הגדרת יחידת מיקוח וזכויות התארגנות במבנה רב תאגידי

לאורך השנים הובאה שאלת הגדרתה של יחידת המיקוח אל פתחו של בית הדין בדרך כלל כאשר קבוצת עובדים ביקשה לפרוש מארגון עובדים קיים - דב"ע מב2/2-5 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ' אגודת העובדים הבכירים בפז פד"ע יד 367; דב"ע נ"ה/28-4 ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (פד"ע לא 54); סק (ארצי) 10/21 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה , (ניתן ביום 02.05.2010).

בשנים האחרונות בשל שינויים שחלו במבנה התאגידים וביחסי העבודה ובשל ריבוי התארגנויות ראשוניות במקומות עבודה, נבחנה שאלת יחידת המיקוח בהקשר של התארגנות ראשונית של עובדים במקום עבודה - "התארגנות פורצת" סק(ב"ש) 1033/07 הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב אשדוד נ' ויטה פרי גליל שיווק בע"מ, (ניתן ביום 06.04.2008); סק(ת"א) 504/09 ארגון כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי נ' מכון דוידסון לחינוך מדעי, ליד מכון ויצמן למדע, (ניתן ביום 23.03.2009); סק (תא)15391-12-11 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ הוט טלקום שותפות מוגבלת, (ניתן ביום 26.02.2012).

בפסיקה מן השנים האחרונות עמדו בתי הדין הן הארצי והן האיזוריים על הצורך "להקל ביישום אמות המידה המשמשות לקביעת יחידת המיקוח, במקום בו אין ארגון עובדים יציג. זאת בשונה משאלת פיצול יחידת המיקוח במקום עבודה בו כבר קיים ארגון עובדים יציג, ובשים לב להלכה בדבר מעמדה החוקתי של הזכות להתארגנות" (פס"ד אלקטרה פיסקה 34 וההפניות שם).

השאלה לפנינו איננה האם לאחר סיום הליך הטמעה של לה גארדיה בקשת תהיה לה גארדיה חלק מיחידת המיקוח אם לאו, השאלה היא האם הפיכת לה גארדיה לחלק מקשת מאפשרת לבחון (בשלישית) את שאלת היציגות עוד בטרם הושלם ההליך המשפטי וזמן רב לאחר שהחל המיזוג בפועל.

...

בפס"ד ויטה פרי גליל כתב כב' השופט סופר "אנו סבורים כי אין לקבל את טענות המשיבה (ויטה א.א.), לפיה יציגות שנעשית שלא בהסכמת המעסיק פוגעת בקנינו. יציגות שכזו, שהיא בשלבי ההתארגנות הראשונים, במצב בו המעסיק מציב קשיים על ההתארגנות, וודאי שאינה יכולה להיעשות בהסכמה. יציגות שכזו, צריכה להיבחן גם על פי מבחן הגינות בסיסית. כל מעשיה ופועלה של המשיבה מסתכמים בדבר אחד – לסכל את התארגנות העובדים.... " במסגרת ההגנה על התארגנות ראשונית אף עלתה האפשרות להכיר ביחידת מיקוח זמנית במודל שלבי בו תחילה תוגדר יחידת מיקוח קטנה ובהמשך גדולה יותר.

מצאנו לנכון להזכיר את הדברים שכתב כב' הנשיא (בדימוס) בפרשת האוניברסיטה הפתוחה: "במאמר מוסגר, נוסיף לעניין קביעת היציגות בנסיבות בהן מעורב ארגון אחד במהלכי ההתארגנות, דברים אלה:

סיכום 52 בקשת הצד שהגישה קשת נדחית.

מצאנו כי יפה יהיה לסיים את דברינו בציטוט מתוך ע"ע(ארצי) 56/10 חביב - ק.א.ל קוי אוויר למטען בע"מ, (ניתן ביום 24.03.2010) שם התייחס בית הדין בצד זכותם של העובדים להתאגד גם להיבטים ניהוליים הנתרמים מקיומם של יחסי עבודה קיבוציים: "יסודותיה של הזכות לחופש ההתאגדות היא הזכות לחירות אישית שהתארגנות קבוצתית משמשת בסיס למימושה, על דרך של הגשמת יעדים משותפים. חופש ההתארגנות בארגון עובדים מאפשר מתן קול לאלה שקולם מוחלש במסגרת הממוסדת המקובלת לקידום ההליך הדמוקרטי ולהבטחת החופש הכלכלי והחברתי של כל אזרח במדינה. הזכות לחופש ההתארגנות מאפשרת הגשמת יעדיו של משפט העבודה הקיבוצי ובכללם איזון החסר הדמוקרטי democratic deficit השמעת קולם של העובדים והגדלת השתתפותם ולו במידת מה, בניהול המפעל, יתר שוויון בין העובדים עצמם ויתר יעילות של המפעל, כשעצם היחסים הקיבוציים מרחיבים את שיתוף הפעולה מצד העובדים, מצמצמים עלויות של ניהול משא ומתן מול עובדים שונים, ומאפשרים ראציונליזציה של השקעת המשאבים במקום העבודה תוך חשיבה כללית ולטווח רחוק" בית הדין ממליץ לצדדים להשקיע את מרצם בכינון שיתוף פעולה וביצירת הסכמות מועילות לשני הצדדים על פני המשך הידיינות בפני בית הדין.

משאלות אלה ובמיוחד משאלת הגדרתה של "יחידת המיקוח" נגזרות מספר שאלות משנה והן: · מהי בררת המחדל לצורך הגדרתה של "יחידת המיקוח" בשלב הטרום הקבוצי במבנה רב תאגידי של קבוצת חברות וכיצד אם בכלל יש להביא בחשבון את עקרון "האישיות המשפטית הנפרדת" בנסיבות של העידר הסכמה? · באיזה אופן, אם בכלל, יש להביא בחשבון לצורך הגדרתה של "יחידת המיקוח" את מדיניות הרגולטור בכל הנוגע ל"הפרדה מבנית" בין תאגידי הקבוצה שנועדה להגביר את התחרות בענף הרלוואנטי? · באיזה אופן, אם בכלל, יש להביא בחשבון הסכמה והסדרה בין אירגוני עובדים בשלב הטרום קבוצי, בכל הנוגע להגדרתה של "יחידת המיקוח" בתוך הקבוצה ובתאגידיה השונים? לשאלות אלה ולשאלות רבות נוספות נידרש איפוא במסגרת הדיון בבקשת הצד בסכסוך קבוצי שהגישה המבקשת (להלן – הבקשה), אשר החלה לפעול מחודש נובמבר 2013 ואילך לאירגון עובדי המשיבה בשורותיה עד למתן ההודעה על היותה ארגון עובדים יציג במשיבה ביום 8.4.14 (להלן – המועד הקובע).

עם זאת, מן הראוי להדגיש לעניין גובה הפצוי שני עניינים יחודיים הנוגעים לנסיבות הספציפיות והחריגות של המקרה שבפנינו: העניין האחד - נוגע להשלכותיהן מרחיקות הילכת של הפגיעות הללו, החוצות את גבולות המשיבה: שכן כפי המוסבר לעיל, נוכח תנאי התחרות הקשה בהם פועלת המשיבה ואופי השוק, פגיעה בזכות ההתארגנות של עובדי המשיבה עלולה לפגוע באופן עקיף במימוש של זכות ההתארגנות של עובדים ביחידות מקוח אחרות בקבוצת הוט ובזכות ההתארגנות של עובדים בחברות סלולאר מתחרות.

...

כך גם הטענה של המשיבה אשר הביעה "חשש" מכך שחלק מטפסי ההצטרפות נגועים "בחברות כפולה" דינה להדחות וזאת מן הטעמים הבאים: ראשית יאמר, כי לטעמנו יש להחיל גם בהקשר זה את כללי המניעות עליהם עמד בית הדין בפרשת ידיעות אינטרנט.

שלישית, גם אם נכונה טענת המשיבה באשר לאפשרות שחלק מן העובדים המאורגנים במסגרת המבקשת היו חברים בעת ההצטרפות לשורות המבקשת בכוח לעובדים וכי הם לא ביטלו חברות זו הרי שלטעמנו אין לראות בכך "חברות כפולה נוגדת". זאת בשים לב לכך שאין מדובר בארגונים המתחרים על יציגות באותה "יחידת מיקוח". רביעית, הטענה בדבר החשש ל- "חברות כפולה נוגדת" נטענה באופן סתמי וכללי, לא הובאו ראיות להוכחתה לרבות ראיות המצביעות על היקף ומספר הטפסים הנגועים בפגם זה. זאת, שעה שהמבקשת מצידה סתרה טענות עובדתיות אלה.

על רקע זאת, סבורים אנו כי הפיצוי הכספי ההולם בנסיבות החריגות והקיצוניות של הענין, בשים לב לגובה הפיצוי המירבי בגין כל הפרה והפרה ובשים לב לשיקולים עליהם עמדנו לעיל צריך לעמוד על סך של 1,000,000 ש"ח. סכום אותו על המשיבה לשלם למבקשת תוך 30 יום מן המועד בו יומצא למשיבה פסק דין זה. טרם נעילה מוצאים אנו להעיר כי הכרעה שיפוטית זו מסיימת אולי את ההליך המשפטי אולם אין היא אלא תחילתה של הדרך אשר מקווים אנו כי תהא דרך חדשה במשיבה כך שמיצובה של המבקשת "כמנצחת" בהליך השיפוטי לא יהפך ל"נצחון פירוס" אשר ימנע משני הצדדים למצב עצמם כמנצחים בהליך שהוא התכלית של מו"מ קיבוצי.

לטענת פז, נסיבות ההתארגנות הראשונית אינן מצדיקות פיצול מלאכותי של החברה, שכן לא מדובר בעניינינו בחברה המעסיקה אלפי עובדים, בה קיים קושי רב ומיוחד להתארגן ולהשיג את החתימות הנדרשות, בשונה מהחברות שהיו במוקד סוגיית ההתארגנות הראשונית בעת האחרונה.

מנקודת מבטו של המעסיק יינתן משקל מרכזי לפרמטר "האירגוני-ניהולי". במסגרת זו יש לשאוף, עד כמה שהדבר ניתן, להתאמה בין יחידת המיקוח לבין המבנה הניהולי והארגוני של המעסיק.

באשר לקביעת יחידת המיקוח בהתארגנות עובדים ראשונית נקבע כי על מנת לאפשר לעובדים לממש את זכותם להתארגנות, ייבחנו הכללים להגדרת יחידת מקוח בגמישות יתר, כשזו היא מגמת הפסיקה בעת האחרונה.

בתגובתה של פז מיום 22.9.13 להודעה על סיכסוך העבודה נכתב כך: "1. כידוע לכם, לא קיים בפז גוף נפרד המכונה 'חטיבת הזיקוק'. אין תאגיד, ארגון ו/או אורגן משפטי שכזה בפז, וממילא גוף שכזה גם לא הוכר מעולם כיחידת מקוח נפרדת בתוך פז. לאור האמור הודעתכם בדבר הסיכסוך שבנידון נטולת תוקף חוקי כלשהוא.

...

לסיכום – לאור כל האמור לעיל, הבקשה ליתן צו הצהרתי לפיו ההסתדרות הלאומית הינה הארגון היציג במטה החברה וחטיבותיה למעט חטיבת הזיקוק והלוגיסטיקה – נדחית.

בהתאם, נדחית גם בקשת הלאומית להורות לפז לפתוח עימה בהליך משא ומתן.

סוף דבר הבקשה נדחית, ובכפוף להוראה הכלולה בסעיף 48 לעיל, בדבר איסור הפרעה לפעילות אירגונית של העובדים, ככל שתהיה בפז.

בעשור האחרון בשל שינויים שחלו במבנה התאגידים וביחסי העבודה ובשל ריבוי התארגנויות ראשוניות במקומות עבודה, נבחנה שאלת יחידת המיקוח לעיתים קרובות בהקשר של התארגנות ראשונית של עובדים במקום עבודה[footnoteRef:7].

בפסק דין תדיראן נקבע כי השיקולים אותם יש לשקול בעת הכרעה בדבר פיצול יחידת המיקוח הם, בין היתר: האם עובדי הקבוצה הם בעלי מיקצוע אחד או מקצועות שונים, האם ניתן להגדיר את חברי הקבוצה כ"סוג עובדים" אחד, האם לקבוצה יש "אינטרס מיוחד", חופש ההתארגנות של העובדים ומולו זכות הקניין של המעסיק[footnoteRef:9].

אז תסבירי לי בבקשה למה 7 העובדים הנוספים שאתם טוענים שהם מידענים לא מופיעים ברשימה הזו? יש לנו מספר רב של רשימות, אתה מתייחס לאחת מהן בלבד.

...

מצאנו שאין צורך להכריע בשאלה האם מדובר במוסד אקדמי אם לאו, אין חולק שמדובר במוסד הפועל בענף ההשכלה, בין אם הוא שייך לענף ההשכלה הגבוהה ובין אם הוא שייך לענף החינוך.

מצאנו כי יכולתם או רצונם של עובדי הסגל האקדמי להתאגד אינם רלוונטיים לקביעה האם קיימת יחידת מיקוח לסגל המנהלי והכרעתנו בשאלה אינה נחוצה.

מצאנו שלא להידרש לסוגיה האם פעולות המשיבה עולות כדי פגיעה בהתארגנות.

סיכום בקשת הצד מתקבלת, אנו קובעים כי העובדים המנהליים מהווים יחידת מיקוח נפרדת במכון מופת.

המערערת הוסיפה, כי העובדה שבית הדין האיזורי העניק משקל משמעותי לשיקול הגאוגרפי, הופכת כל מעסיק ארצי "לערב-רב" של יחידות מקוח קטנות.

בפסק דין ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון נקבעו קריטריונים להכרה ביחידת המיקוח ה"מקצועית", והם בין היתר אלה: האם עובדי הקבוצה הם בעלי מיקצוע אחד או בעלי מקצועות שונים; האם ניתן להגדיר את עובדי הקבוצה כ"סוג עובדים" אחד; האם לקבוצה יש "אינטרס מיוחד"; חופש ההתארגנות של העובדים וזכות הקניין של המעסיק.

מנקודת מבטו של המעסיק יינתן משקל מרכזי לפרמטר "האירגוני-ניהולי". במסגרת זו יש לשאוף, עד כמה שהדבר ניתן, להתאמה בין יחידת המיקוח לבין המבנה הניהולי והארגוני של המעסיק.

#_ftnref3 ההסכמים הקבוציים נחתמו עם תאגיד בשם "אקרשטיין צבי בע"מ", שהפעיל בעבר את מיתקני הייצור של החברה.

...

סוף דבר - הערעור מתקבל.

סגנית הנשיא נילי ארד: מקובלת עלי חוות דעתו של חברי הנשיא אדלר ואני מסכימה לתוצאה אליה הגיע.

סוף דבר על דעת כלל חברי המותב הערעור מתקבל.