הגדרת יחסי עובד מעביד מבחן הקשר האישי

מבחן הקשר האישי: כידוע, מבחן הקשר האישי הוא תנאי הכרחי שבלעדיו נשמט הבסיס לקיומם של יחסי עובד-מעסיק[footnoteRef:76].

בלעדיות הקשר ומבחן התלות כלכלית: נפסק כי מבחן התלות הכלכלית הוא אחד השיקולים כבדי המשקל לבחינת קיומם של יחסי עובד ומעסיק[footnoteRef:84].

נוסיף, כי משקבענו שהתובע לא זכאי לתשלום כלשהוא מכיוון שעלות התמורה ששולמה לו גבוהה מעלות ההעסקה של מרכיב שכיר, כך שנכללו בה כל הזכויות הסוציאליות שהיו משולמות לו אילו היה מוגדר כעובד שכיר מלכתחילה, הרי שאין צורך להדרש לטענה זו. כללו של דבר מהראיות והעדויות שהוצגו לפנינו הגענו לכלל מסקנה שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובע לבין הנתבעת.

...

סוף דבר כאמור, על אף ששוכנענו כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, הוכח כי עלות התמורה ששולמה לתובע גבוהה מעלות ההעסקה של מרכיב שכיר שנתוניו זהים לנתוני התובע.

אי לכך, התביעה נדחית.

בשים לב להיקף ההליכים ולתוצאה אליה הגענו ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 3,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ₪.

מבחני עזר נוספים המהוים חלק מהמבחן המעורב הם: מבחן הקשר האישי; כפיפות ופקוח; אספקת כלי העבודה; אופן ביצוע התשלום; תלות כלכלית במעסיק; אופן הצגת ההיתקשרות בפני צדדים שלישיים, לרבות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי; בלעדיות הקשר; סדירות הקשר, התמשכותו ורציפותו; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה.

לטעמנו, טענה זו רלבאנטית לשם בחינת המשמעויות של הכרה ביחסי עובד מעסיק בנגוד להגדרה שבהסכמים השני והשלישי (לצורך בחינת הזכאות להפרשי שכר וזכויות על פי הגישה ההרתעתית והגישה החישובית (ר' ע"ע 3859-10-15יוסף אילן- החברה לאוטומציה (24.9.19)) ולא לשאלה האם יש מקום להכיר במערכת היחסים ככזו.

...

לטעמנו עולה בבירור מן הראיות כי צורת התקשרות של רופאים ובכלל זה רופאי שינים עם מרפאות המעמידות לרשותן הציוד המקצועי והמנהלי הדרוש -אפשרית בשני האופנים (ויתכן דוקא נוכח הראיות בעניינו של התובע- נפוץ יותר האופן שאינו יחסי עבודה) בלא שהדבר יצביע על נסיון לפגוע בזכויות הרופא או על היות הדבר כלי להתחמק מהן.

התביעה נדחית איפוא.

התובע ישלם הוצאות הנתבעת בסך 10,000 ₪.

מעבר למבחן ההישתלבות נקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה מבחני עזר רבים ומגוונים לזיהוי יחסי עובד ומעסיק: מבחני הפיקוח, הכפיפות, התלות הכלכלית, הקשר האישי, צורת תשלום השכר, סכוני ההפסד וסכויי הרווח של המועסק, שימוש בכלי עזר והשקעה בהם, אופן הצגת היחסים לצדדים שלישיים, בלעדיות הקשר/ קיומם של לקוחות נוספים, מסגרת שעות קבועה, תשלום מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ ועוד.

המסקנה העולה מהמבחנים כאמור מעלה, ישנם מספר אינדיקאטורים לקיום יחסי עו"מ- הקשר האישי של התובע עם הנתבעת, ההגעה- החלקית אמנם, למקום העבודה, העידר הקשר הישיר בין תפוקה לבין הכנסה, הנפקת "כותרות" שקושרות בין התובע לפוינט (או המיזם המשותף) כגון "סמנכ"ל שיווק" וכן דוא"ל שהוקצה (וככל הנראה לא נעשה בו שמוש רב) וכיו"ב. עם זאת, לטעמנו , בכך אין די כדי לקבוע כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח קיומם של יחסי עו"מ. ישנן אינדיקאציות רבות וכבדות משקל יותר להעדרם של יחסים כאלה- האופן שבו הגדירו הצדדים פנימה וכלפי חוץ את מערכת היחסים, וההתנהלות בהתאם לכך.

...

סוף דבר- התובע לא עמד בנטל להוכיח כי התקימו יחסי עבודה.

התביעה נדחית.

בהתחשב בהתנהלות בהליך זה ישלם התובע לנתבעים הוצאותיהם בסך של 9000 ₪.

משלא הוצאו לתובעים תלושי שכר אך גם לא הופקו על ידי התובעים קבלות/ חשבוניות מס הרי שאין לטעמנו במבחן זה כדי לתמוך בטענת הנתבע להעדר יחסי עובד מעסיק.

בית הדין הארצי קבע בהקשר זה כי: "לעניין ההיעזרות באחרים, בני מישפחה, נציין, כי העזרות שולית באדם אחר לשם ביצוע העבודה - להבדיל מעצם הזכות לבצעה על ידי אחר, או מן החובה להעמיד מחליף - איננה שוללת קיומם של יחסי עובד-מעביד.....". בעניינינו, מהעדויות עולה כי ההיעזרות של התובע בתובעת היתה שולית, ולפיכך אין בכך כדי לשלול את התקיימות מבחן הקשר האישי.

בע"ע 1270/00 אהובה (אגי) פרידמן – אליעזר הוז (19.9.2002) עמד בית הדין הארצי על המאפיינים של עבודה התנדבותית: "המיתנדב הוא עובד במובן המילולי של מושג זה, לאמור הוא מבצע עבודה עבור מעסיק. עם זאת, אין מתקיימים במתנדב יחסי עובד-מעביד עם מעסיקו.... בדרך-כלל סממני המיתנדב הם שהוא בא לעבודה מרצונו. הוא מבצע עבודה בלא תמורה כספית. הוא אינו צד לחוזה עבודה. הוא אינו קשור במסגרת מחייבת של שעות עבודה או ימי עבודה. הוא אינו מחויב לתקופת עבודה מוגדרת ורשאי לחדול מלעבוד בכל עת שיחפוץ. הוא אינו נתון למרות המעסיק. מעצם טיבם, יחסי ההתנדבות אינם מעוגנים בהסדר חוזי מוסכם או במסמך בכתב, אף שאין לשלול אפשרות זו. עבודת המיתנדב אינה מצמיחה זכויות מכוח הסכמים קבוציים ובאין הוראה מיוחדת בחוק לא חלים עליהם משפט העבודה המגן, למעט חובת המעסיק לבטח את המיתנדב לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995." בהמשך עמד בית הדין על כך שקיומו של אלמנט אחד אין בו כדי להכריע ויש לבחון את מכלול היחסים שבין הצדדים: "...לא תמיד קו הגבול בין שני הסוגים הוא ברור וחד-משמעי. טול למשל עובד המועסק בלא שכר. האם הוא עובד או "מיתנדב"? כפי שראינו, אי-תשלום שכר הוא רק אלמנט אחד מבין מספר אלמנטים היכולים להצביע על סוג העבודה.

...

ערים אנו לטענות החמורות המופיעות בכתב התביעה שכנגד, עם זאת שעה שלא נטענה כל טענה בדבר שלילת פיצויי פיטורים בשל האמור, לא שוכנענו כי יש להתייחס לרכיב זה במופרד מעבר לטענת הקיזוז שהתקבלה.

הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין: סך של 32,725 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.11.2019 (סיום יחסי עבודה) ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בחינה של הודעת הגדרת התפקיד, מעלה כי היא אינה הסכם המגדיר את תנאי העבודה של התובע.

בפסיקה נקבעו גם מבחני עזר נוספים ובהם: מבחן הקשר האישי; כפיפות ופקוח; אספקת כלי עבודה; תלות כלכלית; אופן הצגת ההיתקשרות בפני גורמים חצוניים, לרבות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי; התמשכות הקשר; כיצד ראו הצדדים את יחסיהם; כמו גם האם קיימת בלעדיות למעסיק בפרק הזמן המוקדש לעבודה ועוד [בג"ץ 5168/93 מור - בית הדין הארצי לעבודה (17.11.96) [פורסם בנבו]].

לשם כך נקבעו לאורך השנים מבחנים שונים לקביעת המעמד של "עובד". מן הכלל אל הפרט נקדים ונאמר, כי לאחר ששקלנו את מכלול העובדות והראיות, הגענו לכלל מסקנה כי על פי מבחני הפסיקה היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

...

לאור האמור, אין אנו סבורים כי התובע זכאי לפיצוי לא ממוני.

[9: נספח יא לתצהירי הנתבעת] לסיכום הדברים: על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום העסקתו בחודש 7/2019 ועד למועד התשלום בפועל: פיצויי פיטורים: סך של 16,432 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובע, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום הכולל מע"מ, בסך של 10,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.