מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הגנה מן הצדק הדחה לעבירה

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

עם זאת, כבר הושמעה הדיעה כי "הלכה זו ראויה לבחינה מחדש במיוחד לאור התפתחותה של ההגנה מן הצדק [...] [ו]אין להוציא מכלל אפשרות כי תתכנה נסיבות חריגות, שבהן תרומתו של סוכן מדיח מטעם הרשות לבצוע עבירה פלילית תהיה כה מהותית, עד כי יהיה בה כדי להקים לנאשם טענת "הגנה מן הצדק" אשר בהתקבלה, עשויה היא להביא לביטול האישום נגדו" (עניין בלדב, פס' 72) (והמערער אף הפנה למקרה בו הורה בית המשפט המחוזי בירושלים על מחיקת חלקים מכתב אישום בשל אופן הפעלתו של סוכן משטרתי – החלטה מיום 15.1.2015 בתפ"ח 20705-07-14 מדינת ישראל נ' רדאי).
...
נתח נכבד מפסק הדין הוקדש לבחינת התקיימותה של דרישת הפליליות הכפולה, בעניינה העלה המערער טענות ותתי-טענות רבות; את כולן לא מצא בית המשפט לקבל.
הגעתי למסקנה כי ניתן להעמיד לדין בישראל נתין זר המייצא ציוד בטחוני ישראלי למדינת אויב – הגם שמדינת ישראל איננה ממהרת לעשות שימוש בסמכות זו – מכוח התחולה הפרוטקטיבית הקבועה בסעיף 13 לחוק העונשין, בשילוב עם סעיף 144 לחוק העונשין (עבירות בנשק) או עם פקודת המסחר עם האויב.
אשר על כן, על יסוד כל האמור לעיל, אציע לחבריי לקבל את הערעור בנקודה אחת בלבד שעניינה בעבירת הייצוא הכללית בתקופה המאוחרת, ולדחות את הערעור ביתר חלקיו, כך שהכרזתו של המערער כבר-הסגרה לארה"ב תעמוד בעינה, אך תוגבל לאישומים 3-1, 5, 7 ו-9 לכתב האישום.
הגם שהגענו למסקנה כי אין בכל אלה כדי לחלץ המערער מן ההסגרה, חזקה כי יעמדו בפני בית המשפט בארה"ב בבואו לגזור את דינו של המערער.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נימוקי העירעור וטענות ב"כ הצדדים המערער לא כפר בעובדות כתב האישום, אלא טען להגנה מן הצדק על רקע הדחה לבצוע העבירות והתנהגות שערורייתית של הרשויות, לפיהן אולץ על ידם לתת שוחד ולהציעו.
...
חרף כל האמור, לאחר שעיינו בפסיקה המפורטת בעמ' 328 – 330 לגזר-הדין, בפסיקה שהוצגה על-ידי ב"כ הצדדים ובפסיקה נוספת, החלטנו לקבל את הערעור ולהקל בעונשו של המערער.
על רקע נסיבות אלו, המהוות את הבסיס לקביעת מתחם העונש ההולם, תוך מתן דגש על מעמדו המיוחד של המערער אשר פעל כעורך-דין מול הרשות, המהווה נסיבה לחומרה, כפי שקבע בית-משפט קמא (בניתוח שהוא מקובל עלינו בעמ' 329 – 330 לגזר-הדין), אנו קובעים כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם נע בין 18 - 36 חודשי מאסר בפועל.
כששוקלים אנו את מלוא נסיבותיו האישיות של המערער, אשר נסקרו בהרחבה בגזר-הדין ובהודעת הערעור, את האמור בתסקיר שירות המבחן, כשאנו רואים בחזרתו מערעור על הכרעת-הדין כחלק מתהליך לקיחת האחריות שלו (כשיוזכר כי בבית-משפט קמא נוהל הליך הוכחות), אנו מקבלים את הערעור ומטילים על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 20 חודשים חלף עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער בבית-משפט קמא.

בהליך רישוי עסקים (רע"ס) שהוגש בשנת 2019 בעניינים מקומיים ראשון לציון נפסק כדקלמן:

המלומד, ישגב נקדימון, בספרו "ההגנה מן הצדק" (ישראל, תשס"ד – 2003) מיפרט את הסיבות שהוכרו ככאלה המעוררות טענת הגנה מן הצדק לרבות; הדחה - מעורבות הרשות במעשה העבירה נשוא האישום, שהוי בהגשת כתב אישום, הגשת כתב אישום מטעמים זרים, פגמים בחקירה, עבירה ציבורית עוינת לנאשם, הגשת כתב אישום בגין מעשה שאושר במצג רישמי או חרף התחייבות, מצג או החלטה בדבר אי העמדה לדין; בעניינינו כאמור טוען הנאשם כי מדובר בהפליה בהעמדה לדין פלילי או באכיפה סלקטיבית.
...
(ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ ואח', פ"ד נו (6) 776, 803-809 (2005) (להלן: "עניין בורוביץ"): "אין לשלול אפשרות שהפגיעה בתחושת הצדק וההגינות תיוחס לא להתנהגות שערורייתית של הרשויות, אלא למשל לרשלנותן, או אף לנסיבות שאינן תלויות ברשויות כל-עיקר אך המחייבות, ומבססות, בבירור את המסקנה כי במקרה הנתון לא יהיה ניתן להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות. אך נראה כי מצב דברים כזה אינו צפוי להתרחש אלא במקרים חריגים ביותר" (פרשת בורוביץ, עמ' 807).
בענייננו, כאמור לעיל, לא מצאתי להיעתר לבקשה להורות על ביטול כתב האישום.
בנסיבות האמורות, הבקשה נדחית.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2018 בעניינים מקומיים ראשון לציון נפסק כדקלמן:

המלומד, ישגב נקדימון, בספרו "ההגנה מן הצדק" (ישראל, תשס"ד – 2003) מיפרט את הסיבות שהוכרו ככאלה המעוררות טענת הגנה מן הצדק לרבות; הדחה - מעורבות הרשות במעשה העבירה נשוא האישום, שהוי בהגשת כתב אישום, הגשת כתב אישום מטעמים זרים, פגמים בחקירה, עבירה ציבורית עוינת לנאשם, הגשת כתב אישום בגין מעשה שאושר במצג רישמי או חרף התחייבות, מצג או החלטה בדבר אי העמדה לדין; בעניינינו כאמור טוען הנאשם כי מדובר בהפליה בהעמדה לדין פלילי או באכיפה סלקטיבית.
...
בנסיבות האמורות, לא מצאתי להיעתר לבקשה להורות על ביטול כתב האישום כנגד המבקש 2.
סוף דבר: סיכומו של עניין הבקשה למחיקת כתב האישום בשל טענת הגנה מן הצדק נדחית.
עוד אני דוחה את הבקשה להורות על תיקון כתב האישום ו/או מחיקת המבקש 2 מכתב האישום.

בהליך חנייה (ח"נ) שהוגש בשנת 2015 בעניינים מקומיים ראשון לציון נפסק כדקלמן:

המלומד, ישגב נקדימון, בספרו "ההגנה מן הצדק" (ישראל, תשס"ד – 2003) מיפרט את הסיבות שהוכרו ככאלה המעוררות טענת הגנה מן הצדק לרבות; הדחה – מעורבות הרשות במעשה העבירה נשוא האישום, שהוי בהגשת כתב אישום, הגשת כתב אישום מטעמים זרים, פגמים בחקירה, עבירה ציבורית עוינת לנאשם, הגשת כתב אישום בגין מעשה שאושר במצג רישמי או חרף התחייבות, מצג או החלטה בדבר אי העמדה לדין; בעניינינו כאמור טוענים הנאשמים כי מדובר מדובר בהפליה בהעמדה לדין פלילי או באכיפה סלקטיבית.
...
לשאלת הנאשם 5, זוהר מה אומר החוק בעניין רכב נכה השיב הפקח אתגר: "כל עוד יש מעבר להולכי רגל לא ירשם לו דו"ח" (עמ' 17 שורה 15 לפרוטוקול) וכשהוצגה לו תמונה שלפיה בקושי נותר מעבר עם עגלה, השיב: "בתמונה שאתה מראה לי יש מעבר להולכי רגל. רכב פרטי שלא נכה מפריע לא מפריע ואין פה שאלה. הסברתי מה המדיניות. אם יש הרבה תלונות ויש לי הנחיה לאכוף אז אאכוף בכל מצב... אני חוזר ואומר שאני צריך לבצע שהדוח יהיה חוקי ובהתאם להנחיות שאני מקבל" (עמ' 17 שורות 17-22 לפרוטוקול).
לטענתה היא מתקשרת לעירייה ומבקשת שיגיע פקח ויוציא את הרכב החוצה: "החניה שלי, הדוחות לידי או ממול, החניה שלי היא פרטית, מדובר על 10 וילות וזו חניה ברחוב שצמודה ושייכת לבית שלי. אני מתלוננת על רכבים שלא שייכים לדיירים. התקשרתי כמה פעמים לעירייה והם אמרו שאפנה למשטרה, פונה למשטרה הם שולחים אותי... יצאנו לרחוב עם הפקח והשוטר ושניהם אמרו לי אוקיי זה ככה ישאר. אני מקבלת דוחות. החניה שלנו לא ברחוב, זה שטח של הבית המשותף" (עמ' 24 שורות 1-7 לפרוטוקול).
אשר על כן, לא מצאתי כי המאשימה נהגה שלא כדין כלפי הנאשמים ואף לא פגעה בשוויון והפעילה שיקולים זרים או נהגה שלא בחוסר תום לב. סוף דבר: בשולי הדברים מצאתי להעיר כי לא מצאתי פגם בדרך הפעילות של פקחי העיריה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו