוכח כל האמור החלטתי לקבל את התובענה כנגד הנתבעת בחלקה ולדחות את ההודעה לצד השלישי שהגישה הנתבעת כנגד הצד השלישי.
לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. פיצוי בסך של 10,800 ₪ בגין הפגיעה בשמה הטוב.
כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לצד ג' הוצאות משפט בסך כולל של 5,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשה שהגישה המבקשת לפי פקודת בזיון בית משפט התקבלה בפסק דין מיום 21.2.2017, במסגרתו הורה בית המשפט למסדר לחתום על הסכם חכירה ומימוש זכות סרוב ראשונה עם המבקשת, בתנאים זהים לאלו שהוצעו ונחתמו על ידי הצד השלישי.
...
לסיכום, הבוררת לא חרגה מסמכותה וניתנה למשיב הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו או להביא את ראיותיו בהליך הבוררות.
הערעור מתקבל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל ופסק הבוררות שניתן ביום 3.8.2018 מאושר בזאת על כל רכיביו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לטענת המשיב, בוצעה חלוקה בעין שמית בין היורשים כך שלמבקשת קיימת זכות במיגרש 4 בלבד (שהנו מיגרש שבו בנוי מבנה והוא תפוס על ידי צד ג') ולמשיב זכות במיגרש 6, שהנו מיגרש ריק (כטענת המשיב).
המבקשת פועלת מאז פסק הדין לרישום זכויותיה בקרקע, ואף הגישה בקשות בזיון לבית המשפט המחוזי והעליון בטענה שהגב' יאסין, שמכרה לה, בעקיפין, את הקרקע, והרשומה כבעלת הזכויות בקרקע, אינה מקיימת את פסק הדין ומסכלת ניסיונות לרשום את המקרקעין על שם המבקשת.
...
לאחר ששוכנעתי כי המבקשת הציגה ראיה לכאורית מהימנה כמתואר לעיל, שומה על ביהמ"ש לבחון את מאזן הנוחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו