הגדרת סוד מסחרי במשפט העבודה

מנגד טען הנתבע כי דין התביעה שהוגשה נגדו להדחות על הסף וזאת מאחר ואין בהעברת מידע של לקוח לידי הלקוח בבחינת גזל סוד מסחרי, המיילים אינם סוד מסחרי, אין בבקשת הלקוח ליתן תצהיר בגין מידע זה לטובת בית המשפט בבחינת פירסום, מתן התצהיר לבית המשפט אינו פירסום והנו מוגן מכוח לשון הרע, ואין בגילוי האמת על ידי הנתבע בבחינת הוצאת לשון הרע.

בעיניין זפרן (ע"ע (ארצי) 1828-10-11 זפרן – האקדמיה לאומנות ולעיצוב בצלאל (פורסם בנבו), מיום 28/11/12), חזר בית הדין הארצי והדגיש את חשיבותן של חובות הנאמנות ותום הלב ביחסי עובד ומעביד: "ההיתקשרות בין עובד למעביד והיחסים ביניהם, מעצם טיבם וטבעם, הם בעלי אופי מיוחד, בהיותם חוזה יחס מתמשך. בהתאם, ומכוח יחסי האמון Fiduciary Relationship ולאור עיקרון תקנת הציבור, חלות על העובד ועל המעסיק, במהלך יחסי העבודה ובסיומם, חובות מוגברות של תום לב, אמון, גילוי, והגינות. חובות אלה, הן 'חובות עצמאיות שקיומן אינו תלוי בתניה חוזית מפורשת בין הצדדים', המשליכות על זכויותיהם של העובד והמעסיק כאחד". בדב"ע מב/3-74 ורדי – עריית נתניה, פד"ע יד 59, נקבעו הדברים הבאים: "יחסי עובד-מעביד מחייבות את העובד לנהוג בדרך המתחשבת עם האמון המתחייב מתפקידו, ואת המעביד – בדרך העולה מתוך הדאגה לרווחת העובד... וחובת ההגינות... שני אלה הם אף מעבר לחובת 'קיום בתום לב' שמסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג 1973". חובת הנאמנות ושמירת הסודות חלים על עובד אף מקום בו אין מדובר בסוד מסחרי כהגדרתו בחוק, על העובד להמנע משימוש במידע שאינו מגיע לכדי "סוד מסחרי", אך מהוה "מידע קונפידנציאלי" של המעסיק: "מעבר לחובה שלא לחשוף סוד מסחרי, מוטלת על העובד חובת אמון כלפי מעבידו, מכוח חובת האמון מנוע העובד מלחשוף כל מידע קונפידנציאלי שנימסר לו במסגרת עבודתו, אף אם אין המידע בגדר סוד מסחרי... מחובת האמון נגזרות חובות רבות, אשר רובן מתייחסות לתקופת קיומם של יחסי עובד מעביד ולאופן ביצוע העבודה על ידי העובד, כגון: האיסור על שדול לקוחות המעביד לעבור לעבוד עם העובד לאחר שיעזוב את מקום העבודה, עוד בתקופת עבודתו אצל המעביד, או איסור על ניגוד עניינים. חובת האמון אינה מוגבלת רק לתקופת העבודה אצל המעביד. ענייננו הוא דוקא בחובות הנגזרות מיחסי האמון לאחר שהסתיימו יחסי העבודה... מקום שבו העובד עושה שימוש בסוד מסחרי של המעביד או במידע קונפידנציאלי אחר, בין בתקופת עבודתו אצל המעביד ובין לאחר שהסתיימו יחסי עובד-מעביד, עשויה לקום למעביד זכות תביעה שעיקרה הפרת חובת האמון האמורה. הגבלה זו של העובד חלה ללא צורך באיסור הסכמי מפורש על תחרות או בסעיף שמירת סודיות..." (ע"א 1142/92 ורגוס בע"מ – כרמקס בע"מ, פ"ד נא (3) 421, 442 – 439; ע"א 3156/98 בן ישי – ויינגרטן, פ"ד נה (1) 939, 956 (1999)).

...

סוף דבר (א) התביעה העיקרית מתקבלת כאמור בסעיף 54 לעיל, והנתבע ישלם לתובעים פיצויים בגין הפרת חובת הנאמנות וחובת תום הלב, כמו גם בגין הפרת התחייבותו בהסכם הסודיות ובהסכם למניעת ניגוד עניינים בסך 50,000 ₪.

(ג) התביעה שכנגד – נדחית.

(ד) בשים לב לקבלתה העקרונית של התביעה ולדחיית התביעה שכנגד (שהתרשמנו כי הוגשה כ'תביעת משקל שכנגד'), החלטנו לחייב את הנתבע לשלם לתובעים, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.

חשיפת סוד מסחרי של הנתבעת התובע חתם על התחייבות לשמירת סודיות אשר הוגדרה באופן רחב בחוזה העבודה (ראו סעיף 7 ד' לעיל).

על התובע לשלם לנתבעת סכומים כדלקמן: סך של 100,000 ₪ בגין פיצוי על פי חוק עוולות מסחריות; סך של 50,000 ₪ בגין נזק לא ממוני ונזק למוניטין של הנתבעת, עקב הפרת הסכם העבודה; סך של 20,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. סכומים אלה יישאו הפרישי הצדמה וריבית כחוק מהיום אם לא ישולמו תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

...

מכל האמור לעיל עולה כי ככלל ידע, ניסיון והכישורים של אדם אינם נופלים לגדר "סוד מסחרי". בפסיקה נקבעו מספר מבחנים לצורך הקביעה כי מידע מסוים הוא סוד מסחרי: המידע צריך להקנות יתרון מסחרי לבעליו (ת"א 184/93 זנלכל בע"מ נ' פרי טעים בע"מ ואח', פ"מ נ"ה (1) 313); המידע צריך להיות סודי ולא נגיש לציבור או מידע שיצירתו וגיבושו כרוכים בהשקעה של זמן, ממון ומאמץ (ת"א 2056/06 במברגר רוזנהיים בע"מ נ' שליט כהן יורם, 26.6.12); יש להביא בחשבון את המאמץ והזמן של התובע שהושקעו במשיכת הלקוחות ואת החיסכון בהשקעה למי שנגלה לו הסוד המסחרי (ע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ - פודליין בע"מ, פד"ע לח 72, 80-81).

בהתאם לכלל הראיות, אנו סבורים כי התובע התחיל בקשר עסקי, בתור עובד שכיר או במעמד אחר, עבור אוקום לפני סיום עבודתו אצל הנתבעת.

לסיכום נוכח האמור לעיל, תביעת התובע נדחית על כל רכיביה.

ביום 22.02.16, הגישה התובעת תביעתה ע"ס 200,000 ₪ בשל גזל סודות מסחריים, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת הסכם עבודה ותניית אי תחרות ופצוי ע"פ חוק עוולות מסחריות, סעד הצהרתי, צו עשה ותביעה למתן חשבונות.

דיון והכרעה סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, מגדיר "סוד מסחרי" כ"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובילבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

...

כמו כן, נדחית טענת הקיזוז של התובעת.

אשר על כן, משלא הוכיח הנתבע כי זכאי הוא לעמלות נוספות כלשהן, נדחית התביעה ברכיב זה .

סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת סך של 15,000 ₪, בתוך 30 יום מיום קבלת פסה"ד, אחרת יישא סכום זה ה"ה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום בפועל.

לפנינו תביעתה של חברת מקור החום בע"מ (להלן – התובעת או החברה) כנגד הנתבעים, עובדיה לשעבר, אשר עניינה בהפרת חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן – חוק עוולות מסחריות), הפרת הסכמי העבודה בהתאם לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן – חוק החוזים), פיצוי מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן – חוק עשיית עושר), וכן תביעה שכנגד אשר הגישו הנתבעים ועיקרה בטענה כי קיבלו שכר גבוה מהשכר הנזכר בתלושי שכרם לפיכך, עתרו לתשלום זכויות שונות מכוח משפט העבודה המגן בהתבסס על השכר הנטען.

הנתבעים הפרו את הסכמי העבודה עליהם חתמו מול התובעת, לרבות חובת הסודות, אי תחרות למשך שנה, אי עשיית שימוש בסודות המסחריים ובמידע חסוי השייך לתובעת, וכן אי עשיית שימוש ברשימת לקוחות או ספקים, מערך השיווק או בכל רשימה אחרת של התובעת, המוגדרים כולם לדבריה כסוד מסחרי.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים מסקנתנו הינה כי יש לדחות את תביעת התובע שכנגד בגין רכיב זה. התובע שכנגד 1 טען טענות אלו בעלמא מבלי לצרף סימוכין להוכחת טענותיו בנוגע לזכאותו לתשלומים מכוח רכיב זה. כמו כן, הסכם פירוק השותפות בין השניים נעדר כל התייחסות לטאבונים, כאשר ההסכם הנ"ל מונה רשימת ציוד שהועברה לידי הנתבעת שכנגד, וזאת כנגד תשלום.

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה בגין רכיב זה, להידחות.

סוף דבר תביעת התובעת נדחית במלואה.

רע"א 6171/17 פלוני ואח' נ' קופת חולים מאוחדת ואח', סעיף 7 (4.9.2017) סוד מסחרי בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 מוגדר: "סוד מסחרי", "סוד" – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובילבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו; במקרה דנן טוענת המשיבה 4 כי תכלית בקשת העיון בתיק היא ללקט נתונים מסחריים הנוגעים לה. לא ברור מה החפיפה בין טענת המשיבה 4 לבין תכלית העיון המבוקש כפי שיטת המבקשת - שהיא ניסיון לאיתור 'עדות שיטה' לגבי דרך היתנהלותה של המשיבה 4 בהתקשרות עם בעלי דירות במתחמים המועמדים לבצוע מיזמי התחדשות עירונית (היתקשרות שיהא כובלת או מסכלת היתקשרות עם אחרים).

בעיניין בקשת עיון בתיק אשר עלולה להוביל לחשיפת סוד מסחרי, קבע בית המשפט העליון (מותב תלתא) מפיו של הנשיא בדימוס גרוניס (רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ ואח', סעיף 10 (29.8.2013)): ככל שמדובר בעיון על-פי תקנות העיון, בודאי שיש ליתן משקל גבוה באופן יחסי לטענתו של בעל דין, כי במסמכים בתיק בית המשפט, שבהם מבקש לעיין גורם שאינו בעל ריבו בהליך המשפטי, כלולים סודות מסחריים.

בקשת עיון לפי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 כאשר מיתנהל הליך משפטי ישיר בין המבקש לבין המשיב בהמשך ישיר לאמור בסעיף הקודם, נמצא כי הטיפול בבקשת המבקשת עובר מכלל בררת המחדל של גילוי מלא (אולי תוך סימון מסמכים/קטעים חריגים בודדים שהם-בלבד לא יגולו) לתהליך של בחינת כל מיסמך (ואף חלקי מיסמך - כגון כתבי התביעה וההגנה, תצהירי העדות הראשית ופרוטוקולי הדיונים) מן ההיבט של חסיונו ושל סודיותו (בהיתחשב בטיב התחרות העסקית שבין הצדדים - אשר אף היא לא ידועה לבית המשפט במסגרת הליך זה).

...

התוצאה לאור כל האמור מצאתי להורות על מחיקת הבקשה דנן.