חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגדרת מורשה לצורך המצאת כתב תביעה

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

להלן טעמיי; תקנה 482(א) לתקנות, היא המסגרת הנורמאטיבית לענייננו, שכותרתה "המצאה למורשה בהנהלת עסקים" קובעת כדלקמן: "היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באיזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו איזור שיפוט." תקנה זו מאפשרת לתובע להמציא כתב תביעה לידי "מורשה בהנהלת עסקים" של נתבע, אשר נמצא מחוץ לתחום השיפוט בו מוגשת התביעה, היינו מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל (רע"א 7804/17 כרמל דיירקט בע"מ נ' R.H. PETERSON (28.12.2017) (להלן: "עניין כרמל").
אכן לא כל סוכן מכירות יוגדר כמורשה בהנהלת עסקים (רע"א 39/89 general electric corp נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762 (1989)) אולם בהנתן שתוף פעולה עסקי הדוק בין המפיץ והמורשה כפי ענייננו יש לראות במשיבות 3-4 כמורשה למסירת כתבי בי דין (ראו עניין צ'מפיון ועניין כרמל).
...
העדרם של הסכמים מקשה על ביסוס מסקנה כלשהי, ובוודאי שקיומם של הסכמים עם אפל אירלנד לא מוציא עובדת קיומם של הסכמים אחרים עם אורגנים אחרים בקונצרן לרבות אפל אינק.
כך הצהיר מר נאומן – "אני בעל תואר...ותואר מוסמך במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים של הרווארד....אני עובד ב'אפל' מאז שנת 2004 וכיום אני מנהל שירות בכיר ב'אפל'. בתפקיד זה, אני אחראי לניהול עסקי השירות של 'אפל' ברחבי העולם, הכולל פעילות ומימוש בתחום חלקי חילוף כנדרש לשם תמיכה בכל מוצרי החומרה של 'אפל' לאורך חיי השירות שלהם, עיצוב מוצרים חדשים כך שיאפשרו שמישות, תיקון וחידוש של כל מוצרי החומרה של 'אפל', וכל ההדרכות והנהלים בתחום השירות בשטח המוקנים לטכנאים מורשים המבצעים תיקונים בערוצי הקמעונאות וערוצי נותני השירות המורשים (ASP) של 'אפל'." זולת עצם מתן התצהיר לתמיכה בטענות אייקון ואיי-דיגיטל, על ידי עובד בכיר של אפל אינק בהליך בו אפל אינק כלל אינה נתבעת, כאינדיקציה לקשר קרוב ואינטנסיבי הרי שגם לגופם של דברים נמצאנו למדים כי אפל אינק אחראית על ניהול עסקי השירות של אפל בעולם, לרבות מתן הדרכות ונהלים על בסיס שוטף ולאורך כל חיי המוצר, לרבות לעסקים שמנהלות המשיבות כנותנות שירות.
המסקנה הבלתי נמנעת היא שלא מדובר במפיץ סטנדרטי של מוצרי חברה זרה, מדובר בגורם הקשור עם אפל אינק בהסכמים; המיישם מדיניות החברה בקשר עם תיקונים; מונחה במקרה של תקלות ומקיים קשר שוטף למצער עם נושאי משרה בחברה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

[footnoteRef:3] חרף זאת, אני סבורה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי המלון מנוהל על ידי הנתבעת וכי מיתקיים קשר אינטנסיבי בין המלון לנתבעת המאפשר את הגדרת המלון כמורשה בהנהלת עסקים מטעמה.
לאור העובדה כי מדובר במבחנים מצטברים, ומשהנתבעת לא עמדה בתנאי המבחן הראשון הרי שמתייתר הצורך לידון במבחן השני בחשיבותו הלוא הוא מבחן "אותו העסק". כללו של דבר, בקשת התובעת להורות כי המצאת כתב התביעה למלון "ג'אפה" כמוה כהמצאה לנתבעת מחמת היותו מורשה בהנהלת עסקים בהתאם לתקנה 482(א) לתקנות סד"א נדחית.
...
לא ברור מהנסחים שהוגשו כיצד חברות אלה קשורות לנתבעת והאם מתקיימים ביניהם קשרים עסקיים ואין בהם כדי להביאני למסקנה כי המלון נמצא תחת ניהולה של הנתבעת.
נוכח האמור, מסקנתי היא כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי בין הנתבעת למלון מתקיים קשר אינטנסיבי המקים את החזקה הקבועה בפסיקה.
לאור העובדה כי מדובר במבחנים מצטברים, ומשהנתבעת לא עמדה בתנאי המבחן הראשון הרי שמתייתר הצורך לדון במבחן השני בחשיבותו הלוא הוא מבחן "אותו העסק". כללו של דבר, בקשת התובעת להורות כי המצאת כתב התביעה למלון "ג'אפה" כמוה כהמצאה לנתבעת מחמת היותו מורשה בהנהלת עסקים בהתאם לתקנה 482(א) לתקנות סד"א נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בין שני מסלולים אלו עובר נתיב נוסף, הוא המצאה באמצעות "מורשה לניהול עסקים" של בעל הדין, וזאת ביחס לבעל דין המתגורר מחוץ לתחומי המדינה, אך יש לו בישראל מנהל מורשה, כמשמעות תיבה זו בתקנה 482 לתקנות, הקובעת כדלהלן: "482.   (א)   היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באיזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו איזור שיפוט". תקנה 482(א) לתקנות מאפשרת לתובע להמציא כתב תביעה לידי "מורשה בהנהלת עסקים" של נתבע, אשר נמצא מחוץ לתחום השיפוט שבו מוגשת התביעה, ואף מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל; זאת, בתנאי ש'המורשה' מצוי בשעת ההמצאה בשטח ישראל.
המבקשת פרסה בפניי את העובדות המצביעות לטעמה על אינטנסיביות הקשר שבין החברה לבין המשיב, וכן ראיות המצביעות על כך שבהתאם לתכלית הגדרתו של 'מורשה', בעניינינו הובאה הידיעה בדבר הגשת התביעה לידי המשיב.
יפים לעניין זה הדברים שנאמרו ברע"א 8467/06 אבו עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ ואח' פסקות 16, 23, 24 (08.07.2010): "עיון בפסיקת בית המשפט מלמד כי במרוצת השנים השתנתה גישת בית המשפט ביחס לסוגיה דנן. בתחילה עמדה הפסיקה על כך שיש לקיים את דרישת ההמצאה כדין על כל דקדוקיה, על אף ידיעת בעל הדין על פסק-הדין שניתן בעיניינו (ראו: פרשת שרונה; ע"א 244/73 פיורקו נ' עמירב, פ"ד כז(2) 834 (1973)). יחד עם זאת, בשלבים מאוחרים יותר החלה להתגבש ההכרה בכוחה של ידיעת בעל הדין על ההחלטה שניתנה בעיניינו והתנהגותו לאורה, ליצירת השתק כלפי טענת בעל הדין כי נפל פגם בהמצאה בשלב מאוחר יותר (ראו: פרשת מנורה). כמו כן, רוככה דרישת ההמצאה נוכח מניעותו של בעל דין לטעון לפגם בהמצאה [...] בד בבד ניתנו החלטות מהן משתמעת הנטייה להכיר בכוחה של הידיעה לכשעצמה של בעל הדין המערער כדי לייתר את דרישת ההמצאה הקבועה בתקנות, אם כי הדבר לא הגיע לכדי הכרעה ברורה [...]
...
המבקשת תפעל לביצוע המצאה למשיב כמפורט בהחלטה, אשר תחתה תחשב ההמצאה כהמצאה כדין, וכדלהלן: ככל שיתקבל בידי המבקשת תוך 48 שעות ממועד מתן החלטתי זו, דיווח רשמי אודות כתובתו של המשיב מחוץ לישראל, בין על ידי החברה ובין על ידי מי מטעמה ו/או מטעמו של המשיב, תבוצע על ידה המצאה בהתאם להוראות התקנות למען בו מתגורר המשיב, וכאשר לעניין זה, בהתאם לנימוקים אותם פירטתי לעיל, ניתן לה היתר על ידי בית המשפט לביצוע המצאה כאמור, ובהתאם להוראות תקנה 500 לתקנות.
היה ולא יתקבל בידי המבקשת תוך 48 שעות ממועד מתן החלטתי זו דיווח רשמי כאמור, תפנה המבקשת לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לקבל תמצית רישום ממרשם האוכלוסין לצורך בירור כתובתו הרשמית של המשיב בישראל – ולכתובת זו תבוצע על ידה המצאת כתב בי הדין, ובהתאם להוראות הקבועות לכך בתקנות.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה תקנה 482(א) לתקנות קובעת כדלקמן: "היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באיזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו איזור שיפוט." שני מבחנים מצטברים נקבעו בפסיקה לצורך הגדרת 'מורשה'.
לטעמה, חברה זרה הרשומה בישראל אך לא היתאגדה בישראל אינה מתגוררת או נוכחת בישראל, ועל כן ההמצאה לה יכולה להעשות רק באמצעות מורשה, או על פי היתר בהתאם לתקנה 500 לתקנות.
...
הווה אומר: הנחת המוצא לדיון היא כי חברת חוץ רשומה היא כזו המנהלת בישראל "מקום עסקים". מכאן שחברת חוץ היא על פי הגדרתה גורם שנמצא בישראל, ולא ראיתי מדוע הוראות החוק שמחייבות אותה למנות מורשה בישראל גוזרות את המסקנה כי מדובר בחברה שאינה נמצאת בישראל.
אני קובע אפוא כי כתב התביעה הומצא כדין לנתבעת גם באמצעות מר נקל.
התוצאה אני קובע כי כתב התביעה הומצא כדין למורשי הנתבעת, בין דרך המורשה הנטען בין דרך מר נקל עצמו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה תקנה 163(ג) לתקנות קובעת: "התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין; תקנה 169 תחול בשינויים המחויבים גם על תקנת משנה זו". תקנה זו מאפשרת לתובע להמציא לנציג המצוי בישראל כתב בי-דין עבור נתבע אשר נמצא מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל.
תקנה 163(ג) באה במקומה של תקנה 482(א) לתקסד"א הישנות, שבעניינה נקבעו כאמור שני מבחנים מצטברים לצורך הגדרת 'מורשה': על-פי המבחן הראשון – החשוב והעיקרי מבין השניים – 'מורשה' הוא "מי שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו" (רע"א 39/89 General Electric Corp נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762, פסקה 8 (1989); וכן ראו: רע"א 77/16 צ'מפיון מוטורס בע"מ נ' נאסר, פסקה 3 (24.1.2016).
...
משכך אני סבורה כי הנתבעת 3 משמשת נציגה מטעמן של הנתבעות 1 ו-2, שמייצגת אותן באופן קבוע בקשר לענייניהן בישראל.
לסיכום דין הבקשה של הנתבעת 3 להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו