הגדרת קרוב בחוק מיסוי מקרקעין

בסעיף 44(ד)(1) לחוק ההסדרים נקבע, כי הוראות סעיף 48א(ב2) לחוק מסוי מקרקעין יחולו על מוכר אחד לגבי מכירת שתי דירות מגורים מזכות בלבד ובילבד שמתקיימים כל אלה: במכירה של לפחות אחת משתי הדירות בתקופת המעבר המוכר היה זכאי לפטור לפי סעיף 49ב(1) לחוק מסוי מקרקעין, ככל שהסעיף היה תקף בעת המכירה, במידה והמכירה היא של דירה שהתקבלה במתנה לפני יום המעבר מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 49ו לחוק מסוי מקרקעין והמכירות אינן לקרוב כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מסוי מקרקעין , בתמורה או שלא בתמורה.

...

הגם שקבעתי כי התובעים לא הוכיחו את רכיב הנזק, אני סבורה כי יש לפצות את התובעים בשל מחדליו של עורך הדין שטיפל בעסקת המכירה, כאשר יתכן כי הצגת מלוא הנתונים של הנכס היתה מאפשרת לתובעים לכלכל צעדיהם בהתאם.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, ורק באשר לראש הנזק הבלתי ממוני.

הנתבע ישלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 20,000 ₪.

משכך, ברי כי כונס הנכסים הוא רק הכלי באמצעותו מתבצעת מכירת הזכויות – וכשם שאין חשיבות לעובדה כי ניתן לראות בחברה שבאמצעותה מועברת ההלוואה אליבא דסעיף 39א בחוק מסוי מקרקעין כ-"קרוב", כך גם אין חשיבות למעמדו של כונס הנכסים מאחר שהוא איננו מוכר הדירה, וממילא שאין הוא בגדר "קרוב" של הרוכשת כמוגדר בחוק מסוי מקרקעין וכנזכר גם במסגרת החזקה החלוטה הקבועה בסעיף 44(ד) בחוק ההסדרים.

...

רביעית, ובבחינת למעלה מן הצורך: אני סבור כי העוררת לא הוכיחה שמערכת היחסים העכורה ששררה בינה לבין הגב' אלון הייתה עכורה במובן כזה שאין לראות בעסקת מכירת חלקה של העוררת בדירה לגב' אלון כעסקה שנעשתה בין נישום לבין "קרובו". העוררת לא הגישה תצהיר מטעם הגב' אלון אשר עשוי היה לאמת את טענותיה לגבי מערכת היחסים עמה, ואף לא זימנה אותה לעדות.

גם אם מטיעוניה של העוררת עולה לכאורה כי בינה לבין הגב' אלון התגלעו סכסוכים ומחלוקות לגבי נושאים שונים במהלך השנים, הרי שבחינת המסמכים שהוגשו לתיק הוועדה, לרבות מהנטען בכתב הערר עצמו, מעלה כי במרבית המקרים הצליחו העוררת והגב' אלון להגיע להסכמות – הן בעניין מניית השליטה בעסק שניתנה לעוררת ושעליה ויתרה בסופו של דבר, והן בעניין חברת המדף בע"מ - כאשר הגב' אלון מכרה את חלקה בה לעוררת.

סוף דבר כפועל יוצא מכל האמור לעיל, אציע לחברי לוועדה זו לדחות את הערר במלואו, ובהתחשב בתוצאה אליה הגעתי - לחייב את העוררת לשלם למשיב הוצאות משפט בסכום כולל של 25,000 ₪.

זאת ועוד, המציאות מלמדת כי לעיתים עושה המחוקק שימוש בהוראות פרשנות שונות לאותו מונח בחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו (ראו למשל הגדרת "קרוב" בסעיף 1 לחוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג- 1963 והגדרתו של אותו מושג בתקנות מסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(מס רכישה) תשל"ח – 1974, אשר הותקנו מכח אותו החוק).

...

אין חולק כי הר הבית אינו מוזכר בתקנות השמירה על המקומות הקדושים ליהודים, תשמ"א- 1981, אך אין בעובדה זו כדי לבסס את המסקנה לפיה הר הבית אינו מקום קדוש ליהודים, גם כמשמעותו בחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז- 1967.

סיכומם של דברים, הר הבית הוא מקום קדוש לבני הדת היהודית גם לצורך חוק ההגנה על המקומות הקדושים, ובהתאם- דין הטענה המקדמית, לפיה כתב האישום אינו מגלה עבירה, להידחות.

לנוכח דברים אלה, אני מקבלת את עמדת המאשימה לפיה יש להתייחס להגשת כתבי אישום על עבירות לפי החוק במקרים המתאימים, כאל חלק ממכלול האמצעים שנועדו ליתן מענה לתופעה שהלכה והתגברה.

טענת ההגנה מן הצדק נדחית.

צעד חשוב נוסף הוא פרשנות המונח "בן זוג" כמשתרע גם על ידועים בציבור לעניין סעיף 78 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובע זכותם של תלויים לפיצויים בגין עוולה שגרמה למותו של אדם (פרשת לינדורן הנ"ל); ולעניין הגדרת "קרוב" שבחוק מסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג -1963 ובתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) תשל"ה-1974, בכל הנוגע לפטור ממס שבח וממס רכישה (ע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעין נ' לבנון, פ"ד נז(5) 309 (להלן: פרשת לבנון)).

...

בשולי הדברים נציין כי לא מצאנו לנכון להתייחס לטענות בא-כוח המשיבים בעע"מ 6626/05 בדבר הטעמים ההומניטאריים המיוחדים המצדיקים מתן מעמד של קבע לאנסטסיה אף שלא במסגרת נוהל הידועים בציבור, שכן אלה חורגים מגדרם של הערעורים שלפנינו.

לסיכום, מצאנו כי המדיניות הגורפת, המתנה בחינת בקשה להסדרת מעמדו של זר השוהה בארץ שלא כדין מכוח היותו ידוע בציבור של אזרח ישראלי בצאתו את הארץ, איננה מידתית ועל כן דינה להתבטל.

לנוכח חשיבותו הרבה של הנוהל והשפעתו על מעמדם של אנשים רבים, נדרש פרסום מקיף ומלא שלו, הכל בכדי להבטיח נגישות סבירה לנוהל מצד אלה שיזדקקו לו. על המדינה להקפיד הקפדה יתרה על עמידה בחובתה זו. מן הטעמים שפורטו לעיל, הערעורים נדחים.

על רקע זה נידרש עתה עיון מחדש בשאלה, אם הדיבור "בן-זוג" המופיע בהגדרת "קרוב" שבחוק מסוי מקרקעין ובסעיפים 20 ו-21 לתקנות, משתרע גם על הידועים בציבור, וזאת בכל הנוגע לפטור הכללי ממס שבח ולפטור הכללי ממס רכישה.

...

המשיבה תשלם למערער הוצאות בסך 7,500 ש"ח. ת (בדימ') הנשיא א' ברק: צר לי, אך עלי לחלוק על דעת חברתי השופטת ט' שטרסברג-כהן.

האם מסקנה זו משתנה בשל תיקון תשנ"ד והוספת תקנה 20א לתקנות? היש לתיקון זה השלכה על בעיית הפטור הכללי ממס שבח מקרקעין ולעניין הפטור החלקי ממס רכישה? שאלה פרשנית זו אינה פשוטה כלל ועיקר (ראו נדב ונוימן, "הידוע בציבור – האם בגדר בן זוג?", מיסים יג/2, א-50 (1999)).

גישה זו אינה מקובלת עלינו.