מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הגשת בקשה לביטול פסק בוררות

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לאחר שניתנה למבקשים היזדמנות לטעון טענותיהם ולאחר הגשת סיכומי הצדדים הוציאו הבוררים תחת ידם פסק דין סופי, מיום כ"א באדר א' התשפ"ב (2 במרץ 2022), לפיו: "א. לאחר בדיקה מעמיקה של המומחה מטעם ביה"ד עולה כי פסה"ד שניתן בתאריך כ"א טבת תשפ"א בעינו עומד וכי בעיסקה המדוברת יש אונאה בשיעור של ביטול מקח; ב. אי לכך, על התובע להחזיר לנתבעים את כל הסכום שקבל עבור העסקה, והנתבעים יחזירו את הסחורה לתובע, או לחילופין להגיע להסכמה עם הנתבעים בענין." (להלן: "פסק הבוררות").
...
תמצית פסק הדין בבית משפט קמא לאחר שבית המשפט קמא סקר את ההלכה הפסוקה הוא הגיע לכלל מסקנה, כי במקרה דנא "אין הצדקה להורות על ביטול פסק הבוררות מכוח עילת הביטול בסעיף 24(4) לחוק ממספר טעמים". בנימוקיו ציין בית המשפט קמא כי לטעמו לא נגרם עיוות דין למבקשים, שכן אלו האחרונים ביודעין בחרו להביא הסכסוך להכרעת הבוררים שידונו ויפסקו על פי דין תורה; הצדדים העניקו לבוררים סמכות רחבה, וכרוחב הסמכות שהעניקו הצדדים לבוררים, כך מצומצמת יכולתם להשיג על קביעותיהם והכרעותיהם של הבוררים.
בית המשפט קמא הגיע לכלל מסקנה כי למבקשים ניתנה הזדמנות נאותה, ואף מעבר לכך, לטעון טענותיהם לפני הבוררים ומצא כי "אין הצדקה להורות על ביטול פסק הבוררות מכוח עילת הביטול בסעיף 24(4) לחוק ממספר טעמים". בית משפט קמא פירט חמישה נימוקים מדוע אין לבטל את פסק הבוררות או להשיבו לבוררים לשקילה מחדש, כדלהלן בתמצית: טענות המבקשים הינם בעלות אופי ערעורי; לא נגרם עיוות דין, מכוח סעיף 26(א) לחוק הבוררות; הצדדים העניקו סמכות רחבה לבוררים וכן לא חל סעיף י"ב לתוספת הראשונה לחוק הבוררות; הליך הבוררות בין הצדדים אינו כפוף לסדרי דין וראיות לרבות היוועצות הבוררים עם מומחה.
מכל מקום, לא מצאתי שנפלה טעות בנימוקים אלה ושיש הצדקה להיעתר לבקשת רשות הערעור.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית בזאת.

בהליך תביעות בוררות (ת"ב) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

עיקר טענות התובעים סעיף 1 לחוק הבוררות קובע כי בית המשפט המוסמך לידון בתובענה בעינייני בוררות, לרבות בקשה לאישור או לביטול פסק בורר, הנו "בית המשפט המוסמך לידון, לפי כל דין, בעיניין שהוסכם למוסרו לבוררות". בעניינינו, "אין צורך לנחש" מיהי הערכאה השיפוטית המוסמכת לידון בבקשה לביטול פסק הבורר או לאישורו, שהרי הסיכסוך בין הצדדים שהוסכם למוסרו לבוררות, החל בתביעות הדדיות שהגישו הצדדים לבית הדין לעבודה עם סיום יחסי העבודה ביניהם.
...
עם זאת, משסוגייה זו אינה נדרשת לצורך הכרעה במחלוקת מושא הבקשה דנן, לא מצאנו להרחיב בעניינה במסגרת החלטה זו. טרם סיום נציין, כי החלטה זו מתייחסת אך ורק לסוגיית סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לדון בבקשה לביטול פסק הבורר; ואין בה כדי לקבוע קביעות כלשהן ביחס לטענות הצדדים לגוף העניין בבקשת ביטול פסק הבוררות.
סוף דבר מאחר והעניין שהוסכם להעבירו לבוררות הינו עניין עסקי גרידא, הגם והוא כולל גם סוגיות שבדיני עבודה, הרי שבית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בבקשה לביטול פסק הבורר.
בנסיבות העניין, הננו מורים על העברת הבקשה לביטול פסק הבורר לבית המשפט המחוזי בתל אביב (בית המשפט אליו גם הוגשה הבקשה לאישור פסק הבוררות על ידי התובעות).

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

המבקש הפנה לפסיקה הקובעת, לשיטתו, כי תרופתו של בעל הדין הטוען לאי חוקיות ההסכם או לאי חוקיות תניית הבוררות הכלולה בו היא בהגשת בקשה לביטול פסק הבוררות, במסגרת עילות הביטול הקבועות בחוק.
...
סוף דבר בקשת רשות הערעור מתקבלת.
בהתאם לכך, אני מורה על עיכוב ההליכים המתנהלים בפני בית המשפט קמא בשל קיומה של תניית בוררות בין הצדדים.
המשיב ישלם למבקש הוצאות בסכום של 5,000 ₪, בגין ההליכים בשתי הערכאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

" כפי שציינתי לעיל, הערייה הייתה צד להליך הבוררות, ואף הגישה בקשה לביטול פסק הבוררות, טענותיה בנוגע לזכויות הסוחרים והזכות לקבלת פיצוי נטענו בפני הבוררת ולמותר לציין שההשגות כלפי פסיקת הבוררת הועלו במסגרת הבקשה לביטול פסק הבוררת.
...
ולכן, מקובלת עלי עמדת העירייה שיש לקבוע כי ככול שהתובע זכאי לפיצוי כלשהו יש לקזז מפיצוי זה את חובותיו לעירייה הנאמדים על פי תצהיר מר ויצמן גזבר העירייה בסך של 112,198 ₪ עבור דמי שכירות לו היה חותם על הסכם בר הרשות (ס' 35.1.2 לתצהירו ) ו-55,193.41 ₪ בגין חוב ארנונה (ס' 35.2 לתצהירו).
אני סבור אפוא שיש להשוות עניינו של התובע למהות ההליך שהתקיים בין הסוחרים ובין העירייה בהליך הבוררות בשים לב להערות הנ"ל ומשהוכח בפני כי התובע ניזוק מאי בניית השוק החדש הוא זכאי לפיצוי שיוערך על דרך האומדן.
לאור האמור לעיל , אני מחייב את העירייה –עיריית עכו לשלם לתובע סך של 40,000 ₪, בצירוף הוצאותיו: החזר אגרה, שכר טרחת עו"ד בסך של 11,700 ₪ , סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי חב' יוגה והנתבע לא הגישו בקשה לביטול פסק בורר, שכן הנתבע ידע כי כל האמור בתביעה אמת.
...
משכך אני סבור כי על הנתבע אישית, לשלם סכומי האספקות שפורטו לעיל , ובשיעור של 23,849 יורו.
לפיכך על הנתבע לשלם לתובעים סך 23,849* 3.88 ₪ = 92,534 ₪ התביעה לגבי יתר רכיבי התביעה ובסכומה המוקטן נדחית, באשר לא הוכחה באופן מספק בפן האישי הנדון כאן.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו