מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הגדרת עבירה שיש עמה קלון

בהליך ע"ב (ע"ב) שהוגש בשנת 2007 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחוק המשמעת כולו, הכולל אף סעיף בו נקבע שעובד ש"הורשע על עבירה שיש עימה קלון" יואשם גם בעבירת משמעת (סעיף 17(6) לחוק), אין הגדרה למונח "קלון", ומכאן – שההגדרה של "עבירה שיש עימה קלון" הושארה, במקרה בו אנו דנים, לשיקול דעתו של נציב שירות המדינה, שנשען, בוודאי, בעיניין זה על פסיקת בתי המשפט בסוגיה.
...
על התובע היה מוטל הנטל לסתור את חזקת התקינות של פעולת הנציב, אך הוא לא הרים נטל זה. על פי כל הטעמים הללו – מצאנו כי דין תביעתו של התובע להדחות.
סוף דבר 61.
התביעה-נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

[6: המונח קלון מוגדר בפקודת המישטרה, שעניינה אמצעי משמעת מינהליים (4.4.02), מוגדרת עבירה שיש עימה קלון כעבירה אשר "על פי טיב העבירה ונסיבות ביצועה, יש בה משום חוסר נקיון כפים או פגיעה בטוהר המידות או פגיעה באמות המידה המוסריות, המחייבות איש מישטרה" (סעיף 3(א)).
...
לא למותר להזכיר את דברי כב' הנשיא א' גרוניס באותה פרשה, כי "רשאית רשות מינהלית לשנות מדרכה ולסטות מהחלטות קודמות .... כמו כן רשאית רשות מינהלית שלא ללכת בעקבות החלטות קודמות, מקום שהגיעה למסקנה שהן היו מוטעות" (שם; ראו, ליישום של גישה זו ביחס לסמכות המפכ"ל לפטר שוטרים, עת"מ (ירושלים) 1627-11-14 עקילה נ' מדינת ישראל (31.12.14), בפסקה 15 לפסק הדין).
התוצאה של כל האמור היא, כי אני דוחה את טענת האפליה שהעלה העותר.
] התוצאה נוכח כל האמור, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

פקודת הקבע מגדירה בסעיף ההגדרות שבה, סעיף א, כי "עבירה שיש עימה קלון" היא "עבירה שיש בה, על פי טיבה, ועל פי נסיבות ביצועה, משום חוסר ניקיון כפיים, או פגיעה בטוהר המידות, או פגיעה באמות המידה המוסריות, המחייבות אדם במעמד של איש מישטרה". ברם, גם הגדרה זו אינה ממצה עד תום ומדובר למעשה במושג בעל "רקמה פתוחה", דוגמתו מצויות לא מעט בחוקים השונים.
...
כן נטען כי עירוב נושאים שאינם ממין העניין בשימוע, דוגמא ההתערבות בעניינה של אשתו, יש בה כדי לפסול את השימוע שנערך לו. טענות המשיב מנגד טען המשיב כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים של העותר בכך שלא ציין בעתירתו כי ערער על חומרת העונש שהושת עליו בבית הדין למשמעת לבית הדין לערעורים, וערעורו נדחה.
גם לגופו של עניין יש לדחות את העתירה, שכן ההחלטה בעניינו של העותר היא עניינית וסבירה, וניתנה כדין ובסמכות לאחר שנלקחו בחשבון מכלול השיקולים הרלוונטיים ובסיומו של הליך תקין וראוי.
קבלת טענה זו תביא לתוצאה אבסורדית לפיה שוטר שהושעה בשל חשדות לביצוע עבירות חמורות, לא ניתן יהיה לפטרו עד לסיום ההליך בעניינו - ולפי פרשנותו של ב"כ העותר – גם לאחר הרשעה, בטרם יושב השוטר המורשע לשירות.

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בעיניין אור נפסק: "חוק שירות המדינה (משמעת) אינו מגדיר עבירה שיש עימה קלון. כך דרכו של המחוקק בחוקים שונים... משמע המחוקק סמך על בית-הדין למשמעת, ובסופו של הליך על בית-משפט זה, שיבהיר ואולי אף יגדיר מהי עבירה שיש עימה קלון... הקלון נובע מהיתנהגות 'המגלה שחיתות או המטילה בהכרח... כתם מוסרי'... כי עבירה שיש עימה קלון מתייחסת 'למעשים או מחדלים הממיטים חרפה על עובד המדינה המתחייב בהם'... ואמת מידה היא, אם יש בכוחה של העבירה 'לערער את האמון של הציבור באיש פלוני'." בהמשך נפסק בעיניין אור כי השיקולים שיש לקחת בחשבון הנו סוג העבירה, ההקשר של העבירה (כאשר בהקשר לכך צוין כי החלטה שעובד מדינה הורשע בעבירה שיש עימה קלון אינה גוררת בהכרח תוצאה קשה כמו לגבי נבחר ציבור), מהות המשרה (ככל שעובד המדינה הנו במשרה רמה יותר שיש עימה אמון רב יותר, כך יש לידרוש ממנו הקפדה על טוהר המידות), האם העבירה בוצעה במילוי התפקיד אם לאו, נסיבות ביצוע העבירה (כאשר עבירה של מירמה והפרת אמונים הנה מסוג העבירות שיש עמן בדרך כלל משום קלון).
...
ב-ע"פ 96/94, 126/64 חברת בונה-יוצר דובובי כץ בע"מ נ' היועמ"ש לממשלה (14/5/64) נפסק בכל הקשור לסכומי הכנסה שהועלמו וסכומי השקעות והון שהושמטו מהצהרת הון בסכומים שלא נרשמו בספרים כי: "אבל נראה לנו כי כבוד הנשיא־התורן לא נתן את המשקל הראוי לצורך הדחוף והחיוני לא רק להרתיע משתמטים בכוח מתשלום מס הכנסה המגיע מהם, ומבצעי זיופים ומצהירי הצהרות כוזבות להשגת מטרת ההשתמטות הזאת, אלא גם - והוא עיקר בעינינו בסוג עבירות זה - לשים אות קלון על מצחם של אלה אשר מרמים את אוצר המדינה ומתעשרים על חשבון הכלל. הסכנה אשר בפניה בתי המשפט מצווים לעמוד בפרץ היא לא רק ולאו דווקא בריבוי העבריינים הללו, כי אם בעובדה שבחוגים רחבים של הציבור עדיין עבירות אלו אינן נחשבות כאילו יש עמהן קלון: עוד לא חדר הדבר לתודעת הציבור כולו, כי גזילת הכספים המיועדים לפי החוק לצרכי המדינה אינה נופלת בשפלותה מגזילת כספו של הפרט, ואולי אף עולה עליה. כל עוד לא נעקרה תפיסה מוטעית זו מן השורש, שומה על בתי־המשפט להטיל על עוברי עבירות לפי פקודת מס הכנסה את אותו העונש אשר הוא היחיד מבין דרכי הענישה המביע אל נכון קבל עם ועדה את הקלון אשר בית־המשפט רואה בעבירה זו, והוא עונש מאסר." ב-עש"מ 4123/95 יוסף אור נ' נציבות שירות המדינה (8/1/96) (להלן: "עניין אור"), נדון עניינו של עובד מדינה שהועמד לדין פלילי והורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, והוטל עליו מאסר על-תנאי וקנס, לאחר מכן הוגשה כנגדו תובענה לבית-הדין למשמעת לפי סעיפים 17(3) ו-17(6), והוא הורשע בשתי העבירות תוך שאמצעי הענישה שננקטו כנגדו היו נזיפה חמורה, הורדה בדרגה לשנה והעברתו לתפקיד אחר לתקופה של חמש שנים.
ב-עש"מ 2699/01 ג'מיל חלף נ' נציבות שירות המדינה (15/5/01) (להלן: "עניין ג'מיל חלף") נפסק מפי כב' השופטת בייניש (כתוארה אז), כי העובדה שעבירה של זיוף וגניבה בוצעה בידי המערער שם, שלא במסגרת תפקידו, ובלא ניצול מעמדו כעובד מדינה, אין בה כדי להוביל למסקנה שכתם הקלון לא דבק בהתנהגותו, וכך נפסק באותו עניין: "לצורך קביעת היחס בין העבירה הפלילית שעובד המדינה הורשע בה ובין הזיקה לשירות המדינה, יהיה עלינו לבחון האם המעשה שעשה העובד, פוגע בתדמית שירות המדינה ובאמונו של הציבור ביושרם ובהגינותם של עובדי שירות המדינה. בבואנו לבחון שאלה זו, בנסיבות עניינו של המערער, עלינו לזקוף לחובתו את העובדה כי אין זו העבירה הראשונה שביצע, ואין מדובר במעידה חד-פעמית, אלא במקרה שני שבו ביצע המערער עבירות של מרמה במסגרת עבודתו מחוץ לשירות המדינה כסוכן ביטוח. בנסיבות אלה, הכתם שדבק בהתנהגות המערער משליך על האמון שניתן לתת בו כעובד מדינה. בנוסף, מושפעת קביעת הקלון לעניין דיני המשמעת של שירות המדינה ממעמדו ומתפקידו של המערער בתוך שירות המדינה. עבירה שאינה נושאת עמה קלון לצורך דיני המשמעת של עובד בתפקיד פלוני, יכולה להיות עבירה הנושאת עמה קלון כאשר מדובר במשרה אחרת. במקרה זה, אין מדובר בעובד מדינה מן השורה, אלא באדם הנושא תפקיד חינוכי בהיותו מורה בבית ספר. לתפקיד המורה נועדה משמעות מיוחדת, בהיותו מחנך האמור לשמש דוגמה לתלמידיו, ולכן יש חשיבות רבה לשמירה על מעמדו ועל יוקרתו בעיני תלמידיו. מורה מתייצב בפני תלמידיו ללמדם, לחנכם ולהקנות להם ערכים, ולפיכך מהווה יושרו יסוד מרכזי באמון שהתלמידים רוחשים לו." בענייננו, המדובר בעבירה בה הורשע המערער, שבוצעה שלא במסגרת תפקידו, אולם בהתחשב באופי העבירה, בהשמטת הכנסות בסכום גבוה של 1,000,000 ₪, במשך ביצוע העבירה על-פני 3 שנים, כך שאין המדובר בסטיה אקראית מנורמת התנהגות, ובהתחשב בכך שהמערער שימש כמורה האמור לשמש דוגמא לתלמידיו, המדובר בעבירה שיש עמה קלון לעניין הרשעתו לפי חוק המשמעת.
בנסיבות עניינו של המערער, כאשר המדובר בעבר משמעתי, כפי שפורט לעיל, בהשמטת הכנסות לאורך מספר שנים של 1,000,000 ₪, ובהינתן כי המדובר במורה ומחנך בישראל, האמור להוות דוגמא לתלמידיו, ולאור מטרות הענישה בהליכים משמעתיים, נראה כי אין מנוס מלקבוע שההחלטה בדבר פיטוריו של המערער הינה החלטה שניתנה כדין ואין מקום להתערב באמצעי משמעת זה של בית-הדין למשמעת.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בבחינת תכליתה של פקודה זו יש להזקק להגדרת עבירה שיש עימה קלון המופיעה בה (בסעיף א'4), ולפיה כאמור, עבירה שיש עימה קלון היא עבירה שיש בה "על פי טיבה ועל פי נסיבות ביצועה, משום חוסר ניקיון כפיים, או פגיעה בטוהר המידות, או פגיעה באמות המידה המוסריות המחייבות אדם במעמד של איש מישטרה". נקל לראות איפוא מן הכתוב, ומתכליתה הכללית של הפקודה – שיסוד עקרי בה הוא אכן הבטחת אמון הציבור במשרתים בשירות המישטרה ובניקיון כפיהם.
...
שילוב ההרשעות מביא במקרה דנן למסקנה לפיה ההחלטה לסיים את שירותו של העותר הייתה סבירה ומידתית.
התוצאה על יסוד האמור לעיל, מסקנתי היא כי בנסיבות הכוללות של המקרה דנן, לא קמה עילת התערבות בהחלטתם של המשיבים להורות על פיטורי העותר.
העתירה נדחית אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו