הגנת תום לב בתביעת לשון הרע

כדי לבסס הגנת תום-לב בתובענה, בשל פירסום לשון הרע, די לנתבעים כי יוכיחו שתיים אלו: כי הפירסום נעשה על ידם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 15 לחוק, וכי הפירסום לא חרג מהסביר באותן נסיבות, כאמור בסעיף 16(א) לחוק.

...

פגיעה בפרטיות התובע טוען כי פרסום מצבו הנפשי פוגע בפרטיותו, והנו הפרה של סעיף 2(49 לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") הקבוע כי פגיעה בפרטיות היא בין היתר "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו". אני דוחה את הטענה לפגיעה בפרטיות.

אני דוחה אפוא את הטענה של פגיעה בפרטיות.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע 1 והנתבע 3, יחד ו/או לחוד, בפיצוי התובע בסך של 3,000 ₪.

"בכדי לבסס לכאורה הגנת תום לב, מפני תובענה בשל פרסום לשון הרע, די לו, לנתבע, להוכיח שתיים אלו: כי הפרסום נעשה על-ידיו באחת הנסיבות המנויות בסעיף 15 לחוק, וכי הפרסום לא חרג מן הסביר באותן נסיבות, כאמור בסעיף 16(א) לחוק. אך אם הוכיח התובע אחת משלוש חלופותיו של סעיף 16(ב) לחוק, כי אז מתהפכת הקערה על-פיה וקמה חזקה הפוכה, שהפרסום נעשה שלא בתום לב, ואם הנתבע איננו סותר את העובדות עליהן נסמכת חזקה זו, כי אז יימצא חייב בדין...". ראו: ע"א 184/89 יעקב טריגמן נ' טיולי הגליל (רכב) 1966 בע"מ (31.12.89).

...

מכל אלה הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, בהתאם להסכם פשרה בין הצדדים, אשר הושג לאחר הגשת התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.

לעניין חיוב התובע בהוצאות, מצאתי שלא לחייב התובע בהוצאות הנתבע ובשכ"ט ב"כ. למסקנה זו הגעתי נוכח קביעותי לעיל, כי פרסום הנתבע בפוסט היווה פרסום לשון הרע כנגד התובע.

נטל ההוכחה בדבר התקיימות ההגנות לפי החוק מוטל על המפרסם, וכפי שנקבע בע"א 184/89 טריגמן נ' טיולי הגליל (רכב) 1966 בע"מ (3.5.1992), הנטל הוא כפול – "כבר נתבאר בפסיקה, לא פעם, שכדי לבסס לכאורה הגנת תום לב, מפני תובענה בשל פרסום לשון הרע, די לו, לנתבע, להוכיח שתיים אלו: כי הפרסום נעשה על ידיו באחת הנסיבות המנויות בסעיף 15 לחוק, וכי הפרסום לא חרג מן הסביר באותן נסיבות, כאמור בסעיף 16(א) לחוק. אך אם הוכיח התובע אחת משלוש חלופותיו של סעיף 16(ב) לחוק, כי אז מתהפכת הקערה על פיה וקמה חזקה הפוכה, שהפרסום נעשה שלא בתום לב, ואם הנתבע איננו סותר את העובדות עליהן נסמכת חזקה זו, כי אז יימצא חייב בדין". הפירסום הופנה לחברות "קהילת השוות של חיפה" בפייסבוק.

...

לאחר שבחנתי את התנהגות הצדדים, אני סבורה כי יש מקום לקבוע פיצוי המשקף את מורת הרוח מהתנהלותה של הנתבעת מחד, בעיקר בשים לב לכך שסירבה לקבל אחריות על מעשיה ושהתעקשה להתנצל רק "על הסגנון ולא על המהות", אבל תוך לקיחה בחשבון של היקף הפגיעה, שבהתאם להתרשמותי לא הייתה משמעותית במידה לה טוענת התובעת.

סיכום אשר על כן, אני מקבלת את התביעה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 5,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך של 750 ₪.

כפי שנקבע בע"א 184/89 טריגמן נ' טיולי הגליל (3.5.92): "כבר נתבאר בפסיקה, לא פעם, שכדי לבסס לכאורה הגנת תום לב, מפני תובענה בשל פרסום לשון הרע, די לו, לנתבע, להוכיח שתיים אלו: כי הפרסום נעשה על-ידיו באחת הנסיבות המנויות בסעיף 15לחוק, וכי הפרסום לא חרג מן הסביר באותן נסיבות, כאמור בסעיף 16(א) לחוק. אך אם הוכיח התובע אחת משלוש חלופותיו של סעיף 16(ב) לחוק, כי אז מתהפכת הקערה על-פיה וקמה חזקה הפוכה, שהפרסום נעשה שלא בתום לב, ואם הנתבע איננו סותר את העובדות עליהן נסמכת חזקה זו, כי אז יימצא חייב בדין". בכל הקשור לפירסום הראשון, או ליתר דיוק חלקו השני של הפירסום הראשון, עניננו כאמור, בהבעת דיעה.

...

הוא אינו חוסה תחת הגנת אמת הפרסום וגם לא תחת הגנת הבעת הדעה בתום לב. מכאן שדין התביעה בגין הפרסום השלישי להתקבל.

הנתבע טוען, התובע שהוא עבריין מין מורשע עושה שימוש לרעה בהליכי משפט על מנת להגן על שמו הטוב, בעוד בתקשורת המקומית ובבינלאומית הוכתם שמו עד כדי שלא נותר לו שם טוב כלל.

בהתחשב בכל האמור לעיל, מצאתי כי יש מקום לחייב את הנתבע לפצות את התובע בגין פרסום לשון הרע נגדו (שני פרסומים) בסך של 3,000 ₪.

כפי שהובהרו הדברים בע"א 184/89 טריגמן נ' טיולי הגליל (3.5.92): "כבר נתבאר בפסיקה, לא פעם, שכדי לבסס לכאורה הגנת תום לב, מפני תובענה בשל פרסום לשון הרע, די לו, לנתבע, להוכיח שתיים אלו: כי הפרסום נעשה על-ידיו באחת הנסיבות המנויות בסעיף 15לחוק, וכי הפרסום לא חרג מן הסביר באותן נסיבות, כאמור בסעיף 16(א) לחוק. אך אם הוכיח התובע אחת משלוש חלופותיו של סעיף 16(ב) לחוק, כי אז מתהפכת הקערה על-פיה וקמה חזקה הפוכה, שהפרסום נעשה שלא בתום לב, ואם הנתבע איננו סותר את העובדות עליהן נסמכת חזקה זו, כי אז יימצא חייב בדין". כזכור, בתגובתו כתב התובע: "חרא על המשטרע מנייאק ממש גרמניה נהיה פה. זה נירא כמו מילחמה נגד האזרחים. אנשים תתעוררו. בסוף לא יהיה לכם כסף לאוכל. והשוטרים יעברו בבתים שלכם. ויחשמלו אותכם ואת הילדים שלכם. ויתנו מכות רצח לכם ולילדים שלכם" .

...

לאחר שקראתי את כתבי הטענות והסיכומים ולאחר שצפיתי בסרטון ושמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה נגד הנתבע 4 להתקבל.

סיכומו של דבר על הנתבע 4 לשלם לתובעים פיצוי בסך של 10,000 ₪.