בעיניין ז'ק נקבע כי "הסיכון שהחוק בא למנוע הוא הסיכון הטבעי, שיכלי, המונע בכוח מכני על-פי מהותו וטבעו, יוצר...". על כן, לצורך הכרעה אם אופניים חשמליים עונים להגדרה של רכב מנועי בחוק הפיצויים, יש לתת את הדעת לסיכון התחבורתי הנשקף מהם.
דרך פרשנות נוספת, שמאפשרת לכאורה לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה, היא לסווג אופניים חשמליים כ"רכב מנועי" ולכן יחול הכלל הקבוע בסעיף 2(א) לחוק ולפיו "המשתמש ברכב מנועי (להלן - הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שניגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב". ברם, בשל העדר אפשרות לרכוש כיום ביטוח חובה, אין לראות ברוכב האופניים כמי שנהג ללא ביטוח.
לשם הדוגמה, סעיף 1 לחוק הפיצויים מגדיר "תאונת דרכים – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה...". התועלת הפרשנית שיש להגדרה זו נמצא בחלק המפרט את תוכן המונח "תאונת דרכים": "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף...". תועלת פחותה תמצא בשימוש במונח "תאונת דרכים" כשלעצמו, במנותק מההסבר הצמוד לו. ברם, בעניינינו, שעה שעצם הגדרת המושג "אופניים חשמליים" על צורותיו השונות עשוי לצקת את התוכן למשמעות שהוא טומן בחובו, לא ניתן להיתעלם מהאופן שבו בחר מחוקק המשנה לאפיינו ולכנותו.
...
בשל השלכות הרוחב שיש לסוגיה, ומכיוון שממילא תלוי ועומד ערעור בזכות באותו נושא, החלטנו לדון בבקשות רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
במסגרת זו אציין כי גם אני סבור כדעת חברתי, שאין ללמוד בענייננו מאותם פסקי דין שדנו בקיומו של הרכיב התחברותי-יבשתי בכלים שונים (כגון מעלית מושא הדיון בעניין סובח; מכבש דרכים מושא הדיון בעניין אטליס; מלגזה מושא הדיון ברע"א 613/95 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' נחום, פ"ד נא(4) 659 (1997)); או מאותם פסקי דין שדנו במקרים בהם התרחשה תאונת דרכים כאשר המנוע ברכב המנועי לא פעל (רע"א 9332/99 קנאפו נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד נו(2) 808 (2002)); או כאשר הרכב המנועי התדרדר והתהפך (רע"א 6168/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שפסו (17.6.2014)).
כמו כן, הולכי רגל נפגעי תאונות בהם מעורבים אופניים חשמליים ולעתים רוכבי האופניים עצמם יפוצו על ידי קרנית כאשר הטלת עלויות אלו על קרנית שקולה להטלת עלויות על כלל ציבור משתמשי הדרכים באופן אשר בסופו של דבר יגרום ליותר נזק מתועלת.
לכן בסיכומו של דבר כאמור, מצטרף אני לחוות דעתו של חברי השופט עמית.