חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגנת שכרות בעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה

בהליך תיק פ"ל אדום (פל"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

טיעוני ההגנה לעונש בתמצית – בהתאם לעמדת ההגנה, אין כל הצדקה להוספת רכיב של מאסר מעבר לימי המעצר אותם כבר ריצה הנאשם בפרשה זו. לעובדה כי מאז 2008 אין לחובת הנאשם עבר פלילי נפקות רבה בעיני ההגנה שכן לשיטתה יש בכך כדי ללמד על בחירה במסלול חיים נורמאטיבי מצדו.
העדר הפנמה ממשית ופוטנציאל ממשי להישנות היתנהגות פורצת גבולות מחייבים בעיני ענישה מוחשית במיוחד כאשר המדובר ברצדיויסט (בכל הקשור לנהיגה במצב שיכרות) וכאשר נהיגת הנאשם בזמן פסילה באה לאחר הרשעה בעבירה אחרת של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
...
ביחס לתקופת הפסילה בפועל, הרי שמקבל אני את עמדת התביעה לפיה כבר תלויה פסילה בת 13 שנים כנגד הנאשם, ואין המדובר ברכיב אשר ייצר אפקט ראוי לשיקולי גמול והרתעה בפרשה זו. תקופת הפסילה תתאם את מתחמי הענישה אשר הוצגו לעיל ונוכח חומרת העבירות תרוצה במצטבר לכל פסילה אחרת התלוייה כנגד הנאשם.
כן שקלתי את התנהלות הנאשם לאחרונה לאחר שעבד בעבודה מסודרת והראה נכונות לשוב למסלול חיים נורמטיבי (הגם שללא הצלחה ייתרה בפרשה דנן) מכל האמור לעיל, שכלול כל הנתונים על רקע הפסיקה שהציגו הצדדים, הובילו אותי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 1000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.
פסילה זו תימנה במצטבר לכל פסילה אחרת שמרצה הנאשם ללא כל קיזוז של פסילה אחרת אותה ריצה כתוצאה מפרשה זו. הנני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה במצב שכרות או נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סרוב לתת דגימה לבדיקת אלכוהול או נהיגה בזמן פסילה והכל תוך 3 שנים מהיום.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפני בקשת המדינה לעצור עד לתום ההליכים את המשיבים ולפסלם מלנהוג, שהוגשה יחד עם כתב אישום בו מיוחסות להם עבירות סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה בצוותא, לפי סעיף 332(2) בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק; הדחה בחקירה, לפי סעיף 245(א) לחוק; ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק.
לכן, אינו זוכר דבר וגם זכאי הוא להגנת סייג השכרות, הקבוע בסעיף 34ט לחוק העונשין, תשל"ז-1977; תוהה המשיב, כיצד ניתן לייחס לו אחריות למעשיו של משיב 1 שהפר את הוראת המתנדבים וסיכן חיים בנהיגתו הפרועה – ואם מדובר על אחריות מכוח נוכחות, מדוע לא יוחסו עבירות אלה גם לסמאח ולאלהאם? המשיב מכחיש את קיומה של כל ראיה לכאורית הקושרת אותו לתלונה של סמאח; התובעת המלומדת טענה לעניין אחריותו הפלילית של משיב 2 למרדף ולעבירותיו: טענת השכרות אין לה על-מה לסמוך, לא עובדתית וגם לא משפטית, ויקשה על המשיב לתלות טענותיו לסייג זה על בקבוק בירה יחיד שנימצא ברכב; פעולתו של משיב 2 בשני רכיבי-ארוע שקדמו להמלטות הרכב – ראשית, הטמנתו חפץ כלשהוא מתחת למושבו, ושנית, אמירת דבר-מה למשיב 1 בתכוף לפני שהחל האחרון בהמלטות ובנהיגה המסוכנת – מהוה "היתנהגות מחשידה" שבשתי אלו, על-רקע הקשר ההדוק בין המשיבים (כך שוודאי שמשיב 2 ידע על פסילתו של משיב 1 מלנהוג), מעידה לפחות על חבירה ספונטנית של המשיבים; יש ללמוד ראשית מאחרית – העובדה שנוסעי הרכב נמלטו ממנו לאחר תום המרדף ואף נטשו אותו, מלמדת על תודעת אשם; עניינן של סמאח ואלהאם מונח על שולחן הפרקליטות, טרם ניתנה להן היזדמנות לשימוע ולא התקבלה עדיין החלטה סופית; ולעניין הראיות המסבכות לכאורה את משיב 2 בתלונתה הכוזבת של סמאח: חדירה לטלפון הנייד של המשיב העלתה הודעה קולית שנשלחה מהטלפון הנייד של אלהאם בשעה 14:26, סמוך לאחר שסמאח יצאה את תחנת המישטרה בה מסרה תלונתה, ותוכנה של ההודעה נוגע להשלמת המשימה על-ידי סמאח, שמדווחת בראש ובראשונה למשיב; הוכחו קשר ותקשורת בין נוסעי הרכב גם לאחר שנטשו אותו ועד להגשת התלונה, כך שלא חסרו הזדמנויות בהן יכלו לתכנן את התלונה הכוזבת; האם ביסס משיב 2 את טענתו בדבר שכרותו בעת המעשים הנטענים, ולו שיכרות חלקית? המשיב טוען לחלותו של סייג השכרות, כאמור לעיל, ואינו טוען שנקלע למצב זה בפעולתו של אחר.
...
[2: וביתר פירוט – אחד מאלה: חוסר יכולת ממשי להבין את המעשה, חוסר יכולת להבין את הפסול במעשה, חוסר יכולת להימנע מהמעשה [ע"פ 2454/02 טיקמן נ' מ.י. (2011)];] כאמור לעיל, אין בכוחו של בקבוק בירה שנמצא ברכב להוות תמיכה, קל וחומר ראיה מוגמרת, לטענת השכרות, ולנוכח כלל האמור לעיל, נדחית טענה זו, לרבות לשכרות חלקית.
וזה נוסח ההודעה במלואה: "הייתי אצל החברה שלי והלכנו לתחנה והסדרנו את העניינים וככה הם יתקשרו אלינו כדי שנלך לקחת את האוטו ומצאנו בית ואנו מחכות לתשובה מהאישה, הגשנו תלונה נגד המשפחה גם, זיינו את העולם בקיצור, עכשיו אנחנו חופשיות". משיב 2 לא השיב להודעה.
סוף-דבר: משיב 1: לעבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ונהיגה ללא רישיון (4 עבירות) – קיימות ראיות לכאורה, בהסכמה; לעבירות הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט – אין ראיות לכאורה; לעבירת החזקת נשק – יש ראיות לכאורה בעוצמה בינונית; משיב 2: לעבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו – קיימת תשתית ראייתית-לכאורית לקויה, שאין בכוחה להצדיק את המשך החזקתו במעצר, כשלעצמה; לעבירות הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט – אין ראיות לכאורה; המשך דיון בעניין שני המשיבים, נקבע לפי החלטה קודמת לפני כב' השופט/ת התורן/ית ביום 11.02.21 שעה 09:00, כשהמשיבים יהיו זמינים לדיון ב-VC; ניתנה היום, כ"ח שבט תשפ"א, 10 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מתוכם, היו חמישה מקרים של נהיגה פרועה על אופנועים (פ"ל 6619-10-14 מ"י נ' בן דלק; פ"ל 6644-02-14 מ"י נ' חזן; תת"ע 8784-12-14 מ"י נ' חסארמה סאדם; נ"ב 4900-12-10 מ"י נ' כחיל (נסיבות דומות אך המרדף היה רחוק וממושך בתוספת נהיגה בשיכרות); פ"ל 2336-02-14 מ"י נ' סלמה), והגם שאין מדובר בהם בכלי רכב, הנאשמים סיכנו אף הם חיי אדם באופן משמעותי, ובחלקם גם הולכי רגל (תוך שאעיר שבמקרה כזה אין מדובר בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה כיוון שהם אינם "נוסעים", ראו ע"פ 4277/14 אלזבידי נ' מדינת ישראל (28.5.15) סעיף 44)).
בהמשך הגישה ההגנה ששה מקרים נוספים, אך אין בהם עבירת סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה: ביניהם ניתן למצוא ארבעה מקרים בעלי נסיבות דומות לענייננו – ת"ד 6635-10-12 מדינת ישראל נ' דרויש (נהגיה בקלות ראש, נהיגה בפזיזות, הפרעה לשוטר, נהיגה ללא רישיון); ת"ד 4221-08-14 מדינת ישראל נ' תם; פ"ל 137/10 מדינת ישראל נ' מוחמד סייד אחמד (כולל עבירת ניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות (שוטרים במחסום שקראו לו לעצור)); פ"ל 5699-01-12 מדינת ישראל נ' מחמוד מוחיסין; פ"ל 7227-11-11 מדינת ישראל נ' מונטאסר טוויל (הולכי רגל נאלצו לקפוץ על מנת להיתחמק מן הרכב ולא להפגע.
...
לא שוכנעתי כי במקרה דנן יש בקבלתה משום פגיעה בזכויות הנאשם או במתן אפשרות להתגונן, כאשר השינוי אינו משמעותי דיו, וממילא היה עולה מעדויות השוטרים כפי שיעידו בתיק, או אז תינתן לנאשם הזדמנות מלאה להתגונן במהלך הליך ההוכחות (ראו למשל, ע"פ 4668/14 אפללו נ' מדינת ישראל (18.2.15) פיסקה 17; רע"פ 2744/13 אברמוב נ' מדינת ישראל (30.4.13), פיסקה 10).
לפיכך אני מקבל את הבקשה.
סוף דבר טענת הנאשם להגנה מן הצדק, נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כמו כן הופעלו מאסרים מותנים, בחופף ובמצטבר, כך שבסה"כ נדון הנאשם ל-74 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.בית המשפט העליון דחה את העירעור, נקבע כי בית המשפט היתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובכללן הפרעת אישיות בה הוא לוקה, מצב נפשי קשה ופיגור סביבתי שבו אובחן, בכך שחפף מחצית מתקופת התנאים לתקופת מאסרו; בע"פ 7097/15 יאסר אלאעאסם נ' מדינת ישראל (18.08.2016), במקרה המזכיר את זה שלפנינו, דחה בית המשפט העליון את עירעורו של נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות במקבץ עבירות הכוללות בין היתר, נהיגה פוחזת, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בריחה ממשמורת חוקית, נהיגה בשיכרות ובזמן פסילה ועבירות נילוות וזוכה מעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
ועוד הוסיף, כי "המסקנה היא כי מבחינת השיקולים של הגנה על הציבור, הרתעת הרבים והרתעת היחיד – עונש של 30 חודשי מאסר בגין המקרה אינו חמור כלל וכלל... באשר לעונש הפסילה של עשר שנים, זוהי תקופה ארוכה אך איננה שרירותית אלא נגזרת מהוראות המחוקק לגבי עבריין תעבורה חוזר ביחס לעבירות בהן הורשע המערער". ע"פ 3840/21 חאמד נ' מדינת ישראל (8.3.2022)- בית המשפט העליון דחה את עירעורו של נאשם על חומרת עונש מאסר בפועל של 56 חודשים שנגזר עליו (הכולל 6 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו).
...
ועוד הוסיף, כי "המסקנה היא כי מבחינת השיקולים של הגנה על הציבור, הרתעת הרבים והרתעת היחיד – עונש של 30 חודשי מאסר בגין המקרה אינו חמור כלל וכלל... באשר לעונש הפסילה של עשר שנים, זוהי תקופה ארוכה אך איננה שרירותית אלא נגזרת מהוראות המחוקק לגבי עבריין תעבורה חוזר ביחס לעבירות בהן הורשע המערער". ע"פ 3840/21 חאמד נ' מדינת ישראל (8.3.2022)- בית המשפט העליון דחה את ערעורו של נאשם על חומרת עונש מאסר בפועל של 56 חודשים שנגזר עליו (הכולל 6 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו).
בית המשפט דן את הנאשם למאסר בן 60 חודשים והפעיל כנגדו שלושה מאסרים על תנאי בחופף ובמצטבר כך שהנאשם נדון לעונש כולל בן 78 חודשי מאסר.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 שנות מאסר החל מיום מעצרו 19.9.21.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עיינתי בפסיקה שהגישה ההגנה, ברובה נקבע בעיניינם של נאשמים שהיו מעורבים בתיקי מרדף (נהיגה תוך סיכון חיי אדם ועבירות נילוות) מיתחמי ענישה הנעים בין 20-50 חודשי מאסר (ע"פ 8973/20 אבו אלניל נ' מדינת ישראל (28.12.20), ת"פ (מח' מרכז) 64383-02-20 מדינת ישראל נ' גבאלי (6.4.21)); בע"פ 3994/15 מדינת ישראל נ' מחרום (8.10.15) החמיר בית המשפט העליון את עונשו של נאשם שביצע עבירות תעבורה כך שיעמוד על 20 חודשי מאסר (חלף 12), תוך קביעה כי רמת הענישה במקרה אופייני של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה תעמוד על ארבע שנים (פסקה ז'); בת"פ (מח' מרכז) 20696-09-20 מדינת ישראל נ' ג'אבר (20.12.22) נקבע מיתחם ענישה הנע בין 48-24 חודשי מאסר, הנאשם הורשע בעבירה אחת של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
עבירות תיק הצירוף בוצעו אך כחודשיים לאחר הרשעתו הקודמת בעבירת נהיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים (385-10-21, הרשעה מיום 15.3.22 בבית משפט השלום בפתח תקווה), והעבירות מושא תיק זה, בעת שהיה נתון בתנאים מגבילים בתיק הצירוף ופסול מלנהוג.
...
בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 40-20 חודשי מאסר, ובעת גזירת העונש, נתן משקל לגילו הצעיר (19), לעברו התעבורתי הלא כבד, לנסיבותיו האישיות המורכבות ולהתרשמות החיובית של שירות המבחן, וגזר עליו עונש של 20 חודשי מאסר, ערעורו נדחה; בת"פ (מח-מרכז) 37486-02-18 מדינת ישראל נ' סעיד בשארה (6.2.2020) הורשע נאשם בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח.
לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים המוגנים והפסיקה הנוהגת, מצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם בתיק העיקרי נע בין 48-24 חודשי מאסר, וכי מתחם הענישה בתיק הצירוף נע בין 18-36 חודשים.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 36 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 18.10.22.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו