הגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור

הוראות הדין המרכזיות אשר מסדירות את נושא התמיכות במוסדות ציבור קבועות בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור ולדיון בהן (להלן: נוהל התמיכות).

...

לאחר שבחנו את טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי הדין עם המשיב.

מסקנה זו יפה גם כאשר מדובר בהפעלת סמכויות הנגזרות מדיני התמיכות – לרבות פעולות להשבת התמיכות, כגון קיזוז והשבה לפי נוהל התמיכות.

(ח) לא יוצא סכום שנקבע בחוק תקציב שנתי לצורך תמיכה במוסד ציבור אלא אם כן הוא מואגד ומקיים את הוראות הנוהל ובמידה המתיישבת עם המבחנים" מכוח סעיף 3א האמור פורסם "נוהל למתן תמיכות במשרדי הממשלה" (י"פ תשמ"ה 3162, עמ' 1444) אשר בהמשך הוחלף על ידי "נוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות הציבור ולדיון בהן" (י"פ תשנ"ב 3986, עמ' 2569) שהוא הנוהל החל בעניינינו (ר' למשל נספח 11 לכתב התביעה, "קול קורא לארגונים חברתיים המעוניינים לקבל סיוע במסגרת הקרן הממשלתית לסיוע לארגונים ועמותות" מיום 2.8.09, סעיף 1(ח); וכן "מבחן התמיכה – קרן הסיוע הממשלתית לארגונים" מיום 1.12.09, ס' 3(ו) בעמ' 4).

...

הפעלת השיקולים הרלוונטיים בענייננו ואיזונם מוליכה למסקנה שלפיה יש לחייב את העמותה לקיים את החיוב שכנגד, אולם לא את כולו.

למסקנה זו מובילים שני שיקולים מרכזיים.

התוצאה וסוף דבר מאחר שלא הובאו לפניי נתונים מדויקים אודות שעות העבודה של התובע בבקשות התמיכה נשוא התביעה ואודות השכר המקובל, ובהינתן שלנוכח הסדר התשלום בין הצדדים גם לא נדרש בשעתו מעקב שעות מדויק, אעמיד על דרך האומדנא את שכרו ההוגן של התובע על סך של 65% מסכום התביעה הנומינאלי (6,922 ₪) בצירוף מע"מ כדין.

אין חולקים שהבסיס לדיון הנו בסעיף 6ה(3)-(4) ל"נוהל הגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה ולדיון בהן" הקובע כדלקמן: (3) אחר מוסד הציבור בהגשת מיסמך עקב פעולה או מחדל של רשות מרשויות המדינה, או מסיבה אחרת שהוכח כי נגרמה שלא באשמת המוסד, יוכל, לאחר שהיתקבל אישור החשב הכללי לכך, להגיש מיסמך זה גם לאחר המועדים הנזכרים בפיסקה (1); (4) אחר מוסד ציבור בהגשת מיסמך, מכל סיבה שהיא מלבד זו המנויה בפיסקה (3), יקוזז מהתמיכה שאושרה לו סכום ששיעורו כשיעור תקופת האיחור ביחס לתקופת התמיכה; לעניין זה – "תקופת האיחור" – תחילתה ארבעה עשר ימים ממועד שליחת הודעה להשלמת מסמכים או פרטים כאמור בפיסקה (1) וסיומה במועד הגשת המסמך האחרון הנידרש במסגרת הבקשה לתמיכה; בבקשת התמיכה, עד למועד הגשת המסמך האחרון הנידרש להגשה במסגרת הבקשה לתמיכה, בפועל; "תקופת התמיכה" – התקופה שבעדה ניתנת התמיכה באותה שנה;"

...

קדמה לעתירה זו, על אותו רקע, עתירה קודמת, עת"מ 9253-09-19, שנדונה בפני כב' השופטת כהן – לקח שבגדרה הגיעו הצדדים להסכמה ביום 8.12.19 כדלקמן:- "לאחר שמיעת הערות בית המשפט, הגענו להסכמה לפיה החלטת ועדת התמיכות מיום 8.7.2019 מבוטלת. בקשת העותרת להארכת מועד להגשת מסמכים בנוגע לקבלת כספי תמיכה עבור שנת 2019, תועבר לקבלת החלטה מחודשת מטעם החשב הכללי וזאת לאחר הגשת טיעונם בכתב על ידי ב"כ העותרת בתוך 14 יום מהיום באמצעות כתובת דוא"ל שתימסר לב"כ העותרת באמצעות ב"כ המשיבים. תוקף ההסכמה בין הצדדים על פי הודעתם מיום 12.9.2019 יוארך עד לקבלת החלטה מחודשת מטעם החשב הכללי כאמור לעיל." ביום 6.1.19 ניתנה החלטת החשב הכללי (נספח א' לעתירה), וכמעט המחזיק את המרובה אביא את שנכתב בסעיף 9 להחלטה זו, ולפיו: "לאור כל האמור לעיל, מאחר ולא הועלתה כל סיבה או נסיבה רלוונטית המצדיקה את האיחור באופן שיצדיק התנהלות שונה כלפי העמותה מאשר ההתנהלות כלפי שאר הגופים, אין בידנו להיענות לבקשתם להגשת מסמכים באיחור. יודגש, כי המשרד פועל באופן שוויוני כך שישנם גופים נוספים שנדחו על ידו בשל אי עמידה במועדים הקבועים בנוהל". נתון רלוונטי נוסף עליו אין חולקים הוא, שבשנים הקודמות השכילה העותרת להגיש את בקשותיה במועד.

לאחר ששקלתי בתמונה שבפני, ולא בלי לבטים, הגעתי למסקנה, שבנסיבות העניין יש לחתור לנקודת איזון, בה יובהר, שבהתנהלות המשיבים לא נפל כל דפי, אך ייתכן שלא יהא נכון בשל כשלי העותרת ליתן החלטה שעלולה להיות הרת אסון עבורה, ולאפשר תוך הבהרות ומגבלות את בחינת בקשתה לגופה.

סוף דבר.

בכפוף לכל האמור לעיל, תתקבל ותיבדק בקשת העותרת; הוצאות הדיון בסך של 4,000 ₪ - על העותרת.

על השלב השלישי יצא הקצף, ולפיכך נתמקד בו, ובלשונו תחילה: "בשלב השלישי זכאי בית הספר להגדלת התמיכה הבסיסית בו, כך שיקבל שקל נוסף על כל שני שקלים שיגייס כתמיכה נוספת מרשות מקומית, מרשות ציבורית אחרת או מתרומות, ובילבד שסך התמיכה שלה יהיה זכאי בשלב זה לא יעלה על התחשיב הבסיסי". עקרי טענות העותרת לטענת העותרת, הקריטריון שבשלב השלישי איננו חוקתי, לוקה בחוסר סבירות קצוני, איננו שוויוני, וסותר את הוראת סעיף 9 לנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור ולדיון בהן, נוהל שנקבע על-ידי שר האוצר בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 [להלן – נוהל התמיכות].

...

סוף דבר הרשות נתונה בידי משרד התרבות והספורט לכלול במבחני התמיכה בבתי הספר לאמנויות מבחן שנועד להגדיל את שיעור התמיכה הכספית בבית ספר לאמנויות שיגייס גם תמיכה חיצונית.

העותרת תשלם למדינה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

]השופט ג' קרא: עתירה זו עניינה בשני מבחני תמיכה שקבע משרד החינוך (להלן: המשיב) למתן תמיכות מתקציבו לפי נוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור (להלן: מבחני התמיכה).

...

בעתירה הקודמת שהגיש העותר (בג"ץ 7204/16 לורך נ' משרד החינוך (3.1.2019) (להלן: העתירה הקודמת)), טען העותר כי התמיכה בפעילות ההכנה לשירות צבאי מוגבלת לבנים ובכך מפלה את תלמידות החינוך הממלכתי-דתי הבוחרות לשרת בצה"ל. לאחר שהותקן מבחן התמיכה השני, נקבע בפסק הדין בעתירה הקודמת כך: "אשר להפליית תלמידות החינוך הממלכתי-דתי – מקובלת עלי עמדת המדינה כי עם התקנת המבחנים החדשים העתירה מיצתה את עצמה בהיבט זה, שכן שערי התמיכה בפעילות ההכנה לשירות הצבאי פתוחים כעת בפני כלל תלמידי החינוך הממלכתי-דתי, ללא הבדל מגדר" (שם, בפס' 5).

תמצית עמדת המשיב המשיב טוען בתגובתו המקדמית, כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שצורף, הגעתי למסקנה שיש לדחות את העתירה, מהטעמים שיפורטו להלן.

העתירה נדחית.