הגנת רעיון בחוק זכויות יוצרים

על דרישת המקוריות אומר כב' השופט רובינשטיין בפרשת פישר פרייס כי: "דרישת המקוריות היא הדרישה העיקרית על מנת לזכות יצירה בהגנת זכות יוצרים, היא "לב לבו של חוק זכות יוצרים " (פרשת אינטרלגו, עמ' 169); הדבר בחינת פשיטא: אם אין מקוריות, זכות ביצירה מנין?"

ואולם, על אף שלא טען לכך ראיתי לנכון לבחון אפשרות זו. על יצירה משותפת נאמר - "על מנת שיצירה תיחשב כמשותפת, אין הכרח שכל יוצר משותף יתרום ליצירה תרומה שווה לזו של חברו. די בתרומה יצירתית מהותית, אפילו היא שולית לעומת תרומתו או תרומותיהם של היוצר או היוצרים האחרים. עם זאת, ככלל, התרומה חייבת להיות בגדר ביטוי או חלק מביטוי בר הגנה, ולא רעיון." (ראו טוני גרינמן, זכויות יוצרים, (מהדורה שניה) עמ' 475 ) במקרה דנן, בהיעדר יחוס יצירתיות ליגרוס ביצירת המקלטורים אין לראות ביצירות כיצירות משותפות ליגרוס ולטרטקובר.

...

על אף שאינני נדרשת להכרעה בשאלה זו מאחר והיצירות הנגזרות לעיל, אינן מושא לדיון בפני ראיתי לנכון, בשולי הדברים, לציין, כי שוכנעתי מן העדויות שבאו בפני, מפיו של גרוס ושל העד מטעמו (מר מיכה בר), כי בית הדפוס התיר לגרוס לבצע הדפסות לצרכיו האומנותיים הפרטיים.

סוף דבר גרוס אינו יכול ליהנות מהגנת זכויות יוצרים על המקלטורים שעליהם הודפסה יצירתו של טרטקובר בהעדר כל פעולה יצירתית מצידו.

בהינתן כל האמור לעיל, לא נותר לי אלא לדחות את התביעה.

אין עוררין, כנזכר, ששני המאמרים הם יצירות בנות הגנה לפי חוק זכות יוצרים.

כידוע, לא ניתנת הגנה על רעיונות אלא על ביטויים בלבד (סע' 5(1) לחוק).

...

הערות וסיום לא מצאתי בטיעוניהם האחרים של הצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של ענין (ע"א 578/17 יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (18.11.2018); ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ (2.9.2018); רע"א 1491/16 פלונית נ' פלוני (14.4.2016); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)), ובכלל האמור טענות לגבי: תוכנו של הדוא"ל מיום 18.8.201; הסתרה של הפרסומים; הפוסטר שהוצג ביריד המחקר בשנת 2010; תמיהות על חסרונן של תכתובות דוא"ל נוספות (וההסברים שניתנו בענין קיבולת תיבות הדוא"ל הרלוונטיות); טענה (ככל שנותרה כזו) כי התובעת ויתרה על זכויותיה המוסריות; אי זימון פרופ' שפילברג לעדות; ייחוס תרומה מינורית למאמר הראשון (התובעת והנתבע 2, הדדית); מעמד של corresponding author; סיפא המכתב המופיע בעמ' 418 לתצהירי הנתבעים; האם היה על מי מהצדדים לפנות אל כתבי העת ולהודיע להם דבר כזה או אחר בעניין המחלוקת; רמת המומחיות של כל אחד מבעלי הדין בסוגיות רלוונטיות; דוא"ל 4.2.2009 של פרופ' ברנר אל גב' דורה ניב (נספח 10ב) (לדוא"ל כשלעצמו אין חשיבות של ממש; עמדת פרופ' קוטן מקובלת עלי, עמ' 73 ש' 8-6); ועוד.

בכפוף לכך (פעולה שהייתה מוסכמת על הנתבעים לפני הגשת התביעה ולאחריה), התביעה נדחית.

בסופו של יום וחרף הרצון להימנע מכך (בדומה לבית הדין לעבודה בהליך הנזכר), אין מנוס מחיובה של התובעת בהוצאות הנתבעים.

הטעם המרכזי התבסס על ההבחנה הידועה בדיני זכויות היוצרים בין רעיון לביטוי: "זכות יוצרים ביצירה... לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים: (1) רעיון..." (סעיף 5 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007; ע"א 7517/17 גואטה נ' מיטלפונקט, פסקה 2 (11.11.2018)).

ראשית, לא כל פגיעה או סילוף של יצירה הפוגע בשם היוצר או בכבודו מפר את הזכות המוסרית, אלא קיימת הגנה של "פעולה סבירה בנסיבות העניין" (סעיף 50(ב) לחוק זכות יוצרים).

...

תמונה זו מביאה למסקנה כי למחוקק פתרונים.

לגופו של עניין, אין צורך להאריך ונפנה לטענות שהועלו משני הצדדים, כמו גם לכלל של אי-התערבות ערכאת הערעור בפסיקת ההוצאות, כדי לדחות את שני הערעורים בנקודה זו. סוף דבר, אציע לחבריי לדחות את הערעור.

כמותו אף אני סבור כי דינם של הערעור ושל הערעור שכנגד – להידחות; אך לא הכל צחוק ולא לעולם חוסן: אין בפסיקתנו כדי לסתום את הגולל על הכרה באפשרות שבפּרודיה, בנסיבותיה, תהא הפרה של זכויות יוצרים.

אלמנטים אשר כאלה, אינם בגדר אלמנטים מקוריים להם מוענקת הגנה על פי חוק זכויות היוצרים, אין בהם רעיון, ביטוי או מקוריות המצדיקים הגנה.

...

סיכום : מן המקובץ לעיל אני קובעת כדלקמן: לא היה שיהוי במועד הגשת הבקשה לצו מניעה.

בקשת המבקשת להוסיף וליתן צו מניעה לתוכנית, גם במתכונת הנוכחית המתוקנת שלה, הואיל והמשיבה ממאנת לשנות את יום ושעת השידור – נדחית בזה.

אני קובעת כי אין הגנה ליום ושעת שידור מכוח חוק זכויות יוצרים.

לענין זה ר' דברי המלומד טוני גרינמן במאמריו – "הבחנה בין רעיון לבין ביטוי ובחינה של שאלת ההפרה בדיני זכויות יוצרים" ספר שלמה לוין 625 (אשר גרוניס, אליעזר ריבלין ומיכאיל קרייני עורכים, 2013, בע"מ 628) שם נסקרה פסיקת בתי המשפט הן בישראל והן בארה"ב והובעה הדיעה לפיה "רעיונות הם 'חופשיים כאוויר'. על פי דיני זכויות יוצרים הם ניתנים להעתקה, לעיבוד ולשימוש בלתי מוגבל על ידי אחרים". ניתן להפנות גם אל ע"א 7517/17, ‏רון גואטה נ' הלל מיטלפונקט (מיום 11/11/2018, הש' נ' הנדל, השופטת ד' ברק-ארז, הש' ג' קרא) וכן אל תא (ת"א) 52488-09-14, ד"ר רוני ספיר-קורין נ' פרופ' ברוך ברנר (מיום 26/3/2020, השופטת ת' אברהמי).

שאלות שלטעמה חופשיות מהגנת זכויות יוצרים.

על כך למדים מדברי ההסבר לחוק זכות יוצרים (הצעת חוק זכות יוצרים, תשס"ה – 2005, ה"ח 196 – 20/7/2005) שם נאמר כך - "נוכח המאפיינים של זכות היוצרים והקלות הרבה בה היא עלולה להיות מופרת קיים צורך לפסוק פיצוי שיהיה בו גם משום הרתעה". להרחבה ר' גם ת"א 5977/07, האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ (מיום 20/6/2011) וכן ע"א 7201/13, תביג-ישראל גרובר בע"מ נ' טויטופלסט בע"מ (מיום 6/10/15).

...

חלק שישי, סוף דבר סיכום יש לקבל את התביעה בכל הקשור לטענת התובעת להפרת זכות יוצרים.

אשר על כן וכאמור בסעיף 8.5 לפסק הדין, אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 120,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10/7/2019 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.