בכתב ההגנה מיום 28.11.2021 (שהוגש לאחר תיקון כתב התביעה) טען הנתבע, בין היתר, כי התובעים פיטרו אותו זמן קצר לאחר שהגיש את התביעה, והחליפו אותו בעו"ד רוט שייצגם בבקשה לסילוק על הסף ובערעור לבית המשפט העליון, ומייצגם בתביעה זו - "דבר האומר דרשני", כלשון הנתבע.
בית המשפט עמד על הקושי הלכאורי המתעורר על פניו, שעה שהתובע הציג מצג שלפיו הוא יורש על פי דין יחד עם אחותו-התובעת, והתובע אף תבע מכוח מעמדו זה, וכך ניהל את ההליך הקודם כל כולו מראשיתו, דרך הדיון בבקשה לסילוק על הסף של הרשות, וכלה בעירעור לבית המשפט העליון, לרבות לאחר החלפת הייצוג.
בסופו של דבר, ביום 23.1.2023, למעלה מ- 6 חודשים מההבהרה הראשונה, ולמעלה משנתיים וחצי לאחר הגשת התביעה - הגישו התובעים בקשה (נוספת) לתיקון כתב התביעה ובקשו לאפשר הגשתו של כתב תביעה מתוקן שלפיו היורשת היחידה של המנוחה היא התובעת, בתה של המנוחה, לאור הסתלקות התובע מן הירושה, ובהתאם לצוו הירושה האוקראיני ולצו הירושה הישראלי (הבקשה השניה לתיקון כתב התביעה).
כמפורט לעיל, התובעים נימנעו מהגשת תצהיר בעצמם, ולבקשה לתיקון כתב התביעה צורף תצהיר של עורכת דין במשרד ב"כ התובעים בלבד.
...
לבסוף אציין כי הנתבע ביקש לסלק את תביעת התובע על הסף, ולבסוף ביקש לדחותה, מבלי שנימק מדוע יש לדחות את התביעה ולא למחקה.
סוף דבר
בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה, נדחית.
בקשת הנתבע מתקבלת כך שאני מורה על מחיקת תביעתו של התובע, ותיוותר על כנה תביעתה של התובעת על סך של 1,500,000 ₪.
