מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגדרת יחסי עובד מעביד מבחן הקרבה המשפחתית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המחלוקות בתיק זה – האם התובע היה במעמד עצמאי ? האם היתקיימו בין התובע לבין צד ג' יחסי עובד מעסיק במועד התאונה? על מי חלה חובת רישום ותשלום דמי ביטוח עבור התובע? דיון והכרעה ההגדרות של "עובד" ו"עובד עצמאי" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, הן כדלקמן: "עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילו לא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד.
המבחן הנהוג בפסיקה לעניין קביעת יחסי עובד מעסיק הוא המבחן המעורב – ומבחן ההישתלבות הוא הדומינאנטי אשר - "בודק עד כמה מישתלב העובד במערך האירגוני של המפעל שבו הוא מועסק ועד כמה הוא מהוה חלק אינטגרלי בו. ושני סימני היכר עקריים ניתנו בו: 'האחד חיובי, והוא שמבצע העבודה יהווה חלק מהמערך האירגוני הרגיל של המפעל, והשני, שאינו אלא הפן האחר של אותו מטבע, והוא שלילי - שמבצע העבודה לא יפעל בבצוע עבודתו במסגרת עסק משלו'".[footnoteRef:1] [1: בג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, נ(4) 628 (1996)‏‏] לאחר עיון במלוא החומר בתיק ובעדויות הצדדים הגענו למסקנה כי התובע היה עובד של צד ג', ונסביר.
...
אולם אין אנו סבורים כך. הדיון התמקד בבחינת מעמדו של התובע.
משכך, בשים לב לזניחת הנתבע להודעת צד ג' ונוכח העובדה כי הנתבע לא פעל בהתאם למצב החוקי העדכני, לא קיים חובת מתן זכות טיעון לצד ג' בפני פקיד גביה ולא הראה כי נשקלו לגביו מלוא נסיבותיו האישיות, בין היתר– גילו, מחלתו, היקף העבודה מצבו הכלכלי, התנהלות קודמת כמעסיק ותשלום דמי ביטוח עבור עובדיו, החלטנו לדחות את הודעת צד ג'.
לאור תוצאת דיוננו, אנו מחייבים את הנתבע בהוצאות התובע בסך 4,500 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

סעיף 1 לחוק מגדיר "עובד" באופן הבא: "לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד". "בן מישפחה" מוגדר כך: "אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות". כלומר, החוק קובע שני תנאים מצטברים להכרה בהעסקה של קרוב מישפחה: האחד, הוכחת עבודה סדירה והשני, שאילו לא בוצעה העבודה על ידי בן המשפחה היא הייתה מבוצעת על ידי עובד אחר.
] קרבה משפחתית לבדה אינה מונעת אפשרות של קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים.
בעיניין גרוסקופף[footnoteRef:25] נקבעו מבחנים לבחינת קיומם של יחסי עובד ומעסיק לצורך דמי אבטלה, מבחנים הרלוואנטיים אף לענייננו, ואלו הם: [25: עב"ל (ארצי) 20187/97 המוסד לביטוח לאומי – גרוסקופף, (19.4.1999).
...
לסיכום: שוכנעתי כי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובע ורעייתו בעת עבודתו של בקפיטריה בחודש 12/2016 ושמעמדו באותה תקופה היה של "עובד עצמאי". עקב טעות כנה מצד התובע ורעייתו בהבנת מעמדו האמיתי הוא נרשם כ"עובד שכיר" ולא כ"עובד עצמאי".
משרישומו של התובע כ"עובד שכיר" נעשה במועד, שוכנעתי שיש לראותו כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם כדין בהתאם לסעיף 77(א) לחוק ולכן יש לראותו כ"מבוטח" לפי סעיף 75(א)(2) לחוק.
סוף דבר מעמדו של התובע בחודש 12/2016 היה של "עובד עצמאי", והוא עבד באותה תקופה בקפיטריה שבניהולה של רעייתו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

סעיף 1 לחוק מגדיר מי הוא "עובד" – "עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן מישפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; מיום 15.7.2014 תיקון מס' 158 ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 602 (ה"ח 535) "עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן מישפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; לא אחת נפסק כי קרבה משפחתית לכשעצמה אינה מונעת הווצרותם של יחסי עובד מעסיק.
ככלל, המבחן לקיום יחסי עובד-מעסיק הוא המבחן המעורב, תוך שימת דגש על מבחן ההישתלבות במפעל, על הפן החיובי והשלילי שבו.
...
היקף עבודת התובעת מחודש 5/19 עד חודש 9/19 – אין מחלוקת כי לא נוהל רישום נוכחות כלשהו לגבי ימי ושעות עבודתה של התובעת, אך כפי שעולה מההלכה הפסוקה אין בכך כדי להביא למסקנה לפיה לא התקיימו יחסי עבודה.
עם זאת, לטעמנו אין בכך כדי להשליך על המחלוקת בתיק ואשר נוגעת לקיומן של יחסי עובד מעסיק בתקופה הרלוונטית.
מהעדויות אשר נשמעו וכלל הראיות בתיק, מסקנתנו היא שבין התובעת לבין סיהאם התקיימו יחסי עובד מעסיק בתקופה שמחודש 5/19 עד 9/19, בה התובעת בצעה עבודות הקשורות לליבתו של העסק, אותם בצעה גם עת עבדה באותו המקום תחת מעסיקים אחרים, אשר לגביהם הנתבע לא העלה טענה של העדר קיומן של יחסי עבודה, כשאין בעובדה לפיה סיהאם היא אשת דודה של התובעת כדי להפוך את אותה העבודה לעזרה משפחתית, ומכאן דין התביעה להתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יתרה מכך, בהוראת חוק זו ביקש המחוקק להקל על עובדים שהם קרובי מישפחה, מתוך הבנה שמבחני הפסיקה לקיומם של יחסי עובד ומעסיק, בכללם מבחני הפיקוח, השליטה והבקרה, יהיו גמישים יותר עת עסקינן בבן מישפחה.
לצד זאת נפסק כי שעה שמדובר בהעסקת בן מישפחה, יבחן בית הדין בקפידה יתרה אם אכן היחסים בין הצדדים הנם יחסים חוזיים של עובד מעסיק במסגרתם מוסדרים חובות וזכויות, או שהעבודה שנעשתה הנה בגדר עזרה משפחתית התנדבותית וראו: "...יחד עם כך, לצד ההקלה הטמונה בשרטוט גבולות ההגדרה, זו המביאה בחשבון את "טיבה וטיבעה" של הקרבה המשפחתית בהקשר התעסוקתי, ואולי דוקא בשל "הטיב והטבע" של אותה קרבה הוחמרו אמות המידה הראייתיות הנדרשות על פי הפסיקה לצורך הוכחתו של "הגרעין המהותי" של ההיתקשרות הנידרש לשם גיבוש הזכאות של קרוב מישפחה המבצע עבודה לדמי אבטלה.
...
" עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי נ' המוסד לביטוח לאומי (20.1.2015) לאחר שעיינו בראיות, שמענו את עדות התובעת ושקלנו את טענות הצדדים, אנו סבורים כי אין לקבל את טענת התובעת כי עבדה עבור החברה מעבר לעזרה משפחתית מסוימת.
שלישית, עיתוי העלאה, ארבעה חודשים טרם הלידה, מחזק אף הוא את המסקנה כי השכר לא הועלה בשל הרחבת תפקידה של התובעת אלא בשל רצונו של אביה לסייע לה טרם הלידה.
כפי שנראה להלן, גם העדר הוכחה לקבלת התשלום תומך במסקנה זו. אי הוכחת תשלום בפועל - בתלושי שכרה של התובעת קיימים מספר רכיבים המעלים תהייה באשר לנכונותם ולאמיתותם.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל – התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

סעיף 1 לחוק מגדיר "עובד" באופן הבא: "לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד". "בן מישפחה" מוגדר כך: "אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות". כלומר, החוק קובע שני תנאים מצטברים להכרה בהעסקה של קרוב מישפחה: האחד, הוכחת עבודה סדירה והשני, שאילו לא בוצעה העבודה על ידי בן המשפחה היא הייתה מבוצעת על ידי עובד אחר.
] קרבה משפחתית לבדה אינה מונעת את האפשרות בדבר קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים.
בעיניין גרוסקופף[footnoteRef:32] נקבעו מבחנים לבחינת קיומם של יחסי עובד ומעסיק לצורך דמי אבטלה, מבחנים הרלוואנטיים אף לענייננו, ואלו הם: [32: עב"ל (ארצי) 20187/97 המוסד לביטוח לאומי – גרוסקופף, (19.4.1999).
...
לפיכך, לא מצאנו שיש בעובדה שמעמדו של התובע בנתבע היה של "לא עובד ולא עצמאי" עד למועד הדיווח השנתי לשנת 2017 שהוגש בחודש מאי 2018, כדי להצביע על כך שלא התקיימו יחסי עבודה בין התובע לחברה.
בנסיבות אלה, שוכנענו שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובע לחברה שבבעלות האח.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו