מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגשת בקשה להיתר עבור כל המגרש בלבד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

מדובר בשני הסכמים זהים שנבדלים ביניהם בזהות הרוכשים ומספרי המגרשים בלבד (שני ההסכמים יכונו להלן: "הסכמי המכר" או "ההסכמים").
בעקבות בקשתם כי ייחתם הסכם שתוף ויירשם בלישכת רישום המקרקעין המוכרת העלתה את המחיר עבור כל מיגרש לסך של 1,600,000 ₪.
בהקשר זה יצויין כי עו"ד מוזר אישר בחקירתו הגדית כי הוא ישפה את הנתבעת 1 עבור כל סכום שתחוייב לשלם לתובעים.כך שלא נגרם לה נזק כספי מהגשת התביעה.
...
התביעה שכנגד נדחית במלואה.
התביעה העיקרית נגד נתבע מס' 2 נדחית במלואה.
התובעים ישלמו לנתבע מס' 2 הוצאות משפט בסך כולל של 6,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קצרין נפסק כדקלמן:

קובע התמורה המוסכמת: סך של 1,160,992 ₪ כולל מע"מ, בתוספת סכומים עבור תוספות ושינויים שיאושרו על ידי הקבלן לבקשת המזמין (סעיף 12.2 להסכם) ובתוספת הצמדה למדד תשומות הבניה, וריבית על כל חודש איחור התשלום על פי סעיף 19 להסכם (לעיל ולהלן: התמורה").
והכל בשים לב לסעיף 10.5 להסכם לפיו "מוסכם במפורש כי התכניות והמפרט המצורפים כנספחים להסכם זה הנם היחידים המחייבים את הצדדים". הסכמת הצדדים בסיפא לסעיף 10.13 להסכם הנו חותם למסקנתי כאן, וזו לשונו: "מובהר כי המזמין ו/או המפקח מטעמו יהיו רשאים להעיר ולהאיר בנוגע לבצוע עבודות הבניה המתבצעות בתוך תחומי המיגרש בלבד, ובכל מקרה שיקול הדעת אם לבצע תיקון ו/או שינוי כזה או אחר יהיה של הקבלן בלבד, ובכל מקרה לא יהיה המזמין רשאי לעכב תשלומים בגין סיום שלב, אלא בהסכמת הקבלן." סבורני כי גם אם לשיטתו של שגיא, גוון הבית אינו זהה לחלוטין לגוון בית ההורים הסמוך לו, אין בכך כדי למנוע את השמוש הסביר בבית ובכל מקרה וכקבוע בהסכם, סוגיה זו אינה יכולה להוות עילה לעיכוב המסירה.
אפרט: הטענה לעיכוב בקבלת היתר בניה - לטענת שגיא חברת דקל גרמה לנזק כאשר במחדלה הגישה הבקשה להיתר בניה באיחור וההיתר היתקבל רק ביום 14/02/12, שנתיים לאחר החתימה על ההסכם.
על פי התנאי המתלה שנקבע בסעיף 6 להסכם, קיום ההסכם מותנה באישור ועדת הקבלה של המושב ואישור הקצאת המיגרש על ידי ועדת העיסקאות של מנהל מקרקעי ישראל.
...
סיכום ביניים 4 כל טענות התביעה שכנגד לא הוכחו ודינה להידחות.
סוף דבר התביעה בתא"ק 25966-02-16 מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.
התביעה בת"א 1200-03-17, נדחית במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

כלומר, לשיטת התובעים, הם היו אמורים לקבל אישור זכויות ביום 24.06.08 (עם הדיווח ללישכת רישום המקרקעין על החתימה על הסכם הנאמנות), למרות שבמועד זה שילמו לפי הסכם הנאמנות סכום של 200,000 ₪ בלבד מתוך תמורה של 900,000 ₪ (740,000 ₪ עבור המגרשים ו – 160,000 ₪ עבור הפיתוח).
בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה ציין מר סידאוי, המומחה מטעם התובעים, כי התובעים הבהירו לו כי התחייבות אפרידר בעיניין זה גרמה להם לפעול עבור כל דיירי המיתחם ולהגיש התנגדויות, דבר שעיכב הוצאת היתרים למגרשים וכן הבהירו לו התובעים כי לאחר שהגישו היתנגדות הוגשה הבקשה להיתר על ידי חכ"ל תוך החרגת מגרשיהם ועל כן הם הגישו היתנגדות נוספת.
...
לכך אוסיף כי מקובלת עלי הקביעה בפסד חטב, כי בהיעדר ראיות בנוגע לתשואה האלטרנטיבית על ההון, אין די באומדן התייקרות עלויות הבנייה, שכן אפשר שהון זה שלא נעשה בו שימוש לבנייה באותן שנים, נשא תשואה גבוהה יותר מן ההתייקרות של מדד תשומות הבנייה.
אני סבורה כי התובעים לא הצביעו על הוצאות שהוציאו במיוחד בגין עיכובים שנגרמו להם ועל כן לא היה מקום לפסוק פיצוי ברכיב נזק זה. לאור האמור, אילו היה מקום לפסוק פיצוי לתובעים היה זה רק בגין הפסד דמי שכירות ורק לגבי שנתיים וחצי לכל היותר.
סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי דין התביעה להידחות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

תמצית בקשת האישור ותשובת המבקשת לתגובה המבקש, הגיש בקשה להיתר בנייה עבור תוספת בניה של 248.25 מ"ר בנכס המשמש למגורים המצוי ברחוב דוב הוז 26 רחובות (להלן: "הנכס").
בדיקה מקצועית לתב"ע במ/11 שנערכה לבקשת המבקש ע"י שמאי מקרקעין העלתה כי שטח השצ"פים הקיימים במסגרת תב"ע במ/11 עומדים על - 50,219 מ"ר (ללא מיגרש 207) בלבד.
...
המשיבה פעלה תוך הסתמכות מלאה על אישור תקינות התחשיב ע"י חברת ג'יגה כפי שפורט לעיל, ועל כן טענת המבקש כי העירייה נהגה בחוסר סבירות קיצוני דינה להידחות.
טענות המשיבה לדחייה על הסף של התובענה גם נוכח פסיקה עדכנית בע"א 4291/17 עו"ד מוטי אלפריח נ' חיפה (6.3.19) (להלן: "עניין אלפריח") קבע כב' השופט מזוז כי: "למעט במקרים חריגים אין לאפשר במסגרת תובענה ייצוגית תקיפה עקיפה של אקט שלטוני". הלכת אלפריח משליכה על ענייננו שכן השאלות העומדות לדיון בבקשת האישור הן שאלות של סבירות והתנהלות באופן הכנת תחשיב השצ"פ, שאלות אשר בית המשפט העליון בעניין אלפריח קבע כי אין מקומם בהליך של "תקיפה עקיפה", כדלקמן: "נקל לראות כי התקיפה העקיפה של סבירות חוק העזר במסגרת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית לוקה כמעט בכל הפגמים והקשיים הכרוכים בהליך של תקיפה עקיפה בכלל ותקיפה עקיפה במסגרת תובענה ייצוגית בפרט, וכי תקיפת סבירות חוק העזר בענייננו אין מקומה בהליך של תקיפה עקיפה אלא בהליך של תקיפה ישירה.
כך הוא קבע כי ככלל למעט במקרים חריגים, אין לאפשר תקיפה עקיפה של אקט שלטוני במסגרת תובענה ייצוגית; כי "ההכרעה במסגרת ביקורת עקיפה כוחה יפה רק 'לצורך אותו ענין'" וכי איזון זה מופר בתובענה ייצוגית עקב טבעה; כי כאשר הסעד המבוקש מושתת כולו או בעיקרו על טענת אי חוקיות של המעשה השלטוני יש לתקוף אותו בתקיפה ישירה.
אינני מקבלת את טענת ב"כ המבקש כי נוכח העובדה שבקשת האישור, הוגשה בחודש מרץ שנת 2016, לפני מתן פסק דין אלפריח, אין מקום "להחיל רטרואקטיבית" את פסק דין אלפריח.
על כן אני קובעת כי דין בקשת האישור להידחות על הסף.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ובשלב זה מוצעים 8 מגרשים למכירה + מיגרש ועליו שלד, על פי הרשימה המצ"ב והצדדים מסכימים כי הסכם זה יחול לגבי המגרשים הללו בלבד וכן כי ההסכם לא יכלול מגרשים נוספים בטרם הסכמה מפורשת ובכתב כי ייעשה כן; .
התמורה 6.1 שכרו של המשווק עבור ביצוע התחייבויותיו כמפורט בהסכם זה יהיה 2% בעבור כל מכירה שתתבצע בפרויקט בתוספת מע'מ כחוק.
עוד נקבע כי טעם נוסף לכך שלא היה צורך להגיש בקשה לאישור בהגשת תביעה נגד הכונסת הוא שהבקשה הוגשה בתיק שאינו רלוואנטי (הבקשה למתן אישור הוגשה באופן גורף לגבי 11 עיסקאות שנעשו כולן במסגרת תיקים אחרים).
המשיבה שבה והסבירה שכל פעולותיה היו במסגרת תפקידה ולצורך מימוש המגרשים, אף שלא לכל פעולה ולכל הוצאה היא ביקשה את אישור ערכאת הכנוס.
...
אקדים ואציין כי לא מצאתי בהודעת הערעור טעם המצדיק התערבות במסקנה זו של בימ"ש קמא.
נקבע כי "בחומר שהונח לפניו של בית-המשפט אין אחיזה לחשש שלפיו פעלה הנתבעת, חלילה, בזדון או מתוך כוונה להזיק לתובע. אף לא נטען, וממילא לא הוכח, כי היא התרשלה בביצוע תפקידה ככונסת. שוכנעתי כי היא האמינה, בכנות, בכך שבין הצדדים היו הסכמות אשר הופרו ולפי אמונתה זו היא פעלה. עוד שוכנעתי, שפעולותיה של הנתבעת כוונו לטובתה של קופת-הכינוס. מכאן, שאין כל יסוד משפטי לחייבה אישית. על כן, מבלי שאקבע דבר בכל עניין אשר חורג מהתביעה שלפנַי, אפילו יש לתובע עילה כספית טובה, אין היא עילה אישית – וזו היחידה המובאת בכתב-תביעתו – כלפי הנתבעת". (סעיף 36 לפסק הדין) פסה"ד מושתת על ממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י הערכאה הדיונית ששמעה עדים ובחנה את הראיות והכריעה במחלוקות העובדתיות בין הצדדים וכן על הדין החל.
אני מסכימה עם מכלול הנימוקים שהובאו בפסה"ד של בימ"ש קמא ולא מצאתי טעם כלשהו המצדיק התערבות בפסה"ד נוכח טענות המערער לשגיאות שנפלו בו. לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו