על התכלית שביסוד ההגנות הללו עמדה המלומדת רות בן ישראל בספרהתוך שהטעימה כי "האחריות המשפחתית, הכרוכה במיוחד בגידול הילדים ובטיפול בהם, היא כיום אחד הגורמים המקשים ביותר על שילובן של נשים במעגל העבודה בכלל, ועל השוואת מעמדן בעבודה בפרט". והוסיפה:
"אם לא תוענקנה זכויות מיוחדות לנשים עקב הריון ולידה, או זכויות לחופשה כדי לטפל ברך הנולד, לא תהיה לנשים במצבים האלה ברירה אלא להתפטר מהעבודה. היסוד החשוב לגבי הנשים בעלות האחריות המשפחתית, הנאלצות לעשות פסק זמן בעבודתן ולצאת לחופשה עקב אחריותן המשפחתית, מתבטא בצורך להבטיח להן את עצם אפשרות השיבה לעבודה. הענקת זכויות מיוחדות, המקנה זכות לחופשה מטעמים של אחריות משפחתית, מחייבת מעביד להשיב עובדת כאמור לעבודה ומקטינה את גדר הפגיעה בזכויותיה ובמעמדה של האישה...".
ביטוי מובהק לצורך בהגנה על העסקת נשים ומעמדן בשוק העבודה בדרך של התאמת הוראות החוק לשינוי העיתים, מוצאים אנו בדברי ההסבר להצעת חוק עבודת נשים (תיקון מ' 10), התש"ן - 1990בהם נאמר כך:
"בחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954, לא נעשו כל שינויים מהותיים מאז חקיקתו וזאת על אף התמורות הרבות שחלו במהלך השנים במשק הישראלי בכלל ובנושא עבודת נשים בפרט. אין עוררין על כך שהנשים מהוות כח פוטנציאלי אדיר במדינת ישראל, וכי מן הראוי, לטובת המשק כולו, לעודדן לצאת לעבודה....הצעת חוק זו נועדה לענות על צרכיה הטבעיים, המשפחתיים והמקצועיים כאחד של כל אישה בישראל, וזאת מתוך מטרה לעודד נשים להישתלב במעגל העבודה הסדיר ומתוך הכרה בחשיבות הרבה שיש להשתלבות זו".
ואכן, המחוקק בישראל פרש מניפת זכויות על זכות ההוֹרוּת של האישה העובדת, בחוקי משפט העבודה המגן והבטחון הסוצאלי ובהן, הגנה מפני פיטורים בשל הריון וטיפולי הפריהלרבות בתקופה שלאחר תום חופשת הלידה; זכות להעדרות בתשלום עקב בדיקות הקשורות להיריון; זכות סרוב לעובדת בהיריון לעבוד בעבודות לילה ובשעות נוספות; זכות העדרות מהעבודה בשל טפולי הפריה; ואיסור על הפליית עובדמחמת "הריון, טפולי פוריות, טפולי הפריה חוץ- גופית"בהיותה "הפליה אסורה ופסולה, המנוגדת לעיקרון השויון".
ברוח זו אף חוקק לאחרונה חוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בשוק העבודה ושל התאמת מקומות העבודה לנשים, תשס"ח - 2008במטרה"להביא לשינוי התרבות העסקית ולטפח מודעות ציבורית כדי לעודד שילוב וקידום של נשים בעבודה והתאמת מקומות עבודה לנשים וכן להורוּת".
...
וכי על כן "הדיון בשאלה האם הפחתת שעות עבודה במהלך ההריון באה בגידרי 'שמירת הריון' כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי) ובתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א - 1991 (להלן - תקנות שמירת הריון), לא נדרש לשם הכרעה במקרה שלפנינו. אולם כיוון שחברתי הרחיבה בעניין זה וקבעה הלכה עקרונית המשליכה על כלל ציבור הזכאים לגמלאות לסוגיהן, לא נותרה בידינו הברירה אלא לחוות דעתנו השונה בסוגיה זו של "גימלת שמירת הריון חלקית".בחוות דעתו הרחיב חברי השופט פליטמן ושטח טעמיו, בהסתמך עליהם קבע, בין היתר, כך:
" לפסוק, כי היעדרות חלקית מן העבודה אינה מזכה בגימלת שמירת הריון. תפיסת הזכאות החוקית לאותה הגמלה, מושתתת על היעדרות יומית מהעבודה והבסיס לתשלום בגין אותה העדרות יומית, מחושב אף הוא על פי אותה יחידת זמן של שכר יומי. פיצול תפיסת הזכאות החוקית כאמור של העדרות יומית ותשלום יומי בגינה, על ידי המצאת הזכאות החלקית, ללא כל אסמכתא בדין, אינו אפשרי, כשם שלא יתכן הריון חלקי. יצירת זכאות שכזאת, מנוגדת לחלוטין לא רק לתפיסת החוק באשר לזכאות לגמלה לשמירת הריון, אלא לתפיסת החוק כולו על שלל גימלאותיו. כך, לא ניתן ללא בסיס חוקי לקבוע זכאות יש מאין לגמלה בשל חצי יום דמי תאונה, חצי יום דמי אבטלה, חצי יום דמי לידה או זכאות למחצית גמלת הבטחת הכנסה חודשית, למי שהתייצב בשרות התעסוקה רק בחלק מן החודש. בכל המקרים, הזכאות נקבעת עקרונית על פי בסיס הזמן הקבוע בחוק ולא שבריו. "
אי לכך הגיע למסקנה כי "ידחה הערעור, אך לא מטעמה של חברתי, כי אם מן הטעם הפשוט שגמלת שמירת הריון חלקית עדיין אינה נמנית על הזכויות שמקנה ענף ביטוח אמהות שבחוק הביטוח הלאומי".
נציג הציבור מר יהודה יעיש הסכים לדעתם של סגנית הנשיא אלישבע ברק - אוסוסקין והשופט עמירם רבינוביץ.
בנסיבות אלה, ולאור הפרשנות התכליתית להוראות החוק והתקנות עליהן עמדתי לעיל, ולפי הלכת משעני, דעתי היא כי אין לשלול זכאותה של המשיבה לגמלת שמירת הריון גם עבור התקופה בה עבדה באופן חלקי בלבד, ובלבד שלא "ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת הריון בעד אותה תקופה".
סוף דבר - מן הטעמים המפורטים לעיל, ולוּ תשמע דעתי, יידחה ערעורו של המוסד לביטוח לאומי ויעמוד בעינו חיובו של המוסד לשלם למשיבה גמלת שמירת הריון באופן יחסי עבור צמצום עבודתה במהלך שמירת ההריון, ובלבד, כאמור, שלא "ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת הריון בעד אותה תקופה"
הנשיא סטיב אדלר
הנני מצטרף לדעתו של השופט פליטמן.
לדעתי יש לקבל את הערעור.
