הגנה להוצאות הנתבע על ידי חברות זרות בערבות

ועוד, על פי תדפיס רשם החברות, 20% ממניות המשיבה מוחזקות על ידי תאגיד זר באמצעות חברה מפרת חוק.

המבקשים עומדים על כך שתופקד ערובה או ערבות בנקאית, בין אם על ידי המשיבה ובין אם על ידי בעלת השליטה בה. אשר לסכום הערובה, טוענים המבקשים כי יש להעמידו על הסכום המבוקש בבקשתם בשים לב להוצאות להן ידרשו וכי הפקדת ערובה בגובה של 3.5% מגובה סכום התביעה היא סבירה ומוצדקת בנסיבות העניין.

דיון סעיף 353א' לחוק החברות קובע כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". הכלל הוא כי יש לחייב תובעת שהיא חברה בערבון מוגבל בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות אלא אם הוכיחה כי תוכל לשאת בהוצאות הנתבע ככל שיזכה או אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות לחייב את החברה בערובה (רע"א 87/18 אדרי נ' סאייג, פסקה 3 (25.4.2018); רע"א 9237/18 כרמל דיירקט בע"מ נ' ,R.H. PETERSON CO פסקה 3 (12.02.2019( רע"א 7217/20 רמות טבעון נוף צפת בע"מ נ. הנאמנות לתיכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בגליל העליון ואח' (22.11.20) ).

המשיבה טוענת כי סכום הערובה שהופקד בהתאם להחלטה בעיניין צו המניעה מהוה הגנה על המבקשים, ומפנה בעיניין זה לתא (ת"א) 5150-05-14‏ לייבדיאנאס‏ בע"מ נ' שחר (10.10.2018) ואולם באותו עניין הוגשה הבקשה להפקדת ערובה בשלב מיתקדם של ההליך ונקבע כי אין מקום להטיל על התובעים להפקיד ערובה לאחר שהחברה הוכיחה איתנות כלכלית ולאחר שבית המשפט התרשם שסכויי התביעה גבוהים, לאור קביעת המומחה שמונה מטעמו.

...

יש לדחות את בקשת המשיבה להמרת הערובה בערבות אישית של בעלת השליטה בה. אמנם, בפסיקה נקבע כי בית המשפט רשאי לקחת בחשבון ערבות אישית של בעלי השליטה בחברה (רע"א 9124/16 ‏עירא דביר נ' ‏JKV BETEILIGUNEGES GmbH, פסקה 6 (29.11.2016)).

המרת הערובה בערבות של חברה אחרת לא תביא להגשמת תכליתו של ס' 353א' הנ"ל, ואין בה כדי להבטיח את תשלום ההוצאות בסופו של דבר.

הבקשה הוגשה על ידי התובע והנתבע שכנגד (להלן - המבקש) לחיוב הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן – המשיבה או החברה) בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו המשפטיות ככל שתביעתה נגדו תדחה.

אציין כי בכתב התביעה שהגיש המבקש ביום 26.6.2019 נתבעה החברה לשלם למבקש סכום של 101,254 ₪ בגין אי תשלום שעות נוספות, הפרשות חסרות לתגמולים ופיצויים ואי העברת פקדון עובדים זרים (חלק מעסיק), אי תשלום דמי חגים ודמי הבראה ופדיון חופשה וכן פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד והפרת חוק הגנת השכר.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות למשיבה להפקיד ערבות בגובה 5,000 ₪, ההולם את שעורי פסיקת הוצאות משפט הנפסקים בבית דין זה. מדובר בסכום מידתי אשר אין בו כדי לפגוע בזכות החברה לגישה לערכאות ואשר יבטיח מנגד כי ככל שתידחה התביעה יהיה למבקש מהיכן להפרע את הוצאותיו.

...

אשר לקיומן של נסיבות המצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה - החברה לא הצביעה על נסיבות המצדיקות לפטור אותה מהפקדת ערובה וזאת על אף שגם בעניין זה מוטל עליה הנטל לעשות כן. לא למותר לציין עוד כי לא שוכנעתי בשלב זה כי סיכויי התביעה שהגישה החברה נגד המבקש הם גבוהים עד כדי הצדקת פטירתה מהפקדת ערובה.

סוף דבר הבקשה לחיוב החברה להפקיד ערובה מתקבלת מהנימוקים שפורטו לעיל.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות למשיבה להפקיד ערבות בגובה 5,000 ₪, ההולם את שיעורי פסיקת הוצאות משפט הנפסקים בבית דין זה. מדובר בסכום מידתי אשר אין בו כדי לפגוע בזכות החברה לגישה לערכאות ואשר יבטיח מנגד כי ככל שתדחה התביעה יהיה למבקש מהיכן להיפרע את הוצאותיו.

הנתבעת טוענת, כי החזקה שבסעיף 353א' לחוק החברות ממנה נלמדת חובת הפקדת ערובה, ניתנת לסתירה על ידי החברה/התובעת בשתי דרכים: האחת- היא אם הוכיחה החברה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין, השנייה- אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה.

לטענת הנתבעת, אין בהצעת ערבות אישית מטעם בעלי החברה, בכדי לפטור חברה התובעת מהפקדת עירבון כספי בהתאם להוראות הדין והפסיקה.

הנתבעת בטענותיה הדגישה כי הצורך בקביעת ערובה להבטחת הוצאותיה נידרש בעיקר לנוכח העובדה כי התובעת הנה חברה זרה וכי ככל הידוע לה הנה חברה נעדרת כל נכסים.

כתב הגנה יוגש על ידי הנתבעת תוך 45 יום לאחר הפקדת הערובה על ידי התובעת.

...

לטענת הנתבעת, בעניינו הכלל מתקיים, כאשר סיכויי התביעה להתקבל נמוכים מאוד וכן לאור העובדה כי מדובר בחברה זרה, ועל כן יש לקבל את הבקשה להפקדת ערובה כתנאי לניהול התביעה.

משלא הוצגו כל ראיות ואסמכתאות לטענות התובעת בדבר יציבותה הכלכלית, אני קובע כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבעת, ככל שתידחה התביעה כנגדה.

מהגעתי למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה , אינני נדרש להיכנס אף לשאלת סיכויי התביעה.

מהלכה ליישומה- לאור האמור לעיל ולאחר ששקלתי בעניין, אני מחייב את התובעת בהפקדת ערובה כספית או ערבות בנקאית בסך של 20,000 ₪ תוך 45 יום, שאם לא כן תימחק התביעה.

דיון והכרעה: כאשר תובעת היא חברה, מורה סעיף 353א. לחוק החברות: 353א. "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי

" הלכה פסוקה כי בררת המחדל בעיניינה של חברה, היא כי יש לחייב אותה במתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבע אלא אם היתקיים אחד החריגים כמובא בסעיף 353 א. לחוק החברות (רע"א 4128/17 LAUDERBAIE YACHTS LTD (חברה זרה) נ' טאוב , פסקה 14 (29.6.2017)).

על שלבי הבחינה של בקשה להפקדת ערובה מצינו בהחלטה של כב' השופט עמית ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ ואח' נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ ואח', (14.2.2016) (להלן-"פרשת אור") שקבע: "בית המשפט עורך בדיקה תלת-שלבית: בשלב הראשון נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או גילויים חריגים), שכר הטירחה הצפוי, וסכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה... בשלב השלישי, בית המשפט ייקבע את גובה הערובה ...בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לאזן, בין היתר, בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. בקביעת הערובה, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון נכונותם של מינהלי התובעת או בעלי השליטה בה, לערוב באופן אישי להוצאות..." (שם, פסקה 4).

איזון, בין זכות הגישה לערכאות של משיבה שהיא תאגיד ובין הגנה על זכות הקניין של נתבע, שלא תפגע בהעדר יכולת לגבות את הוצאותיו, אם תדחה התביעה (ראו: פרשת אור", שם; רע"א 857/11 ‏מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ, פסקה 5 (23.05.2011)).

...

על שלבי הבחינה של בקשה להפקדת ערובה מצינו בהחלטה של כב' השופט עמית ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ ואח' נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ ואח', (14.2.2016) (להלן-"פרשת אור") שקבע: "בית המשפט עורך בדיקה תלת-שלבית: בשלב הראשון נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או גילויים חריגים), שכר הטרחה הצפוי, וסיכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה... בשלב השלישי, בית המשפט ייקבע את גובה הערובה ...בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לאזן, בין היתר, בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. בקביעת הערובה, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון נכונותם של מנהלי התובעת או בעלי השליטה בה, לערוב באופן אישי להוצאות..." (שם, פסקה 4).

לאור האמור, הגעתי למסקנה כי יש להורות למשיבה להפקיד ערובה.

לאחר שהבאתי בחשבון את השיקולים השונים, לרבות את סכום התביעה ומורכבותה, אני מורה כי המשיבה תפקיד בקופת בית המשפט ערובה בגובה של 100,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית ללא הגבלת זמן.

עוד נטען, כי המבקשת לא התייחסה בבקשתה לגובה הערובה המבוקשת ולהוצאותיה הצפויות, מה שמעיד כי הוצאותיה הן זניחות, דבר הנלמד מכך, שהגישה כתב הגנה קצר שבמסגרתו העלתה טענה אחת ויחידה של העידר יריבות, ואין בכוונתה להביא עדים מטעמה.

סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), שכותרתו "ערובה להוצאות משפט", קובע כהאי לישנא: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". ברע"א 4128/17 LAUDERBAIE YACHTS LTD (חברה זרה) נ' טאוב, פסקה 14 (29.6.2017), סיכם השופט דנציגר את ההלכה אודות סעיף 353א' לחוק החברות ופירט כיצד יש לבחון בקשה להפקדת ערובה על ידי תאגיד בעירבון מוגבל, כדלהלן: "אשר לחיובה של החברה בהפקדת ערובה; ... על פי סעיף 353א לחוק, בית המשפט רשאי לחייב תובע המאוגד כחברה בערבון מוגבל או חברת חוץ להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע במידה ותביעתו תדחה. לכלל זה ישנם שני חריגים: בית המשפט מצא כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה; או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. תכליתו העיקרית של סעיף 353א לחוק היא להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל להפרע בגין הוצאותיו מתובע המסתתר מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים [...] הלכה היא כי בנגוד לכלל במקרה של תובע אישי, כאשר מדובר בחברה-תובעת חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג. הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה מוטל על כתפיה. בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום לחייב את החברה התובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, עליו לבצע בחינה תלת שלבית [...]. בשלב הראשון, נבחנת יכולתה הכלכלית של התובעת לעמוד בהוצאות שתפסקנה מבחינה כלכלית. בכלל זה, בית המשפט יביא בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי, לרבות מורכבותו, הצורך במומחים או גילויים חריגים, שכר הטירחה הצפוי וסכויי התביעה. אם במסגרת בחינה זו התובעת לא הצליחה להוכיח כי יש ביכולתה לעמוד בהוצאות הנתבע במידה ותביעתה תדחה, הדיון עובר לשלב השני. בשלב השני, בית המשפט יבחן האם ישנן נסיבות המצדיקות מתן פטור מהפקדת ערובה. בשלב השלישי, בית המשפט קובע את גובה הערובה. בשלבים השני והשלישי, בית המשפט נידרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע לקניין, .... כמו כן, בקביעת הערובה רשאי בית המשפט להיתחשב בנכונותם של בעלי השליטה בחברה לערוב באופן אישי להוצאות" (ההדגשות אינן במקור- ש"א).

...

לאור האמור, אני קובע כי המשיבה לא הוכיחה כי נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מהפקדת ערובה.

השלב השלישי- גובה הערובה בהתייחס לסכום הערובה נקבע ברע"א 4192/16 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' HERITAGE AFFINITY ENTERPRISES LLC ( פסקה 4, 14.07.2016), כדלהלן: "כפי שנפסק לא אחת, משהגיע בית המשפט למסקנה כי יש לחייב חברה בהפקדת ערובה עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הרלוונטיים ובהם: מצבה הכלכלי של החברה; סיכויי התביעה שהגישה; וכן זכות הגישה לערכאות של החברה מחד גיסא וזכות הקניין של הנתבע מאידך גיסא (...). כמו כן רשאי בית המשפט לשקול בהקשר זה את נכונותם של מנהלי החברה או בעלי השליטה בה לערוב באופן אישי להוצאות הנתבע (...)". בענייננו, בהעדר נתונים רלוונטיים אודות מצבה הכלכלי של המשיבה, ובשים לב לסיכויי התביעה, זכות הגישה לערכאות של המשיבה וזכות הקניין של המבקשת, סבורני כי מן הראוי להעמיד את סכום הערובה על סך 50,000 ₪, בנוסף לכך ששלושת בעלי המניות (בשרשור) יערבו באופן אישי להוצאות המבקשת.

סוף דבר אני נעתר לבקשה ומחייב את המשיבה להפקיד עד ליום 31.1.2024 ערובה כספית בסך 50,000 ₪ וערבות אישית של שלושת בעלי המניות (בשרשור) להבטחת הוצאות המשיבה, ככל שתידחה התביעה נגדה; בנוסף, אני מחייב את המשיבה לשלם למבקשת הוצאות משפט בגין הליך זה בסך 1,500 ₪ תוך 30 יום.