במקרה שבו לא נתקיימו החריגים, גובה הגימלה מחושב בהתאם להרכב המשפחתי, כך שבמקרה של זוג (נשואים או ידועים בציבור) נלקחים בחשבון ההכנסות המשותפות של בני הזוג:
"21. מכל מקום, חשוב להדגיש כי מכלל ההסדר שבחוק ובתקנות, לרבות הגדרת "בני זוג" בסעיף 1 לחוק, מנוסח סעיפים 4, 6 ו-11 לחוק ותקנה 7 לתקנות ניתן ללמוד, כי "חוק הבטחת הכנסה רואה בתא הזוגי המשפחתי יחידה משקית משותפת אחת שבה כל אחד מיחידיה אמור להישתתף בהפקת ההכנסות ששמשו את היחידה המשקית המשותפת. לפיכך מובאות ההכנסות המשותפות בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגימלה לגבי שני בני הזוג וגם גובה הגימלה נקבע על פי ההרכב המשפחתי, בין אם התא הזוגי המשפחתי הוא תוצאה של נישואים ובין אם לאו" .
תחילה נדון בשאלת זכאות התובעת לקיצבת הבטחת הכנסה, שהתשובה אליה לדעתנו הנה שלילית, וננמק:
ראשית אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת והמנוח היו בזוגיות ומערכת היחסים ביניהם ענתה להגדרה של ידועים בציבור, וזאת משנת 1998 ועד לפטירת המנוח ביום 24.2.20.
...
"
אומנם לא הוגש העתק לבקשת התובעת לבחינת חובה בוועדה, אך סבורים אנו כי טענותיה זהות לאלו שהעלתה בפנינו.
סוף דבר
תביעת התובעת בעניין עצם קיומו של החוב נדחית.
בטרם נחתום, נציין כי לסיכומיה צירפה התובעת מסמכים שלפיהם ולטענתה לאחרונה חלה התדרדרות ניכרת במצבה הרפואי, וציינה בקשר לכך כי ללא קשר לתוצאות ההליך היא מתעתדת לפנות פעם נוספת לוועדה לבחינת חובות, על מנת שתשקול גם עניין זה. על מנת לייעל, ולמנוע דיון כפול, אנו קובעים כי התובעת אינה נדרשת לפנות בפנייה חדשה ונפרדת לוועדה לבחינת חובות, והיא רשאית להביא גם מידע חדש זה בפני הוועדה על מנת שתשקול גם אותו בטרם מתן החלטה חדשה.
