מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגנת "זוטי דברים" בעבירות אלימות

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

איני מקבל את טענת המאשימה, כי בעבירות אלימות במשפחה אין מקום להגנת זוטי דברים, שכן אם נקבל אמירה כוללנית וגורפת שכזו, הדבר יחתור תחת עיקרון השפיטה האינדיבידואלית – כל מקרה על-פי נסיבותיו, כל נאשם על-פי נסיבותיו.
...
אומר בפתח הדברים, בהתאם לאמור בסעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מן המיוחס לו. כתב האישום נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן – החוק).
לאור המסקנה אליה הגעתי, איני נדרש ליתר טענות ההגנה שהעלה הנאשם.
אמנם, הנאשם בעדותו לפניי ציין כי הדברים שצוטטו מפיו ע"י השוטר פטל אינם מדויקים, ואולם לא ייחסתי לכך כל משקל, וכך או אחרת, הגעתי לכלל מסקנה כי אין בדברים שתוארו ע"י השוטר פטל, כדי לבסס במידה מספקת, הוכחתה של עבירת איומים.
סוף דבר לנוכח כל הטעמים שמניתי לעיל, לא מצאתי מקום כי ניתן לבסס אשמה במידה הנדרשת בפלילים על בסיס הראיות, לפיכך מורה על זיכויו של הנאשם מכל המיוחס לו. ניתנה היום, כ"ג חשוון תש"פ, 21 נובמבר 2019, במעמד הצדדים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ברובד המשפטי טען הנאשם להגנת זוטי דברים, תוך הפניה לפסיקה.
נסיבות אלה מלמדות על יוזמה להתעמתות שבאה מצד הנאשם, אשר ניגש למתלונן ובסופו של דבר גם תקף אותו, אלה הן נסיבות הנוטות לחומרה, וחותרות נגד הערך המוגן שביסוד עבירות האלימות – ההגנה על שלומו וביטחונו של הזולת.
...
נתון זה, אף הוא, מוסיף ומחזק את המסקנה העובדתית היא, שפניו של הנאשם היו להתעמתות עם המתלונן, על שום שהאחרון, תפס לו את החנייה, שהוא התכוון לחנות בה, ולכן בחמת זעם, הוא ירד מהרכב, פנה למתלונן, ובמסגרת הויכוח על החניה, דחף אותו לאחור.
נסיבות אלה מלמדות על יוזמה להתעמתות שבאה מצד הנאשם, אשר ניגש למתלונן ובסופו של דבר גם תקף אותו, אלה הן נסיבות הנוטות לחומרה, וחותרות נגד הערך המוגן שביסוד עבירות האלימות – ההגנה על שלומו ובטחונו של הזולת.
סוף דבר: על יסוד על האמור, אני קובע כי המאשימה הוכיחה את עובדות כתב האישום מעל לכל ספק סביר ובהתאם אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום – תקיפה הגורמת חבלה של ממש – עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

מספר ימים לאחר מכן, ביום 6.5.2019 הוגשה מטעם הנאשם בקשה לזכותו מהעבירה בה הורשע בנימוק שמעשיו חוסים תחת הגנת "זוטי דברים". לחלופין, הובהר שהנאשם יבקש במסגרת הטיעונים לעונש שיוטל עליו, לכל היותר, עונש של מאסר מותנה.
לבסוף נטען, שבנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, בו שהה הנאשם במעצר לאחר שיוחסה לו עבירת אלימות חמורה ממנה זוכה לאחר ניהול הליך ההוכחות, אין מקום להטיל עליו עונש כלשהוא, ולחלופין, יש להסתפק בימים בהם שהה במעצר.
...
נוכח כל האמור, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בעבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה, בנסיבות המקרה שלפני, נע בין מספר חודשי מאסר מותנה ושל"צ או קנס, לבין 12 חודשי מאסר בפועל.
נוכח כל האמור, בשים לב להרשעותיו של הנאשם בעבירות רלוונטיות ולעונשי המאסר שהושתו עליו עד היום בגינן, כמו גם יתר הנסיבות לחומרה ולקולה, מצאתי שיש למקם את מעשיו של הנאשם באזור מרכז המתחם.
סוף דבר אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל, בניכוי הימים בהם ישב במעצר 8.3.2018-6.5.2018.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר שמיעת ראיות, הרשיע בית משפט השלום את המבקשת בעבירה שיוחסה לה. נקבע, כי בסרטונים שצולמו בזירת הארוע ניתן לראות את המבקשת סוטרת לפניה של המתלוננת; כי עדותו של השכן אודות האירועים, שנתמכה באותם סרטונים, נמצאה מהימנה; וכי גירסתה של המבקשת היתה "גרסה משתנה ומתפתחת, גרסה מיתלהמת ומתחמקת, אשר ניכרו בה סתירות מהותיות". טענתה של המבקשת להגנה מן הצדק, נוכח אי העמדתו לדין של השכן חרף איומיו כלפיה – נדחתה, שכן לא הוכחה אכיפה בררנית פסולה נגד המבקשת.
לנוכח האמור, עונשה של המבקשת נגזר על הרף התחתון, כך שחויבה לחתום על התחייבות בסך 2,500 ש"ח, לבל תעבור כל עבירת אלימות במשך שנתיים.
עוד נטען, כי העמדתה של המבקשת לדין בנסיבות העניין לקתה בחוסר סבירות; וכי היה על בית המשפט להורות על זיכויה, בין היתר, נוכח הגנת "זוטי דברים" והגנה מן הצדק.
...
עם זאת, נוכח הסכמת המשיבה – אותה מצא בית המשפט המחוזי "מתיישבת עם תחושת הצדק" – בוטלה הרשעתה של המבקשת.
דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב"כ המאשימה טענה כי המקרה אינו עומד בתנאים המצטברים הנדרשים לשם קבלת טענת הגנת זוטי דברים, אשר הנטל להוכחתם רובץ על כתפי הנאשם: לעניין טיב המעשה - טענה כי מדובר בעבירת אלימות שאינה קלת ערך, במיוחד כשמדובר בשני ארועי תקיפה המתוארים בכתב האישום; לגבי נסיבות המעשה – ציינה כי מדובר בעובדת ציבור אשר הותקפה באמצעות אגרוף וכן פעם נוספת בדרך של דחיפה.
...
קבלת סייג זוטי הדברים אפשרית לאחר בחינת התנאים שפורטו, בעקבותיה "עשוי השופט להגיע לכלל מסקנה אם אכן הדברים אמורים בעבירה מבחינה טכנית פורמלית אשר מבחינה מהותית מתאים לה הכלל של 'העדר ענין לציבור'..." (ע"פ 807/99 מדינת ישראל נ' עזיזיאן, פ"ד נג(5) 748, 761, פסק דינו של כב' השופט מ' אילן (1999) (להלן: "עניין עזיזיאן").
לאור כל האמור לעיל, עלה בידי הנאשם לעורר ספק סביר, מבוסס ומשמעותי, לגבי השאלה האם המעשה מקים פגיעה מזערית בנורמה המוגנת או סכנה מזערית לציבור, ולפיכך עומדת לו הגנת זוטי הדברים.
בנסיבות אלה, החלטתי לזכות את הנאשם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו