לתגובה צורף מכתב של מומחה בפסיכיאטריה לפיו "להערכתי, הליך משפטי של פשיטת רגל או הליכים משפטיים אחרים בשלב זה של חייו עלול לגרום להחמרה ניכרת במצבו הנפשי הרעוע".
ביום 22.2.2023 הגיש הממונה תגובה, שלפיה הוא סבור כי בקשת הנושה ממלאת אחר התנאים למתן צו פתיחת הליכים.
יפים לעניין הדברים שנאמרו בע"א 5737/08 חברת בלוק הסלע האדום-מפעלי בלוקים בע"מ נ' חברת פ. נעאמנה לשיווק ומסחר בע"מ (28.6.2011):
"ככלל, מקום בו עומדת בבסיס בקשת הפרוק שאלה עובדתית בדבר עצם הנשייה, הדרך המקובלת לכפות את קיומו של חיוב כספי היא באמצעות הגשת תובענה כספית, ולא באמצעות הגשת בקשת פירוק. הגשת בקשת פירוק היא דרך מתאימה וראויה לכפות את קיום החיוב רק אם אין מחלוקת אמיתית וכנה לגבי החבות ולגבי שיעורה... הטעם להלכה זו נעוץ, בין היתר, בכך שהליכי הפרוק עלולים לשמש כלי לסחטנות בידי נושים, על-מנת לאלץ חייב להודות או להתפשר בקשר לחוב שהוא כופר בו, וזאת משום שעצם פתיחת הליך פירוק נגד חברה עלולה להסב לה נזק רב. גם מבחינה דיונית, בקשת פירוק אינה הדרך המתאימה ביותר לבירור מחלוקות עובדתיות. ואולם - למרות חשיבותה של ההלכה בדבר העדפת מסלול התביעה האזרחית על מסלול הפרוק מקום בו קיימת מחלוקת אמיתית לגבי החוב, הרי שיש להישמר גם מהפניית הצדדים להליך אזרחי רגיל מקום בו מעלה החברה החייבת טענות הגנה פיקטיביות, שעשויות לשמש אותה ככלי טאקטי להטרדת נושיה ב"לך שוב", עד שאלה יתייאשו מניסיונם לגבות את חובם.
התנאי בדבר קיומה של מחלוקת אמיתית וכנה מאזן כראוי בין האינטרסים המנוגדים של החייב ושל נושיו, ומונע ניצול לרעה של ההליך המשפטי על-ידי מי מן הצדדים.
...
לא ניתן להתעלם מכך שאותו בעל תפקיד, שמונה למפרק החברה ונאמן להליך חדלות הפירעון של האב, לא טען בתגובתו דבר וחצי דבר אודות "השתלטות גורמים עוינים" על החברה, אלא ציין כי "על פניו עולה תמונה עגומה של הברחה מסיבית של נכסי החברה".
מכל האמור לעיל, סבורני כי אין ממש בטענה למחלוקת כנה ואמיתית בדבר קיומו של החוב.
בענייננו, שבו קיים חשד כבד להברחת נכסים, סבורני כי קיימת ההצדקה לנקיטת הליך חדלות הפירעון, גם אם לא ננקטו עובר לו הליכי גבייה אחרים.
סוף דבר
סופם של דברים, סבורני כי מתקיימים התנאים למתן צו פתיחת הליכים בעניינו של היחיד.
