בין שני מסלולים אלו עובר נתיב נוסף, הוא המצאה באמצעות "מורשה לניהול עסקים" של בעל הדין, וזאת ביחס לבעל דין המתגורר מחוץ לתחומי המדינה, אך יש לו בישראל מנהל מורשה, כמשמעות תיבה זו בתקנה 482 לתקנות, הקובעת כדלהלן:
"482. (א) היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באיזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו איזור שיפוט".
תקנה 482(א) לתקנות מאפשרת לתובע להמציא כתב תביעה לידי "מורשה בהנהלת עסקים" של נתבע, אשר נמצא מחוץ לתחום השיפוט שבו מוגשת התביעה, ואף מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל; זאת, בתנאי ש'המורשה' מצוי בשעת ההמצאה בשטח ישראל.
המבקשת פרסה בפניי את העובדות המצביעות לטעמה על אינטנסיביות הקשר שבין החברה לבין המשיב, וכן ראיות המצביעות על כך שבהתאם לתכלית הגדרתו של 'מורשה', בעניינינו הובאה הידיעה בדבר הגשת התביעה לידי המשיב.
יפים לעניין זה הדברים שנאמרו ברע"א 8467/06 אבו עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ ואח' פסקות 16, 23, 24 (08.07.2010):
"עיון בפסיקת בית המשפט מלמד כי במרוצת השנים השתנתה גישת בית המשפט ביחס לסוגיה דנן. בתחילה עמדה הפסיקה על כך שיש לקיים את דרישת ההמצאה כדין על כל דקדוקיה, על אף ידיעת בעל הדין על פסק-הדין שניתן בעיניינו (ראו: פרשת שרונה; ע"א 244/73 פיורקו נ' עמירב, פ"ד כז(2) 834 (1973)). יחד עם זאת, בשלבים מאוחרים יותר החלה להתגבש ההכרה בכוחה של ידיעת בעל הדין על ההחלטה שניתנה בעיניינו והתנהגותו לאורה, ליצירת השתק כלפי טענת בעל הדין כי נפל פגם בהמצאה בשלב מאוחר יותר (ראו: פרשת מנורה). כמו כן, רוככה דרישת ההמצאה נוכח מניעותו של בעל דין לטעון לפגם בהמצאה [...] בד בבד ניתנו החלטות מהן משתמעת הנטייה להכיר בכוחה של הידיעה לכשעצמה של בעל הדין המערער כדי לייתר את דרישת ההמצאה הקבועה בתקנות, אם כי הדבר לא הגיע לכדי הכרעה ברורה [...]
...
המבקשת תפעל לביצוע המצאה למשיב כמפורט בהחלטה, אשר תחתה תחשב ההמצאה כהמצאה כדין, וכדלהלן:
ככל שיתקבל בידי המבקשת תוך 48 שעות ממועד מתן החלטתי זו, דיווח רשמי אודות כתובתו של המשיב מחוץ לישראל, בין על ידי החברה ובין על ידי מי מטעמה ו/או מטעמו של המשיב, תבוצע על ידה המצאה בהתאם להוראות התקנות למען בו מתגורר המשיב, וכאשר לעניין זה, בהתאם לנימוקים אותם פירטתי לעיל, ניתן לה היתר על ידי בית המשפט לביצוע המצאה כאמור, ובהתאם להוראות תקנה 500 לתקנות.
היה ולא יתקבל בידי המבקשת תוך 48 שעות ממועד מתן החלטתי זו דיווח רשמי כאמור, תפנה המבקשת לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לקבל תמצית רישום ממרשם האוכלוסין לצורך בירור כתובתו הרשמית של המשיב בישראל – ולכתובת זו תבוצע על ידה המצאת כתב בי הדין, ובהתאם להוראות הקבועות לכך בתקנות.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.
