הגדרת עבודה מתאימה לצורך הבטחת הכנסה

השופט נ' סולברג: ככל שניתן להבין, העותר מלין על הוראות דין ונהלים שונים, הנוגעים לשירות התעסוקה, בכל הקשור לדורשי עבודה, ומציב בעתירתו שורה ארוכה של סעדים: שינוי ההגדרה "עבודה מתאימה", הקבועה בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980; מתן אפשרות בחירה והחלפה לגבי משרות המוצעות על-ידי שירות התעסוקה; ביטול ועדות כושר העבודה של שירות התעסוקה, והכרה, חלף זאת, בועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי; עריכת שינויים בהרכב ועדות הערר של שירות התעסוקה; ביטול הנוהל העוסק באופן הטיפול במסרבי עבודה; ביטול חובת ההישתתפות בתכנית 'מעגלי תעסוקה'; ביטול שתוף הפעולה המתקיים בין שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי; מתן אפשרות לרישום חופשי של הפניות לתעסוקה ופרטי מעסיקים; ביצוע שינויים בנוהל ההתייצבות בלישכת התעסוקה; וכן הקמת ועדת משקיפים עצמאית, שתיבחן את תלונות הציבור, ותאתר נהלים מפלים ובלתי-חוקתיים.

...

בהקשר זה עולה עוד, כי העותר הגיש ערר על ההחלטה האמורה, אך זה נדחה ביום 1.11.2021, תוך הבהרה כי "ניתן לערער על החלטת הוועדה בפני ביה"ד האזורי לעבודה תוך 60 יום מיום מתן ההחלטה בערר, או מיום שנמסרה לו ההחלטה, אם ניתנה שלא בפניו, ולפי המאוחר". בהקשר זה מציין העותר, כי "ערעור על החלטת וועדת ערר נמצא בטיפול של הסיוע המשפטי, תיק 83522/21, להגשת ערעור על החלטת ועדת ערר לבית דין לעבודה והוחלט שיש בסיס משפטי לכך". דין העתירה להידחות על הסף, מכמה וכמה טעמים.

זאת בפרט, מקום שבו העותר עצמו טוען כי הסיוע המשפטי מעורב בדבר, וכלשונו: "הוחלט שיש בסיס משפטי לכך". מטעמים אלה כולם, העתירה נדחית בזאת על הסף.

דיון והכרעה המסגרת נורמאטיבית חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 מזכה מבוטח בגימלת הבטחת הכנסה אם יתייצב בלישכת התעסוקה ויהיה מוכן, בתום לב, לעבוד.

סעיף 27 לתקנון שירות התעסוקה תשל"ד-1974 מגדיר את המושג "סרוב עבודה". לפי הגדרה זו, מבוטח אשר ללא נימוק סביר לדעת מנהל הלישכה, נימנע מלקבל עבודה שהוצעה לו ע"י לישכת שירות התעסוקה או קיבל עבודה מרצונו וחדל לעבוד בטרם חלפו 12 יום - רואים אותו, בין היתר, כמסרב לקבל עבודה.

מן הכלל אל הפרט באשר לטענת המערער, כי העבודה אשר הוצעה לו אינה תואמת ליכולותיו: בהתאם להנחיות המוסד לבטיחות ולגיהות, כאשר עבודות תיחזוקה כוללות עבודות חשמל במתקן חשמלי כמשמעותם לפי חוק החשמל, על המבצעים אותן להיות בעלי רישיון חשמלאי כנדרש בתקנות החשמל (רשיונות), התשמ"ה-1985, זאת גם בהתאם לרשימת העבודות הדורשות הסמיכה לביצוען על בסיס החוק בדף תפוצה של מרכז מידע מאת המוסד לבטיחות ולגיהות -Hyperlink Removed-.

...

יתרה מכך וגם לגופו של עניין, אני סבור שממילא חובתו של המערער לעשות את מקסימום ההשתדלות כדי לנסות להתקבל לעבודה והיה עליו לברר את הדברים לעומק, במקום לשלוח למעסיק דוא"ל שבו הנו קובע כי אין לו ידע בחשמל, לכל הפחות היה עליו לעשות את הצעד הראשון – להגיע לריאיון עם המעסיק, לשאול, להיוועץ ולברר את מהות התפקיד לעומק.

בסיכומו של דבר, הריני סבור כי המשיב פעל כשורה, ועדת הערר לא שגתה; העבודה אשר הוצעה למערער התאימה ליכולותיו, המערער גרם להכשלתו והסירוב נרשם לו באופן מוצדק.

סוף דבר: הערעור נדחה.

לטענת המערער, למרות שלא סרב להצעת העבודה נרשם לו סרוב ויומיים לאחר אותו הריאיון ב- 8.12.21 הופנה ל- 2 מקומות עבודה נוספים ונימצא כלא מתאים בשל סיבה בריאותית.

לטענת המשיב, המערער – אשר נמצא במסלול הבטחת הכנסה משנת 2018 ברציפות – קיבל במהלך התקופה עשרות הפניות לעבודה, אך לא הצליח להיתקבל לאף אחת מהן.

סעיף 27 לתקנון שירות התעסוקה תשל"ד-1974 מגדיר את המושג "סרוב עבודה". לפי הגדרה זו, מבוטח אשר ללא נימוק סביר לדעת מנהל הלישכה, נימנע מלקבל עבודה שהוצעה לו ע"י לישכת שירות התעסוקה או קיבל עבודה מרצונו וחדל לעבוד בטרם חלפו 12 יום - רואים אותו, בין היתר, כמסרב לקבל עבודה.

...

ועדת הערר בראשות יו"ר הוועדה עו"ד רז מסורי, קבעה כדלקמן: "...העורר קיבל סירוב לעבודה עקב ראיון עבודה שהתקיים בלשכה 6.12.21. לטענתו לא סירב לעבודה וכל מה שאמר לשאלת המראיינת כי הוא היה בחופשת מחלה. לבקשתו ביקש לזמן את המעסיקה שתתמוך בגרסתו. המשיבה לעומת זאת הציגה מסמך בכתב ידה של המראיינת בו ציינה לגבי העורר כדלקמן: "לא יכול לעבוד פיזית, אישור על עבודה בישיבה בלבד. בטיפולים רפואיים הציג אישורים רפואיים". לאחר ששקלנו את טענות העורר הגענו למסקנה כי בצדק ניתן לעורר הסירוב.

בנוסף לכל האמור לעיל, התרשמתי כי נפגעה זכות הטיעון הבסיסית של המערער בשל האילוצים לקיים את הוועדה באופן טלפוני.

בסיכומו של דבר, המשיב לא הציג שום ראיה מטעם המעסיק לפיה המערער סירב לעבודה (הגם שוועדת הערר ציינה בהחלטתה כי הוצג לה מסמך בכתב ידה של המראיינת) ומנגד, הריני מקבל את גרסת המערער שהייתה עקבית ולפיה בשום שלב של הריאיון לא סירב לעבודה והוא בסך הכל השיב לשאלות המראיינת לעניין מצבו הרפואי (שראתה את ידו עם סד).

סוף דבר: הערעור מתקבל.

המערער מבקש להורות על ביטול הסרוב שנירשם לו ע"י המשיב וליידע את המוסד לביטוח לאומי בדבר זכאותו להבטחת הכנסה בגין חודשי הסרוב כדורש עבודה שהתייצב.

סעיף 27 לתקנון שירות התעסוקה תשל"ד-1974 מגדיר את המושג "סרוב עבודה". לפי הגדרה זו, מבוטח אשר ללא נימוק סביר לדעת מנהל הלישכה, נימנע מלקבל עבודה שהוצעה לו ע"י לישכת שירות התעסוקה או קיבל עבודה מרצונו וחדל לעבוד בטרם חלפו 12 יום - רואים אותו, בין היתר, כמסרב לקבל עבודה.

הנכונות של דורש העבודה לבצע "עבודה מתאימה" אינה רק נכונות "ערטילאית", או "עקרונית". נכונות של דורש עבודה חייבת להיות אמיתית וכרוכה בבחינה מקרוב של הצעת העבודה, ובכלל זה פגישה עם המעסיק הפוטנציאלי וקבלת מידע מלא על דרישות העבודה ותנאי העבודה והשכר.

...

מן הכלל אל הפרט באשר לטענת המערער כי יש לבטל את רישום הסירוב מאחר שההפניה נעשתה ביום אשר אינו יום התייצבותו וכי מדובר בתקופת קורונה, אשר במהלכה לא נדרש להתייצב בחודשים פב'-מרץ והוא הגיע רק כדי למסור מסמכים; בהתאם לנוהל רישום ותיעוד דורש עבודה מס' 10.2.1.3 דורש עבודה - מתייצב שבועי - המגיע ביום התייצבות שאינו שלו, המתאם יוכל לבצע את הטיפול השוטף בו: ואילו ביחס למתייצב חודשי, מצוין במפורש, כי יש להפנותו להגיע בשבוע ההתייצבות אליו הוא משויך ולרשום לו התייצבות: יחד עם זאת, בהתאם לנוהל השמה לעבודה מתאימה ורישום סירוב מס' 30.25.01 מובהר, כי ניתן להציע עבודה לדו"ע בין אם בעת התייצבות או בפנייה טלפונית בה נדרש דורש העבודה להגיע ללשכה, אף שלא ביום התייצבותו הקבוע: לפיכך, אינני מקבל את טענת המערער בדבר אי הרלבנטיות של הצעת העבודה רק מאחר שהופנה שלא במועד אליו זומן להתייצבות בלשכת התעסוקה.

טענה נוספת של המערער היא שהעבודה אליה הופנה אינה הולמת את נכויותיו ומגבלותיו אשר נקבעו ע"י ועדת כושר מיום 28.11.21 וכמו כן הועדה לא נימקה את החלטתה וזאת בניגוד לס' 5(א)(3) לתקנות שירות התעסוקה (דרכי עררים), התשי"ט-1959; בהתאם לנוהל השמה לעבודה מתאימה ורישום סירוב מס' 30.25.01 מובהר, כי "על פקיד ההשמה לקבל החלטה בדבר רישום הסירוב בהתאם לנתונים שהיו קיימים בעת קיום הראיון עם המעסיק". בענייננו, אין מחלוקת כי במועד ההפניה מיום 23.2.22 המערער היה עדיין תחת בירור רפואי עפ"י החלטת ועדת כושר מיום 28.11.21 ולכן אני סבור שבמועד ההפניה לא היה אישור המאפשר להפנות את המערער לעבודות ניקיון, שכן נרשם במפורש שיש למערער הגבלה על דרכי הנשימה "ללא אבק ועשן רב וריחות חריפים" ואבהיר, כי בעבודת ניקיון יש את שני הדברים גם יחד.

סוף דבר: הערעור מתקבל.

היבט נוסף של עיקרון הכורח הוא כי המבוטח מחויב להתייצב בשירות התעסוקה ולקבל כל עבודה "מתאימה" שתוצע לו, כאשר להבדיל מהחובה לקבל כל עבודה (למעט אם אינה מתאימה מטעמי בריאות) לצורך קצבת הבטחת הכנסה - ההגדרה לצורך דמי האבטלה מתייחסת לעבודה "מתאימה" הלוקחת בחשבון את העבודה העיקרית בה הועסק המבוטח בשלוש השנים שקדמו לאבטלה, הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו, הקרבה למקום מגוריו וכן גובה השכר המוצע לו במסגרתה (סעיף 165 לחוק).

...

נציג ציבור (עובדים) ירון לוינזון לאחר שעיינתי בעמדות חבריי, אני מצטרף לתוצאת פסק דינם של סגן הנשיאה איטח ושל השופט פוליאק לדחיית הערעור.

נציג ציבור (מעסיקים) דורון קמפלר לאחר שעיינתי בעמדות השונות, אני מצטרף לדעתם של ראש ההרכב, סגן הנשיאה איטח ושל השופט פוליאק.

סוף דבר על דעת רוב חברי ההרכב ובניגוד לדעתה החולקת של השופטת דוידוב-מוטולה, הערעור נדחה, כאמור בחוות דעתו של סגן הנשיאה איטח.