חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגדרת תוספת שכר כרכיב שכר בסיסי

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים בתובענה טענות התובע התובע טען כי במסגרת עבודתו שולם לו שכר כולל אשר חולק באופן מלאכותי לרכיב של שכר בסיס לצד תוספת שעות נוספות גלובאלית בעוד שבפועל, משהוגדרה משרתו כמשרת אמון, הרי ברי כי לא היה צורך לשלם לו בגין שעות נוספות שעבד והוספת רכיב זה מטרתה הקטנת שכר הבסיס שלו ופגיעה בזכויותיו הסוציאליות.
אנו דוחים את טענת התובע לפיה העובדה שמשרתו הוגדרה כמשרת אמון מלמדת על כך שרכיב גמול השעות הנוספות ששולם לו הוא פקטבי.
...
סוף דבר התביעה נדחית על כל ראשיה וחלקיה.
בשל תוצאה זו, נדחית תביעתה של הנתבעת לקיזוז.
התובע ישלם לנתבעת סך 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, עולה ספק האם הנחייה זו ניתנה בסמכות וכן נטען כי בפועל, היא המשיכה למלא תפקיד זה ללא קבלת התוספת ומבלי שתפקידה ודרגתה הוגדרו, זאת, בנגוד להחלטת הועדה הפריטטית ובנגוד לנדרש על פי חוקת העבודה.
לכתב התביעה שכנגד צורף מיסמך ובו פירוט רכיבי השכר על בסיסם נערך חישוב התוספת לתובעת בעבר, באופן שגוי לטענת הנתבעת, וכן תחשיב המפרט את הסכומים ששולמו לתובעת בפועל בגין התוספת, הסכום שלטענת הנתבעת היה צריך להשתלם לתובעת וההפרש ביניהם - תשלום היתר.
...
התובעת מבקשת בתביעתה כי הנתבעת תשלם לה הפרשי שכר בגובה התוספת המלאה אשר קיבלה, מהיום שבו הופסקה ועד למועד זכייתה במכרז לתפקיד החדש.
בתגובתה, טענה הנתבעת כי על הבקשה להידחות.
ובכן, לאחר שעיינתי בבקשות הצדדים השונות, הגעתי למסקנה כי על פניו, ההליכים שבהם נוקטים הצדדים, רק מאריכים ומסרבלים את הדיון, לשווא.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האבחנה האם מדובר ברכיב שכר כחלק משכר רגיל או "תוספת" סוכמה בפסק דין מוריס זוהר, שם נדונה השאלה האם יש לכלול רכיב שכר "כוננות מבצעית" של מפקדי תחנות כיבוי אש באיגוד ערים באר שבע במשכורתם הקובעת, בין השאר לצורך חישוב הפנסיה כהגדרתה בחוק הגימלאות: "שאלת הגדרתו של רכיב שכר כחלק מן "השכר הרגיל" או כ"תוספת" לשכר נדונה בפסיקת בית הדין הארצי מימיו הראשונים.
באותו פסק דין נקבע גם המבחן הבסיסי לעניין זה בו יש לנקוט, הוא "מבחן התנאי". לפי מבחן זה, אם תשלומו של מרכיב שכר מותנה בקיומו של תנאי או בגורם מיוחד והתנאי או הגורם מיתקיים במי שמקבל את התשלום, כי אז מדובר ב"תוספת" ולא בחלק מן השכר הרגיל.
...
מסקנה זו עולה לטעמנו אף עם הסכם 3.3.99.
המסקנה איפוא כי עצם "הכשרת" תשלום תוספת מכח הסכם 3.3.99 ל"עובדים ותיקים", אין בה כדי להפוך רכיב זה לרכיב פנסיוני ככל שלא היה כזה במועד הקובע.
משזו המסקנה, מתייתר הדיון בנפקותם של כתבי הויתור עליהם חתמו התובעות בשנת 2007 כתנאי לפיצוי רטרואקטיבי של 7 שנים בגין היעדר הפרשה בגין רכיב זה. התוצאה איפוא כי התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד יש לציין כי עד לחודש מאי 2008 מועד בו הועלה שכר הבסיס של התובע ל-5,300 ₪, הייתה העמלה גבוהה יותר משכר הבסיס ולטעמנו יש בכך כדי להצביע כי אין מדובר בתוספת פיקיטיבית שמטרתה להעלות את שכר היסוד, שכן מתקשים אנו לדמיין מצב שבו התוספת תעלה על שכר הבסיס המשולם.
במסגרת זאת, הוחלט לכמת מחדש את התמורה המשולמת לנהגים עבור עבודה בשעות נוספות ולהגדירה בתלוש כרכיב "שעות נוספות גלובלי" ואת יתרת עמלת האספקה להוסיף לשכר הבסיס[footnoteRef:68].
...
לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא זכאי למענק פרישה ונסביר טעמנו לכך להלן.
כללו של דבר, אין בידינו לקבל את טענת התובע לזכאותו למענק פרישה מכוח נוהג ולפיכך התביעה נדחית.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: גמול עבודה בשעות נוספות בסך של 165,105 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.2010 [לצורך הנוחות אמצע התקופה] ועד לתשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקביעת "המשכורת החודשית" הובאו בחשבון כל תוספות שכר, רכיבי שכר ותנאי שכר שיגיעו לעובד מכל מקור שהוא (לרבות המקובלים בחברה).
כידוע, "בהתאם לפסיקה, בכל הנוגע להגדרת "שכר" לצורך חישוב זכויותיו של עובד יש להבחין בין זכויות המגיעות לעובד מכוח חוק לבין זכויות חוזיות, המגיעות לעובד מכוח הסכם (הסכם קבוצי, הסדר קבוצי או הסכם אישי או צו הרחבה שבו הורחבו הוראות הסכם קבוצי כללי" (ע"ע (ארצי) 52050-12-20 איליה דזורייב- מסיעי עמק איילון בע"מ (מיום 29.3.2022)(להלן- עניין דזורייב).
בפסק דין ע"ע (ארצי) 76/06 מרדכי גימלשטיין – יזמקו בע"מ (מיום 6.5.2008) נקבע, אגב רכיב "בונוס בגין עמידה ביעדי מכירה אישיים" ורכיב "בונוס רווחיות בשיעור של 25% משכר הבסיס, פעם ברבעון, המותנה ברווחיות החברה", כי אין להביא רכיבים אלו בחשבון ב"שכר" לצורך חישוב פצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.
...
נוכח כללם של דברים, לא נפל פגם היורד לשורשו של עניין בדרך הליך פיטוריו של התובע; ומכל מקום לא מצאנו כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי לטובת התובע.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית, התרשמנו מעדויותיהם של התובע ואריה שנשמעו בפנינו ביום 21.12.2022 וכן עיינו בפרוטוקול דיון קדם משפט שהתקיים ביום 8.7.2021, הגענו לכלל מסקנה כי דין טענות התובע בעניין שכרו הקובע להידחות, למעט בעניין השלמת פדיון ימי חופשה.
סוף דבר התביעה נדחית בעיקרה, למעט האמור בסעיף 35 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו