איני מקבל את טענת המאשימה, כי בעבירות אלימות במשפחה אין מקום להגנת זוטי דברים, שכן אם נקבל אמירה כוללנית וגורפת שכזו, הדבר יחתור תחת עיקרון השפיטה האינדיבידואלית – כל מקרה על-פי נסיבותיו, כל נאשם על-פי נסיבותיו.
...
אומר בפתח הדברים, בהתאם לאמור בסעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מן המיוחס לו.
כתב האישום
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן – החוק).
לאור המסקנה אליה הגעתי, איני נדרש ליתר טענות ההגנה שהעלה הנאשם.
אמנם, הנאשם בעדותו לפניי ציין כי הדברים שצוטטו מפיו ע"י השוטר פטל אינם מדויקים, ואולם לא ייחסתי לכך כל משקל, וכך או אחרת, הגעתי לכלל מסקנה כי אין בדברים שתוארו ע"י השוטר פטל, כדי לבסס במידה מספקת, הוכחתה של עבירת איומים.
סוף דבר
לנוכח כל הטעמים שמניתי לעיל, לא מצאתי מקום כי ניתן לבסס אשמה במידה הנדרשת בפלילים על בסיס הראיות, לפיכך מורה על זיכויו של הנאשם מכל המיוחס לו.
ניתנה היום, כ"ג חשוון תש"פ, 21 נובמבר 2019, במעמד הצדדים.