מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגדרת מחזיק בנכס לצורך חיוב בארנונה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי בקשה לגילוי מסמכים ספציפי במסגרת הליך של סדר דין מהיר שעניינו תביעת חוב ארנונה לשנת 2015 בנימוק שהמשיב ניכנס תחת הגדרת "מחזיק" בנכס לצורך תשלומי הארנונה.
או אז, יש בדבר גם להשליך גם השאלה בדבר משמעות הסכם שכירות לפחות משנה כדי לחייבו כשוכר מול הבעלים, בהתבסס על מעמדו שנים קודם לכן, אם כי עיון בחוזה השכירות מלמד כי הנתבע התכוון לשכור את הנכס לשנתיים והעובדה שבעלת הנכס ביקשה פינוי בשל היתנהגות המחזיקים קודם לסיום השנה באופן ש-24 יום לפני תום שנת 2015 נחתם הסכם עם שוכר צד ג' – איננה אמורה להיזקף לזכותם של המחזיקים.
...
שכן, הלכה היא, כי הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הוצג המסמך, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.
לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה והתשובה מן המישור המהותי (להבדיל ממקרה בו ההחלטה ניתנה בהעדר תגובה וצד מבקש הלכה למעשה לבטל את ההחלטה הדיונית ופורש את נימוקיו) – מצאתי כי יש להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים של התובעת אולם יש להידרש למסמכים ספציפיים, ובוודאי לא באופן שמנוסחת בקשת התובעת במתכונתה כעת בצורה גורפת ובלתי מידתית שיש בה משום הכבדה ופגיעה בפרטיות באופן שיש במסמכים לחשוף מעבר למידע הדרוש לצורך התובענה.
על מנת לחסוך בהתכתבות שבין הצדדים לבין בית המשפט, אני מורה כדלקמן: · הנתבע ימציא תעודת עוסק מורשה של העסק שהתנהל בנכס.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ובהיעדר כל מחזיק אחר, אזי כבררת המחדל החיוב בארנונה יוטל על הבעלים – וראו גם סעיף 161 לצוו המועצות המקומיות הנ"ל. בעיניין בר"ם 7856/06 איגוד ערים אילון (ביוב, ביעור יתושים וסלוק אשפה) נ' מועצה אזורית חבל מודיעין (ניתן ביום 16.3.2008), הובהר הקשר בין מבחן "בעל הזיקה הקרובה ביותר" ובין תכלית הטלתה וגבייתה של ארנונה: "... ה'מחזיק' כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת העיריות, לצורך החיוב בארנונה הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, והשאלה מיהו בעל הזיקה הקרובה כאמור תיענה על פי מבחן עובדתי. כפי שעולה מסקירת פסקי הדין דלעיל, בדרך כלל יהיה זה מי שעושה שימוש בפועל בנכס, אף אם באופן פוטנציאלי קיימים מחזיקים-בכוח נוספים, כגון בעלים.
...
האם ראוי, לנוכח מסקנה זו לגוף העניין, להמשיך בדיון בטענת המועצה במישור הפרוצדורלי יותר? תוצאה זו עלולה להיראות משונה.
הגעתי למסקנה כי תוכן החלטתה של ועדת הערר (והחסר בה) איננו מותיר ברירה: לפיכך אני מורה על השבת הדיון לוועדת הערר בסוגיית ההתיישנות בלבד (ולא לצורך דיון נוסף בשאלת המחזיק).
אוסיף כי לנוכח המסקנה בסוגיית המחזיק וכו', תיטיב המועצה לעשות אם היא תשקול להסכים לסיום ההתדיינות אף ללא המשך הדיון בפני ועדת הערר כמצווה בסעיף 48 לעיל.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נטען כי הסכם השכירות לא בוטל, השוכרת היא הזכאית להחזיק בנכס ולכן חייבת בתשלם הארנונה.
סעיף 8 לחוק ההסדרים מסמיך את הרשויות המקומיות להטיל חובת תשלום ארנונה על "המחזיק בנכס". סעיף 7 לחוק ההסדרים מציין כי המונח "מחזיק" יפורש על-פי ההגדרה שבסעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש].
...
לטענת המערער נעשה ניסיון לאיתור זכיין חדש שיפעיל את בית העסק בשם השוכרת אולם הסכם שנכרת עם זכיין כזה לא יצא בסופו של דבר לפועל.
דיון והכרעה כמפורט להלן הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות וכי לא נפל כל פגם בחיובו של המערער בארנונה עירונית מודש 2/2018 ואילך.
סוף דבר לאור כל האמור אני דוחה את הערעור.
המערער ישלם למשיבה הוצאות הערעור בסך של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

באשר לחלק בנכס הידוע כחלקה 144, טוען הנתבע 1 כי מדובר בחלק שאינו חלק מהשטח המוגדר בהסכם השכירות, שכן חלק זה מוגדר כחנות הרשומה על שם אמו של הנתבע 2, כך שלדבריו אין מקום לחייבו בתשלום חוב ארנונה בגין החנות הנ"ל. באשר להודעה מיום 27.02.2014, שנתקבלה במשרדי הערייה, טוען הנתבע 1 כי זו נימסרה על ידי הנתבע 2 בלבד ולמעשה מדובר בהודעה שקרית אשר נימסרה במירמה, ללא ידיעתו ובודאי שלא בהסכמתו ועל כן, אין להתבסס עליה.
בחירת הנתבע 1 לנטוש את הנכס באופן חד צדדי כאות מחאה על היתנהלותו של הנתבע 2 כלפיו וכלפי השותפות, אינה פוגעת מזכותה של הערייה להמשיך לראות בו כמחזיק לצורך חיוב הארנונה עד לתום תקופת השכירות.
...
מקובלת עלי טענת העירייה, ששני הנתבעים, בהיותם בעלי זיקה לנכס מכח היותם שותפים בעסק שנוהל במקום, חייבים הם ביחד ולחוד בתשלום חוב הארנונה, אף אם הנתבע 1 בחר באופן חד צדדי לעזוב את המקום ולהותיר את החזקה החל מינואר 2014 בידי הנתבע 2.
סוף דבר במכלול האמור לעיל, אני מקבל את התביעה במלואה ומורה על חיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום מלוא סכום התביעה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980, מיום 15.10.2018 ועד למועד התשלום בפועל.
לאור התוצאה אליה הגעתי, הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

 "מחזיק" מוגדר בסעיף 1 לפקודה כך: "אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;" נקבע כבר בעבר, כי אין "מחזיק" חייב להיות אדם המחזיק בנכס בפועל, אלא המלה "למעשה" בהגדרה נועדה לקבוע, מי מבין מספר מחזיקים אפשריים (בעלים או שוכר או מחזיק באופן אחר) יהיה חייב בארנונה.
  מכאן לשאלה בידי מי היתה החזקה המשפטית בנכס לצורך החיוב בארנונה.
...
לאור כל האמור נתבקשה דחיית הטענה ככל שהיא מועלית כלפי חברת עצמאות ומבקשת לייחס את החוב אליה.
ראשית, אני מקבל את טענת חברת עצמאות כי החזקה המשפטית לעניין החבות בארנונה איננה נקבעת בהכרח לפי החזקה בפועל בנכס (שלגביה , אגב, אכן כפי שטוענת חברת עצמאות, לא הובאו ראיות כלל וכלל ועל כן לא ניתן להכריע בשאלה מי החזיק פיזית בפועל בנכס בתקופה השנויה במחלוקת, אם בכלל).
לאור כל האמור, ובהתאם להסכם הדיוני, על העיריה להשיב את הסכום השנוי במחלוקת לעותרת בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם הדיוני מבחינת שיערוכו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו