מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הגדרת היסוד הנפשי בעבירות טרור

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

היסוד העובדתי בסעיף 4(ז) לפקודה: העושה מעשה; (המעשה) שיש בו גילוי של הזדהות עם ארגון טרוריסטי או אהדה אליו, בהנפת דגל, בהצגת סמל או ססמה או בהשמעת הימנון או ססמה, או כל מעשה גלוי דומה המגלה בבירור הזדהות או אהדה כאמור; (נסיבות ומאפייניהם) במקום צבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום צבורי יכולים לראות או לשמוע גילוי כזה של הזדהות או אהדה; (נסיבה) היסוד הנפשי בסעיפים 4(ב) ו-(ז) לפקודה למניעת טירור: העבירה לפי סעיף זה הינה עבירה התנהגותית שאינה דורשת "כוונה"; ובתור שכזו יבוא היסוד הנפשי הדרוש להרשעה על פיה על סיפוקו ב"מודעות" לטיב המעשה ול"התקיימות הנסיבות".
היסוד העובדתי בעבירה לפי סעיף 24(ב) לחוק המאבק בטרור: המפרסם – החוק מפנה להגדרה בסעיף 34כד לחוק העונשין (המעשה).
...
נתונים אלה והשילוב בינם לבין הפרסומים האחרים נשוא כתב האישום – מובילים למסקנה כי מטרת הפרסום היתה הסתה מודעת.
לא הובאה תשתית עובדתית מספקת לצורך הכרעה בטענה זו. מסיבה זו ושעה שלא נסתרה חזקת תקינות המעשה המנהלי, הנני דוחה את הבקשה לביטול כתב האישום על בסיס הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית.
בהצטבר השיקולים האמורים, הנני מרשיעה את הנאשמת בעבירות הבאות: 1) בעבירה לפי סעיף 144ד2 לחוק העונשין, כשהאיסור הפלילי הרלוונטי לסעיף זה ולמעשי הנאשמת מוצא מקומו כיום בעבירה לפי סעיף 24(ב)(1) לחוק המאבק בטרור; 2) בעבירה לפי סעיף 4(ב) ו-(ז) לפקודה למניעת טרור, כשהאיסור הפלילי הרלוונטי לסעיפים אלו ולנאשמת מוצא מקומו כיום בעבירה לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

נקבע בהקשר זה, כי המונח "כוונת קטילה", חופף למונח "החלטה להמית", שבהגדרת היסוד הנפשי של עבירת הרצח.
אשר ליסוד הנפשי שבעבירת הניסיון לרצח בנסיבות טירור - הרפורמה בעבירות המתה, שינתה את עבירת הרצח וקבעה מדרג של מספר עבירות המתה, שבמרכזן עבירות הרצח אשר כוללות עבירה של רצח "בסיסי" ועבירה של רצח בנסיבות מחמירות.
...
הנאשם העלה טענות נוספות, שלא היה בהן כדי לשנות מן המסקנה אליה הגענו ועל כן לא היה מקום לפרט בעניינן.
סוף דבר עולה מן המקובץ כי עלה בידי המאשימה להוכיח מעבר לכל ספק סביר שהנאשם נכנס לישראל במטרה לבצע פיגוע וכשהוא מצויד ברימון וסכין.
נתן זלוצובר, שופט אב"ד סגן הנשיאה דינה כהן, שופטת דניאל בן טולילה, שופט לאור כל האמור, אנו מרשיעים את הנאשם בעבירות מושא כתב האישום וכדלקמן: ניסיון לרצח שהוא מעשה טרור-עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין התשל"ז -1977 ובצירוף לסעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

מכל האמור, התבקש למקם את עונשו של הנאשם באמצע המיתחם, והתבקש לחפוף את עונשו עם העונש שהוא מרצה כעת, תוך שנטען כי זו היתה מעידה חד פעמית, והאוירה היתה של הסחפות ולא באמת היה יסוד נפשי של לבוא ולקטול יהודים.
התפיסה שביסוד החמרת הענישה, היא שהיותה של עבירה מסוימת 'מעשה טירור' כהגדרתו בחוק, הריהי "נסיבה מחמירה אינהרנטית"; יחודן של עבירות אלו מצדיק "הדגשה מיוחדת הן של תכלית ההרתעה בענישה, והן של עקרון הגמול" (ראו: דברי הסבר להצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה-2015, ה"ח הממשלה 1066, 1104).
...
לאחר בחינת הנסיבות החמורות של ביצוע העבירות, תכלית ההחמרה בענישה, אשר נקבעה במסגרת סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, והפסיקה דלעיל, אני מוצא כי יש לקבל את עתירת המאשימה למתחם העונש ההולם.
לאור כל האמור, מתחם העונש ההולם לעבירות אשר ביצע הנאשם, בנסיבות ביצוען, כולל מאסר בפועל הנע בין 7 ל – 10 שנים.
לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 9 שנים, מתקופת מאסרו ינוכו ימי מעצרו בגין הליך זה, על פי רישומי שב"ס, ואולם לא ינוכו ימי המעצר אשר חופפים לימי מאסרו בהליך האחר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פשיטא, שכאשר פלוני, ערבי, בא בקהל של מבלים בפארק הירקון, והוא אומר או צועק כי בא לבצע פיגוע ביהודים, צריכות נורות אדומות להידלק, והמעשה מחייב תגובה מהירה, ובדיקה לעומק.
ובהמשך: "ברור כי הנאשם הוא לא 'חולה נפש' על פי הגדרת הדין, ולא קמה לו הגנה בשל מחלה נפשית... ברם, על פי חוות הדעת ניכר כי קשייו הנפשיים (ייתכן שכתוצאה משימוש רב בסמים בעבר, או מכל סיבה אחרת) הובילו אותו, את הנאשם, למצב הכרתי מעורפל באופן זמני בעת הארוע, שמנע ממנו אפשרות לגבש 'צפיות' להשלכות מעשיו, ולמצער – שיש בו כדי לעורר ספק בכך". ולסיכום: "סבורני אפוא, כי הנאשם הזה, ההומלס היחף, הרעב ללחם והמדיף ריח צואה ושיניו חסרות, שמוחו היה שק חבטות להירואין, קוקאין ונייס גאי לאורך עשרות שנים, לצד תרופות פסיכיאטריות שונות ומשונות, שלכאורה לא הצליח להניח עליהן יד משך חמישה ימים לפני ארוע ה'איום', ושערה לקרבו אלכוהול עובר לאותו ארוע, שכל מי שפגש בו – מיד הבין שהוא 'שישיה' (לא נורמלי, כדברי העד אשורוב ועמיתיו) – לא היה בו היסוד הנפשי הצריך לשם ביסוס ביצוע עבירת איומים.
...
המשיבה הסבירה: " המבקש בחר לעשות שימוש בלשון ברורה, ולא במקרה, באיום כלפי יהודים בשעה שכאמור מדינת ישראל נמצאת בתקופה רגישה ביותר, מתוך הבנה ברורה כיצד יתפרש איום מסוג זה... המבקש הכחיש את דבר האיום וטען כי אינו זוכר את האירוע. נתונים אלה חיזקו את המסקנה, ערב הגשת כתב האישום, כי המבקש ביצע את העבירה שיוחסה לו, וקיים סיכוי סביר להרשעתו. המשיבה היתה מודעת להתנהלות המבקש בזירת האירוע ובמהלך החקירה. יחד עם זאת, נתוניו האישיים של המבקש (לרבות דלותו) אינם בגדר ראייה השוללת את קיומה של הכוונה הפלילית". ובהמשך: "התשתית הראייתית שעמדה בפני המשיבה, ואף הנתונים הנוספים אודות המבקש, הביאו למסקנה כי המבקש התכוון לבצע עבירת איומים בעלת תוכן ברור ומובהק, ולא ניתן היה להגיע למסקנה כי לא התכוון לעשות כן. כאמור, התנהלותו של המבקש וכן עברו הפלילי (לרבות העובדה שסוגיית גיבוש הכוונה הפלילית נבחנה והוכרעה בעבר, וכי אין המדובר באדם שהופסקו בעניינו הליכים משפטיים בשל מצבו הנפשי) ונתוניו האישיים הנוספים, יצרו תמונה של אדם בעל מסוכנות אשר עלול לממש את איומיו, ולכן הועמד לדין והתבקש מעצרו". התביעה הטעימה כי העמדתו של המבקש לדין נתמכה גם בהחלטות בית המשפט שדנו במעצרו, והוא אף נעצר עד תום ההליכים נגדו.
משפטו של המבקש התנהל באופן מהיר ותקין, והתנהלותה של התביעה, גם אם לא היתה מיטבית, אינה מביאה, לדעתי, למסקנה לפיה מגיע למבקש פיצוי על פי עילת העוללות, כפי שכונתה על ידי בית המשפט העליון.
גם אם באופן "רגיל", או "טבעי", שיקולי אמפתיה וצדק היו מובילים למסקנה כי ניתן לשקול בחיוב פיצויו של המבקש, דר הרחוב האומלל, שנעצר ושהה חודשים ארוכים בתנאים קשים בבית מעצר שמיועד לאסירים ביטחוניים, הרי שבעניינו של המבקש כאן – שיקולים אלה נסוגים מפני התנהגותו.
בנסיבות אלה, נוכח העבירה שיוחסה למבקש, ושיקולי שירות בתי הסוהר, לא מצאתי כי שיבוצו מצדיק פסיקת פיצוי לטובתו, קל וחומר כאשר לא הוצגה בפניי כל ראיה לפעולה שבוצעה בזמן אמיתי בכדי לשנות את מיקום כליאתו, אם בכלל עשה כן. אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, הותרת המצב על כנו תביא למצב ולפיו יוחמרו דרישות הוכחת היסוד הנפשי של ניסיון מאלה של "עבירת האם", היינו של עבירת הרצח "החדשה". אני ער לפסיקה מהעת האחרונה ושניתנה לאחר כניסת הרפורמה לתוקף (ע"פ 2377/19 אפגאני נ' מדינת ישראל (22.5.22); ע"פ 3879/21 טדסה סלומון נ' מדינת ישראל (10.8.22); ע"פ 3312/19 מדינת ישאל נ' חאלד אבו גודה (22.1.23); ע"פ 1779/22 אביעד משה נ' מדינת ישראל (18.6.23)) ממנה עולה, על פני הדברים, כי לא חל שינוי בהגדרת עבירת ניסיון הרצח, במובן זה שעבירת ניסיון הרצח כוללת עדיין גם את ה"כוונה תחילה".
השופט ליפשיץ בחוות דעתו הרחיב מאד ונימק מדוע אין מדובר בפיגוע שביצע המתלונן במתפרעים, ואף אני מצטרפת למסקנותיו, כאשר התבוננות בארוע שלב אחרי שלב מלמדת כי לא כוונת פיגוע בערבים עמדה ביסוד מעשיו של המתלונן, אלא חוסר ישע וחרדה גדולה מפני הצפוי לו מידי המתקהלים (שחלקם היו רעולי פנים), אשר הבחינו ברכבו שעליו היו תלויים דגלי ישראל, החלו להתקרב לעברו, ליידות עליו אבנים וחפצים וניסו לפתוח את דלת הרכב כדי להגיע אליו.
...
לטעמי, הניסיון להטיל על מור אחריות כלשהי לאירוע הוא מקומם ודינו להידחות על הסף.
שנית, ההגנה בסיכומיה (סעיף 99) פירטה שורה של אינדיקציות אשר לטענתה מובילות באופן ברור למסקנה כי לא התגבשה אצל הנאשם החלטה להמית או כוונת קטילה אצל הנאשם.
ש. מנדלבום, שופט סוף דבר, הוחלט פה אחד להרשיע את הנאשם בעבירות הבאות: (-) מעשה טרור של ניסיון רצח, לפי סעיף 305(1) ו (2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: החוק) + סעיף 29 לחוק + סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו – 2016 (להלן: חוק המאבק בטרור).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו