מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגדרת מסוכנות לצורך אשפוז בכפייה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בהחלטתה מיום 4.4.17 ובהיעדר מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה לכך שהנאשם אכן ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, קבעה כב' השופטת ט' תדמור-זמיר כי אין מדובר במקרה המקים עילת מעצר של מסוכנות ולפיכך הורתה על שיחרורו של הנאשם מן המעצר בכפוף לחתימת אמו על ערבות צד ג' בסך של 3,000₪.
מחוות הדעת הפסיכיאטרית שנערכה ביום 6.6.17 על ידי הפסיכיאטר ד"ר יעקב נחמקין, מנהל חדר המיון והשהייה בבית החולים "שער מנשה", עלה כי הנאשם יליד 1996, שככל הנראה משתמש בסמים מסוכנים מאז היותו נער בן 13 שנים, היה מאושפז בעבר מספר פעמים בעקבות מצבים פסיכוטיים שהתפרצו על רקע השמוש בסמים ולא הצליח להרתם להליך גמילה כלשהוא מתחילתו ועד סופו, על אף שהוזהר והועמד על הסיכון הגדול הטמון במצבו.
עמדת המאשימה בהתייחסותה למסקנות שפורטו בשתי חוות הדעת הפסיכיאטריות הנ"ל, טענה ב"כ המאשימה כי מדובר בנאשם הלוקה בהפרעה פסיכוטית משנית לשימוש בסמים ולכן הפסיכיאטרים לא ממליצים לאשפזו במסגרת צו אישפוז כפוי וגם לא על הוצאת צו טפול מרפאתי כפוי, אלא סבורים כי הטיפול המתאים לו צריך שיינתן במסגרת של הליך גמילה אזרחי.
הנאשם מוכר למערכת הפסיכיאטרית מאז היה נער בן 13 עקב מצב פסיכוטי חריף משני לשימוש בסמים ולאור הקביעות לפיהן גם כיום (כשהוא בן 21) הוא עדיין מוגדר כמי ש"סובל מהפרעה פסיכוטית משנית לשימוש בסמים" שהיא "דמויית סכיזופרניה", לא מצליח להגמל, אין לו תובנה בהקשר זה ו"היענותו אפסית" (ר' חוות הדעת מיום 6.6.17), אכן, בחוות הדעת הראשונה שהונחה בפני בתיק זה ציין הפסיכיאטר שבדק אותו (ד"ר נחמקין) כי "אין לו ספק שהנ"ל זקוק לטפול פסיכיאטרי וטיפולי גמילה מסמים וטיפולו צריך להיות במסגרת מחייבת" ואולם בחוות הדעת המאוחרת יותר מיום 2.7.17 קבע הפסיכיאטר ד"ר ראוכברגר כי הלה זקוק להמשך האישפוז והטיפול (אליו הוא ניכנס בהסכמתו).
...
מכיוון שכך, הנני קובעת כי התנאי הראשון של העדר יכולת לעמוד לדין, מתקיים.
בת"פ גיטין הנ"ל בו נדון מקרה דומה מאוד לזה שאליו הנני נדרשת כעת, העלה כב' השופט ב' שגיא את השאלה: האם מובנו המשפטי של המוני "מחלת נפש" המצדיק הפסקת הליכים נגד נאשם, זהה למובן המשפטי של המונח שעה שעומדת על הפרק שאלת אחריותו הפלילית? ומסקנתו היתה כי יש להשיב עליה בשלילה - "לאחר שבחנתי את ההיבטים השונים של השאלה האמורה, הגעתי למסקנה כי שעה ששאלת הכשירות הדיונית עומדת על הפרק, ניתן להתספק בהגדרות גמישות ורחבות יותר ל"מחלת נפש" לצורך הפסקת הליכים וזאת בשונה מסיטואציה בה נבחנת טענה לאי שפיות".
מפני כל האמור לעיל, דעתי היא כי מדובר במקרה המצדיק את הפסקת ההליכים כעת ולאחר שעיינתי בחוות הדעת הפסיכיאטרית האחרונה אני מחליטה ליתן גם צו אשפוז , והכל בהתאם לסעיפים 170 לחסד"פ ו- 15 (א) ו – (ג) לחוק טיפול בחולי נפש וכך הנני מצווה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

תחילה אושפז בהסכמתו אולם בהמשך לאור גישתו האמביוולנטיות לאישפוז ולאור מסוכנותו הוצאה הוראת אישפוז כפוי.
" סעיף 34 כב' לחוק העונשין מגדיר את נפקותו של הספק כדלקמן: "(א) לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר.
...
לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד מאור לונדנר ורוני מרקוביץ, יש לדחות את בקשת ההגנה לזיכוי, וזאת מאחר וממכתב שחרורו מהאשפוז עולה כי הנאשם הגיע במצב פסיכוטי על רקע שימוש בסם מסוג "חגיגת". משכך נותק הקשר הסיבתי בין מחלתו לבין ביצוע העבירה.
עם זאת, בכל הנוגע להפעלת שיקול הדעת, במקרה דנן לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה לקבוע תקופה קצרה יותר.
לאור העובדה שמדובר בעבירה של החזקת סכין, אשר העונש הקבוע בצידה הינו של 5 שנות מאסר, לאור האמור בחוות הדעת בדבר רמת המסוכנות הקיימת בעת התלקחות של מחלת הנאשם, ובשים לב לכך שהפגיעה בחירותו של הנאשם עקב צו אשפוז מרפאתי הינה נמוכה באופן יחסי לצו אשפוז אשר יש בו פגיעה משמעותית בחרותו של הנאשם, סבורני כי יש מקום להורות כי תקופת האשפוז לא תעלה על תקופת המאסר המרבית.
סוף דבר אשר על-כן, אני קובע כי הנאשם מזוכה מחמת אי שפיות הדעת.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד צוין, כי הכלל הוא שאין לחולה נפש המאושפז בכפיה זכות מוקנית לצאת לחופשות, ולפיכך, משהמבקש יצא מבית החולים ללא אישור והפר את האמון שניתן בו, אין כל מקום להתערב בהחלטת הועדה.
בא כוח המבקש טען כי בית המשפט המחוזי לא נתן את המשקל הראוי לפרק הזמן בו המבקש היה נתון באישפוז; משך הזמן שנימנע ממנו לצאת לחופשות – למעלה מ-7 שנים; הגדרת מסוכנותו הנמוכה במשך תקופה הארוכה משנה; המלצת מנהל המחלקה בדבר שיחרורו לחופשות; וכן העובדה כי עד לפני מספר חודשים, יצא המבקש לחופשות קצרות בלווי ללא שהיה כל ארוע חריג.
...
דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בבקשה צוין, כי בידי העוררת אף תעודת חדר מיון מהמרכז לבריאות הנפש מעלה כרמל, "ממנה עולה כי המשיב מוכר למערכת הפסיכיאטרית מאובחן כלוקה הפרעה דיכאונית וכי הוא מטופל בכדורים. בבדיקה עלה סימנים - מאני, ללא סימנים פסיכוטיים פעילים. אין אינדיקאציה לאישפוז כפוי". עוד לפי העוררת, המשיב בחקירתו ובעימותים הודה במיוחס לו, אך המעיט ממשקל הדברים באומרו "אמרתי שאני לא אחראי למעשים שלי לעצמי או לאחרים, אני לא יודע למה אמרתי את זה, השתגעתי". העוררת הפניתה לעימות מול המתלוננת.
אשר לעוצמת העילה, ונוכח גילו של המשיב, מצב בריאותו הלקוי, העידר עבר פלילי, והדכאון ממנו הוא סובל, אשר לטעמו של בית המשפט קמא אינו מגביר מסוכנות נוכח טיב המחלה, ובשים לב למכלול הנסיבות של הארוע, קבע בית המשפט קמא כי "עוצמת המסוכנות הנשקפת מפניו" של המשיב, "אינה גבוהה, וניתן להסתפק בתנאים מגבילים שפגיעתם בחרותו של המשיב פחותה יותר". המשיך בית המשפט קמא וקבע, כי "אין בנסיבות אלה צורך לשלול את חירותו של המשיב בדמות של הגבלתו במעצר בית. הרחקתו מהעיר וקביעת תנאים להבטחת שלומה של המתלוננת ישיגו את מטרת הבקשה בדרך מאוזנת יותר". כאמור, בית המשפט קמא קבע את התנאים שפורטו בסעיף 1 לעיל.
בתום הדיון קבעתי, כי על מנת לבחון "אפשרות של חלופה מוגדרת וספציפית" שתאפשר "גם פקוח על המשיב, בין פקוח אנושי וטכנולוגי, שיש בו להבטיח מטרות המעצר", יש מקום לדחות את המשך הדיון בערר לישיבה נוספת.
...
צוין, כי לאחר שעיין בחומר ראיות, מצא בית המשפט קמא כי קיימת תשתית ראייתית המבססת לכאורה את האישום המיוחס למשיב.
קבעתי כי החלטתי זו תינתן ללא קשר לתסקיר, אך באותה נשימה ציינתי, כי יהיה ראוי שתסקיר כאמור יוגש לתיק בהקדם האפשרי וככל האפשר עד מועד הדיון.
דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי להודעת הערר על צרופותיה, לטיעוני הצדדים ולאחר שעיינתי בתיק בית המשפט קמא ובחומר הראיות שבתיק העוררת שנמסר לעיוני, נחה דעתי כי דין הערר להתקבל באופן שהדיון יוחזר לבית המשפט קמא אשר יקיים דיון בבקשה, לאחר שיונח בפניו תסקיר מעצר שיבחן את מכלול נתוניו של המשיב ושל חלופות המעצר השונות, ויניח בפני בית המשפט את המלצותיו בעניין המשך מעצרו של המשיב או בתנאים לשחרורו ממעצר ככל שימצא לנכון להמליץ על כך. כאמור, אין חולק בדבר קיומן של ראיות לכאורה לעניין העבירה המיוחסת למשיב.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

החלטתו של בית החולים לבצע בנאשם פעולה שנויה במחלוקת של קשירה, לראשונה בחייו, וזאת ללא תעוד כנדרש של מצבו בזמן הקשירה ושל הנסיבות שהביאו להתרת הקשירה; ההחלטה לשבצו בחדר עם אדם מבוגר בעודו מוגדר אלים ומסוכן; העידר השגחה מספקת ופקוח על הנאשם בשים לב למצבו; אופן הטיפול בארוע ופרק הזמן הארוך עד פינוי הנפגע לבית חולים – כל אלה הן החלטות בעלות השלכה ישירה על קרות הארוע ועל מותו של המנוח.
יצוין בהקשר זה כי התעוד שהוגש לעיוננו חסר, וקשה ללמוד ממנו מתי בדיוק נקשר/נאזק הנאשם, מתי הותרה הכבילה ומדוע, האם הייתה השגחה על היתנהגותו בטרם הוחזר לחדרו, וכיוצ"ב. אשר לטענה כי יתכן ומותו של המנוח יכול היה להמנע אילו משפחתו הייתה מאפשרת היתערבות רפואית לאורך תקופת אשפוזו ומתן עיסויי לב לאחר דום הלב שחוה, נציין כי מהמסמכים הרפואיים עולה כי כבר עם הגיעו לבית החולים תל השומר הוגדר מצבו של המנוח כאנוש, וסכויי ההיתאוששות הוערכו כזניחים (ת/5, ת/80).
העובדה שבשל סעיף האישום יאלץ הנאשם לעמוד בפני ועדה פסיכיאטרית מיוחדת, אשר לה כלים וסמכויות רבות יותר מזו של ועדה רגילה, מתבקשת בנסיבות המקרה, בשל המסוכנות הנלמדת ממעשיו והצורך להגן הן על שלום הציבור והן על שלום הנאשם עצמו ומשפחתו המסורה.
...
אנו דוחים את עתירת ההגנה לקבוע תקופת אשפוז קצרה מתקופת המאסר המרבית, וזאת מכוח סעיף 15(ד1)(א2) לחוק טיפול בחולי נפש.
סעיף זה קובע כי במקרים בהם "שוכנע בית המשפט כי מעשה העבירה בוצע בנסיבות מקילות במיוחד, רשאי הוא, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות בצו כי תקופת האשפוז או הטיפול המרבית תהיה קצרה מתקופת המאסר המרבי". לטעמנו, מקרה זה אינו מן המקרים החריגים והמיוחדים בהם יחול סעיף זה (ונציין כי לא מצאנו בפסיקה שהצטברה לאחר תיקון מס' 8 מקרה בו סעיף זה אכן הופעל).
במצב דברים זה, לא ניתן לומר כי נסיבות ביצוע העבירה בענייננו הן "נסיבות מקילות במיוחד". סוף דבר לאחר שמצאנו כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עבירת הרצח לפי סעיף 300(א) לחוק העונשין, ובהתאם להסכמת הצדדים, אנו מורים על זיכוי הנאשם מביצוע עבירת הרצח מחמת אי שפיות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו