הגדרת אלמנה בסעיף 258 לחוק הביטוח הלאומי

המסגרת המשפטית סימן ד' לפרק י"א לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") עוסק בביטוח שארים.

סעיף 238 לחוק מגדיר מי הם המבוטחים לפי פרק זה, ומגדיר "אלמנה" כך: "מי שהיתה אישתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא -

סעיף 1 לחוק קובע "אישתו – לרבות הידועה בציבור כאישתו והיא גרה עימו." זאת ועוד, סעיף 258 לחוק מבהיר כי במצב בו הותיר המנוח יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שארים כאילו היא אלמנה יחידה.

...

סיכום על כן, מסקנתנו היא כי יש להכיר בתובעת כידועה בציבור של המנוח.

בנסיבות אלו, דין התביעה להתקבל, ובהתאם להוראות החוק זכאית התובעת לקצבת שארים.

הנתבע ישלם לתובעת 2,500 ₪ בגין הוצאות משפט.

(ד) לענין הזכויות לפי סעיף 238, סעיף זה וסעיפים 253, 258, 260 ו-267, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי סעיף 253 אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.

עוד נקבע בפסק דין בוארון פינק כי, קצבת האלמנה הידועה בציבור אינה נשללת רטרואקטיבית החל ממועד שרירותי בעברה של האלמנה, הידועה בציבור, אלא זכאותה למענק קמה מהיום בו יש לקבוע כי היא ממלאת אחר ההגדרה הקבועה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי "הידועה בציבור כאישתו והיא גרה עימו". לעניין זה יש לשים אל לב, כי מעמד הידועה בציבור לא נקבע מלכתחילה כי אם בדיעבד לאחר פרק זמן של חיים משותפים עם בן הזוג.

...

כיום עומדת הצעת חוק נוספת והיא "הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי תלות קצבת ילדים בעת גביית חוב) התשס"ב-2002, שמטרתה לבטל באופן מפורש את אפשרות קיזוז קצבת הילדים מחובותיו של ההורה המבוטח, אולם הצעה זו טרם נתקבלה. עצם קיומה של הצעה זו מלמד על המצב החוקי דהיום, שלפיו ניתן לקזז את קצבת הילדים מחובו של המבוטח ונכון לעכשיו זהו רצונו של המחוקק.סוף דבר – לו תשמע דעתי המצב החוקי דהיום מאפשר למוסד לביטוח לאומי לקזז את קצבאות הילדים בשיעור הקבוע בחוק מחובות ההורה המבוטח ועל כן דין הערעור להידחות. " משקבענו כי יש לראות בתובעת ובמר מיאלי צחי כידועים בציבור החל מחודש 7/16 הרי שיש לראותם כתא משפחתי אחד הן לזכויות והן לחובות.

משכך התביעה מתקבלת בחלקה.

משהתביעה התקבלה באופן חלקי בלבד, לא שוכנענו כי יש לחייב בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד. נציג ציבור עובדים, מר חגי שפר אסנת רובוביץ – ברכש, שופטת ניתן היום, ג' אייר תש"פ, (27 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

תשתית נורמאטיבית בתמצית נציין כי סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי מוציא מהגדרת "אלמנה" מי שבחמש השנים טרם פטירתו של מבוטח הייתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות, ובכללן 12 החודשים שטרם פטירתו, ובילבד שלא הייתה זכאית למזונות ממנו והמנוח לא נשא בפועל במזונותיה במהלך 12 החודשים האמורים.

סעיף 258 לחוק זה קובע כי מי שהותיר אחריו יותר מאלמנה אחת, כל אחת מהן תהא זכאית לקיצבת שאירים כאילו היא אלמנה יחידה.

...

אף לא נעלם מעינינו כי המנוח והמשיבה בחרו שלא לנקוט בהליכי גירושין ונותרו נשואים, אך גם עובדה זו אינה מטה לטעמנו את הכף להוכחת זוגיות, במיוחד נוכח השנים הארוכות במהלכן חי המנוח בזוגיות מלאה עם המערערת והצהיר באופן מפורש על פרידה מלאה מהמשיבה.

סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, הערעורים מתקבלים.

בהתאם לתשתית הראייתית שהובאה בפני בית הדין האזורי, לא שוכנענו כי למנוח היו שתי "בנות זוג" בתקופה שטרם פטירתו.

כך, בסעיף 238 הימנו נקבע כי "אלמנה" הזכאית לגימלת שאירים היא "מי שהייתה אישתו של המבוטח בשעת פטירתו" ואישתו כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, היא מי שהייתה "ידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו". כפי האמור בחוות דעתה של חברתי סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין, הדרישה למגורים במשותף אינה דווקנית, נחרצת וחד-משמעית, ואין חולק כי יש להתאימה לתנאי המקום והזמן, בשים לב להשתנות העיתים ועל רקע הנסיבות המיוחדות של המקרה הנידון.

זאת, בשונה מהזכויות המוקנות בסעיף 258 לחוק הביטוח הלאומי, לפיו מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה וידועה בציבור, תהא כל אחת מהן זכאית לגימלת שאירים כאילו היתה אלמנה יחידה.

...

כפי שציינתי בהקשר זה, בפסק הדין בעניין סנדה אהרון: "יש לתת את הדעת לכובד משקלה של המסקנה המתקבלת העשויה לשלול את זכויותיה של האלמנה לקיצבה" [עע 183/99 סנדה אהרון - הממונה על תשלום הגמלאות, פד"ע לז 396, 403 ; וראו סעיף 30 לחוק הגמלאות].

משלא עשתה כן בעיתו, אין לה אלא להלין על עצמה, ולא תישמע עוד בשלב הערעור, לאחר שניתן פסק הדין בערעורן של המשיבה והמערערת בפרשה זו. סוף דבר: לו תישמע דעתי, ידחה ערעורה של נאוה ברזילי ויעמוד על כנו פסק דינו של בית הדין האזורי, לפיו משלם הממונה לגב' וימן את מלוא גמלת השאירים המגיעה לה. בנסיבות העניין לא הייתי עושה צו להוצאות.

סוף דבר הערעור נדחה כאמור בפסק דינה של השופטת נילי ארד אליה הצטרפו השופט עמירם רבינוביץ ונציגי ציבור מר יהודה בן הרוש ומר הלל דודאי, כנגד דעתה החולקת של סגנית הנשיא אלישבע ברק – אוסוסקין.

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין האם המערערת מוגדרת כידועה בציבור של המנוח מתתיהו כהן ז"ל, לצורך קצבת שאירים על פי סעיף 252 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], ה'תשנ"ה-1955.

על מנת למקם את הבעייה המשפטית אביא תחילה את הוראות החוק הרלוואנטיות: אנו נדרשים לפרושו של סעיף 258 לחוק הביטוח הלאומי: 258 מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגימלת שאירים לפי סימן זה כאילו היא אלמנה יחידה.

...

בנוסף על כך ברצוני להדגיש מספר נקודות אשר תרמו למסקנה אליה הגעתי: לא ניתן כל הסבר לכך מדוע המנוח, משנוכח לדעת כי עקב היותו כהן לא יוכל לשאת את התובעת, לא עבר להתגורר עמה ולקיים חיי משפחה גם ללא חופה וקידושין.

אינני מתעלמת מהעובדות והמסקנות של כבוד השופטים ברק ורבינוביץ, אך לדעתי, בשוקלי את המכלול, הגעתי למסקנה כאמור בחוות דעתו של השופט פליטמן.

סוף דבר - הערעור מתקבל כאמור בפסק דינה של סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין בניגוד לדעתם החולקת של השופט פליטמן ונציגת ציבור הגב' שושנה פלומין.